ילקוט שמעוני על התורה תצ״חYalkut Shimoni on Torah 498
א׳אֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְרָבָא, לְדִידָךְ שְׁלִישִׁי דְּפָרַשַׁת קְדוֹשִׁים מַאי דָּרְשְׁת בֵּיהּ, מִבָּעֵי לֵיהּ לְמָקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשֻׁלָּשׁ בְּדָם בְּבָשָׂר בְּאֵמוּרִים. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִקְרָא קָמָא וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן שְׁלִישִׁי. אָמַר (רָבָא) [רַב אָשֵׁי] אַמְרִיתָה לִשְׁמַעְתְתָא קָמֵהּ דְּרַב מַתְּנָה, אֲמַר לִי אִי מֵהָתָם הֲוָה אֲמִינָא שְׁלִישִׁי פְּרָט פִּגּוּל כְּלָל וְנַעֲשָׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט וְאִתְרַבֵּי שְׁאָר מְקוֹמוֹת, קָמַשְׁמַע לָן (כָּתוּב בֶּרֶמֶז תר"ד). הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכֹל וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר כָּשֵׁר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. אָמַר רַבִּי אַסֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דַּאֲמַר קְרָא וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל, בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד אֲכִילַת אָדָם וְאֶחָד אֲכִילַת מִזְבֵּחַ, לוֹמַר לְךָ כְּשֵׁם שֶׁמְּחַשְּׁבִין בַּאֲכִילַת אָדָם כָּךְ מְחַשְּׁבִין בַּאֲכִילַת מִזְבֵּחַ. וּכְשֵׁם שֶׁמְּחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת אָדָם לְאָדָם, וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לְמִזְבֵּחַ, כָּךְ מְחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת אָדָם לְמִזְבֵּחַ וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לְאָדָם. מַאי טַעְמָא מִדְּאַפְּקִינְהוּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה. וְרַבָּנָן, הַאי דְּאַפְּקִינְהוּ קְרָא בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה דְּלָא שְׁנָא כִּי מְחַשֵּׁב בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה לַמִּזְבֵּחַ, וְלָא שְׁנָא כִּי מְחַשֵּׁב בִּלְשׁוֹן הַקְטָרָה לַמִּזְבֵּחַ. אִי נַמִּי מָה אֲכִילָה בְּכַזַּיִת אַף הַקְטָרָה בְּכַּזַּיִת, וּלְעוֹלָם אֲכִילָה דְּאוֹרְחָא מַשְׁמַע. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא וְאִם הֵאָכֹל הֵאָכֹל אִי נַמִּי וְאִם יֵאָכֵל יֵאָכֵל, [הֵאָכֹל יֵאָכֵל] לָמָּה לִי, שְׁמַע מִינַהּ תַּרְתֵּי. אָמַר רַב הוּנָא, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יוֹסִי, פִּגֵּל בְּיָרֵךְ שֶׁל יָמִין לֹא נִפְגְּלָה הַיָּרֵךְ שֶׁל שְׂמֹאל. מַאי טַעְמָא, אִי תֵּימָא סְבָרָא וְאִי בָּעִית אֵימָא קְרָא. אִי בָּעִית אֵימָא סְבָרָא, לָא עֲדִיפָא מַחֲשָׁבָה מִמַּעֲשֶׂה טֻמְאָה, אִלּוּ אִיטְמֵי חָד אֵבֶר מִי אִטְמֵי לֵיהּ כֻּלֵּיהּ. וְאִי תֵּימָא קְרָא, וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא, מִמֶּנּוּ וְלֹא מֵחֲבֵרוֹ. אֲחֵרִים אוֹמְרִים, לֹא יֵחָשֵׁב בְּמַחֲשָׁבָה הוּא נִפְסָל וְאֵין נִפְסָל בִּשְׁלִישִׁי. יָכוֹל אֵין מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בִּזְרִיקָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקִבּוּל הַדָּם, תַּלְמוּד לוֹמַר "הֵאָכֹל יֵאָכֵל" לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקִבּוּל הַדָּם. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שְׁיָרֵי הַדָּם וְהֶקְטֵר חֲלָבִים וַאֲכִילַת בָּשָׂר, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמַּקְרִיב", זְרִיקָה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ מַה זְּרִיקָה מְיֻחֶדֶת שֶׁמְּעַכֶּבֶת כַּפָּרָה אַף אֲנִי מְרַבֶּה זְרִיקָה וְקִבּוּל הַדָּם שֶׁמְּעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה. וּמוֹצִיא אַנִי אֶת שְׁיָרֵי הַדָּם וְהֶקְטֶר חַלָבִים וַאֲכִילַת בָּשָׂר שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, פּוֹסֶלֶת בְּהִלּוּךְ, (שֶׁאֶפְשָׁר) [שֶׁאִי אֶפְשָׁר] לָהּ לַעֲבוֹדָה בְּלֹא הִלּוּךְ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין מַחֲשָׁבָה בְּהִלּוּךְ. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲבוֹדָה שֶׁלֹּא בִּשְׁחִיטָה וְשֶׁלֹּא בְּקַבָּלָה וְשֶׁלֹּא בִּזְרִיקָה, אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בְּהִלּוּךְ, שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק. רַבִּי אֶלְעֶזֶר אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ אֵין מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, [שֶׁאֵין מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת] אֶלָּא בְּדָבָר הַכָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה, וּבְמִי שֶׁרָאוּי לַעֲבוֹדָה, וּבְמָקוֹם שֶׁהוּא כָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה. יָכוֹל אֵין מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת זְרִיקָה וְהֶקְטֵר חֲלָבִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל", אֲכִילָה לְאָדָם וַאֲכִילָה לְמִזְבֵּחַ. לָמַדְנוּ זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים שֶׁמַּחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן בִּשְׁלִישִׁי, מִנַּיִן לִזְבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְדִין הוּא, זְבָחִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וּזְבָחִים נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, מַה זְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶם, אַף זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן בְּשֵׁנִי דַּיּוֹ (הוּא) לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, מָה אֵלּוּ לִשְׁלֹשָׁה אַף אֵלּוּ לִשְׁלֹשָׁה, אֲנִי אָדוּן דִּין אַחֵר, זְבָחִים נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וּזְבָחִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים, מַה זְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶם בִּשְׁלִישִׁי אַחַר זְמַן אֲכִילָתָן, אַף זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד תְּהֵא מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן בְּשֵׁנִי אַחַר זְמַן אֲכִילָתָן. הֵן, הָא אִם פָּסְלָה מַחֲשָׁבָה בִּשְׁלִישִׁי שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לַאֲכִילָה כָּל זֶבַח תִּפְסוֹל מַחֲשָׁבָה בְּשֵׁנִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר לַאֲכִילַת קָדָשִׁים קַלִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל", לְרַבּוֹת זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד שֶׁתְּהֵא מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהֶן בְּשֵׁנִי. יָכוֹל אֵין מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ, חוּץ לִמְקוֹמוֹ מִנַיִן, וְדִין הוּא, זְמַן פּוֹסֵל וּמְחִיצָה פּוֹסֶלֶת, מַה הַזְמַן מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בּוֹ אַף מְחִיצָה תְּהֵא מַחֲשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בּוֹ. הִין אִם פָּסְלָה מַחֲשָׁבָה בִּזְמַן, שֶׁהַזְּמַן נוֹהֵג בַּבָּמָה, תִּפָּסֵל מַחֲשָׁבָה בִּמְחִיצָה שֶׁאֵין מְחִיצָה נּוֹהֶגֶת בַּבָּמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר [בפרשת קדושים] "וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי פִּגוּל הוּא לֹא יֵרָצֶה". שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ תְּנֵהוּ עִנְיָן לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ. יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יט, ח) בִּשְׁלָמִים "עֲוֹנוֹ יִשָּׂא", חוּץ לִזְמַנּוֹ בְּהִכָּרֵת וְאֵין חוּץ לִמְקוֹמוֹ בְּהִכָּרֵת. יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט לְנָכְרִים וְלִטְמֵאִים יִהְיֶה בְּלֹא יֵרָצֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתוֹ", אוֹתוֹ בְּלֹא יֵרָצֶה וְאֵין הַשּׁוֹחֵט לְנָכְרִים וְלִטְמֵאִים בְּלֹא יֵרָצֶה. יָכוֹל אֵין לִי בְּלֹא יֵרָצֶה אֶלָּא שֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, מִנַּיִן לְנִשְׁחַט בַּלַּיְלָה, וְשִׁנְּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ, וְהַנִּתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וְהַנִּתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא יֵרָצֶה וְלֹא יֵחָשֵּׁב". יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתוֹ" (ויקרא יט, ח) "וְאוֹכְלָיו" אֵלּוּ בְּהִכָּרֵת וְאֵין הַלָּלוּ בְּהִכָּרֵת. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ נֶאֶמְרוּ מִעוּטִים הָאֵלּוּ לֹא יֵרָצֶה וְלֹא יֵחָשֵׁב לָאוֹכֵל אוֹ לֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא לְלַמֵּד שֶׁאֵין עָלָיו כָּרֵת אֶלָּא עַל שְׁלָמִים בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל הַקָּדָשִׁים תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כב, ב) "וְיִנָּזְרוּ מִקָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל".
1