ילקוט שמעוני על התורה תק״חYalkut Shimoni on Torah 508

א׳בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְנִיפוֹת. אָמַר רַב אָסֵי, מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין קָרְבַּן יִשְׂרָאֵל לְקָרְבַּן גּוֹיִים לְקָרְבַּן נָשִׁים בִּסְמִיכָה. יָכוֹל נְחַלֵּק בִּתְנוּפָה, לֹא, מַה לְּחַלֵּק בִּסְמִיכָה שֶׁהַסְּמִיכָה בִּבְעָלִים, נְחַלֵּק בִּתְנוּפָה שֶׁהַתְּנוּפָה בְּכֹהֲנִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִים מְנִיפִין וְאֵין הַנָּשִׁים מְנִיפוֹת. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמַּקְרִיב, אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמַּקְרִיב" אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר הַמַּקְרִיב אֶלָּא זֶהוּ כֹּהֵן הַמַּקְרִיב. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יָדָיו תְּבִיאֶנָּה הֲרֵי בְּעָלִים אֲמוּרִים, הָא כֵּיצַד, כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יַד הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. כֵּיצַד עוֹשֶׂה, מַנִּיחַ אֵמוּרִין עַל פִּסַּת הַיָּד, וְחָזֶה וָשׁוֹק עֲלֵיהֶן, וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לֶחֶם הַלֶּחֶם מִלְּמַעְלָה. הֵיכָא, אֲמַר רַב פַּפָּא בְּמִלּוּאִים. מַאי טַעְמָא, אִלֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב "שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים, "וְהָא כְתִיב "אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ". אֲמַר אַבָּיֵי הַהוּא (מִבָּעֵי) [דְּמַיְתִי] לֵיהּ כֹּהֵן מִבֵּית הַמִּטְבְּחַיִם. וְהָכְּתִיב (ויקרא ט, כ) "וַיָּשִׂימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת" דְּיָהִיב לֵיהּ כֹּהֵן אַחֲרִינָא וְאָזִיל וּמַקְטִיר לֵיהּ, וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּבָעִינָן שְׁלֹשָׁה כֹּהֲנִים, מִשּׁוּם (משלי יד, כח) "בְּרָב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ".

ב׳יָכוֹל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן יִטְעֲנוּ תְּנוּפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "זֶבַח", יָצְאוּ עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת שֶׁאֵינָן זְבָחִים. אוֹצִיא עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת שֶׁאֵינָן זְבָחִים וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹר וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר וְאֶת הַפֶּסַח שֶׁהֵן זְבָחִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "מִזֶבַח" וְלֹא כָּל זֶבַח. אוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח שֶׁאֵינָן טְעוּנִין (תְּנוּפָה) [סְמִיכָה] וְלֹא אוֹצִיא חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁטְּעוּנִין (תְּנוּפָה) [סְמִיכָה] תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁלָמָיו". אוֹצִיא חַטָּאת שֶׁאֵין לְמִינָהּ תְּנוּפָה וְלֹא אוֹצִיא אָשָׁם שֶׁיֵּשׁ לְמִינוֹ תְּנוּפָה תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁלָמָיו". אוֹצִיא אֶת כָּל הָאַשָׁמוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת אָשָׁם מְצוֹרָע וְדִין הוּא וּמָה אִם שַׁלְמֵי יָחִיד שֶׁאֵין טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים טְעוּנִין תְּנוּפָה שְׁחוּטִין, אָשָׁם מְצֹרָע שֶׁטָּעוּן תְּנוּפָה חַי, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטְעֹן תְּנוּפָה שָׁחוּט. תַּלְמוּד לוֹמַר "שְׁלָמָיו" וְלֹא אֲשַׁם מְצֹרָע. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר "שְׁלָמָיו" אֶלָּא לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר כֶּשֶׁהוּא אוֹמֵר "מִזִבְחִי שַׁלְמֵיכֶם" לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁיִּטְעֲנוּ תְּנוּפָה שְׁחוּטִין. וַהֲלֹא דִין הוּא וּמָה אִם שַׁלְמֵי יָחִיד שֶׁאֵינָן טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים, טְעוּנִין תְּנוּפָה שְׁחוּטִין, זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּטְעֲנוּ תְּנוּפָה שְׁחוּטִין. אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ שֶׁטָּעוּן תְּנוּפָה חַי וְאֵין טָעוּן תְּנוּפָה שָׁחוּט, וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים, לֹא יִטְעֲנוּ תְּנוּפָה שְׁחוּטִין. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁיִּטְעֲנוּ תְּנוּפָה שְׁחוּטִין. יָכוֹל כָּל הַזֶּבַח יִטְעֹן תְּנוּפָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "חֵלֶב". אֵין לִי אֶלָּא הַחֵלֶב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הֶחָזֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר "חֵלֶב וְחָזֶה". כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר יָבִיא, לְרַבּוֹת הָאַלְיָה. מֵאִשֵּׁי ה', לְרַבּוֹת שְׁתֵּי כְּלָיוֹת. יְבִיאֶנּוּ, לְרַבּוֹת יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד. לָמַדְנוּ שׁטְעוּנִין תְּנוּפָה כֻּלָּן, מִנַּיִן שֶׁיִּטְעֲנוּ הֲרָמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "שׁוֹק הַתְּרוּמָה". אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹק, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות שם) "וְקִדַּשְׁתָּ אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה" שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" אֶלָּא זֶה בִּנְיַן אָב כָּל שֶׁטָּעוּן תְּנוּפָה טָעוּן הֲרָמָה.