ילקוט שמעוני על התורה תקס״וYalkut Shimoni on Torah 566

א׳(ויקרא יד לו) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ – הַצִּוּוּי בְּכֹהֵן, וּפִנּוּי בְּכָל אָדָם. "וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת" – אֲפִלּוּ חֲבִילֵי עֵצִים, וַאֲפִלּוּ חֲבִילֵי קָנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עֵסֶק הוּא לַפִּנּוּי. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וְכִי מִי מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים, רְשָׁעִים אוֹ צַדִּיקִים, הֱוֵי אוֹמֵר: הָרְשָׁעִים, וְכִי מַה מִּטַּמֵּא לוֹ, אִם תֹּאמַר כְּלֵי עֵצָיו וּבְגָדָיו וּמַתְּכוֹתָיו, מַטְבִּילָן וְהֵן טְהוֹרִין. עַל מֶה חָסָה הַתּוֹרָה, עַל כְּלֵי חַרְסוֹ, עַל פַּכּוּ, וְעַל תִּפְיוֹ. אִם כָּךְ חָסָה הַתּוֹרָה עַל מָמוֹנוֹ הַבָּזוּי, קַל וָחֹמֶר עַל מָמוֹנוֹ הֶחָבִיב. אִם כָּךְ עַל מָמוֹנוֹ, קַל וָחֹמֶר עַל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. אִם כָּךְ עַל שֶׁל רְשָׁעִים, קַל וָחֹמֶר עַל שֶׁל צַדִּיקִים. "בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע" – וְלֹא לִרְאוֹת אֶת הַפִּנּוּי. "וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּנִּכְנָס בְּבֵית הַמְנֻגָּע שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים עַד שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיוּ שָׁם כֵּלִים מְקֻפָּלִין וּמֻנָּחִין עַל כְּתֵפָיו, מְקֻפָּלִין וּמֻנָּחִין בְּתוֹךְ הַבַּיִת, יָכוֹל לֹא יְהוּ טְמֵאִין עַד שֶׁיִּשְׁהוּ כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת" – מִיָּד. "וְאַחַר כֵּן" – אַף אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. רַבִּי אוֹמֵר: אִם מַמְתִּינִין לוֹ לִדְבַר הָרְשׁוּת, לֹא יַמְתִּינוּ לוֹ לִדְבַר מִצְוָה. וְכַמָּה הוּא מִצְוָתוֹ, בֶּחָתָן – נוֹתְנִין לוֹ שֶׁבַע יְמֵי מִשְׁתָּאוֹת לוֹ וּלְאִצְטְלִיתוֹ וְלִכְסוּתוֹ, בָּרֶגֶל – נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמֵי הָרֶגֶל. "וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע" – יָכוֹל בְּכִגְרִיס, תַּלְמוּד לוֹמַר: ("בַּקִּיר) וְרָאָה אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע" – מְלַמֵּד, שֶׁאֵין הַבַּיִת מְטַמֵּא אֶלָּא בִּשְׁנֵי גְּרִיסִין. "בְּקִירוֹת – הֲרֵי שְׁתַּיִם, וּלְמַטָּה הוּא אוֹמֵר: "קִיר, קִירוֹת" – הֲרֵי אַרְבַּע, מְלַמֵּד, שֶׁאֵין הַבַּיִת מְטַמֵּא אֶלָּא בְּאַרְבַּע כְּתָלִים. מִכָּאן אָמְרוּ: בַּיִת עָגֹל, בֵּית טְרִיגוֹן, אֵין מְטַמֵּא בִּנְגָעִים. יָכוֹל עַד שֶׁיֵּרָאֶה עַל שְׁנֵי כְּתָלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמַרְאֵיהֶן שָׁפָל מִן הַקִּיר" – וַאֲפִלּוּ עַל כֹּתֶל אֶחָד. יָכוֹל אֲפִלּוּ נִרְאֶה עַל אֶבֶן אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים" – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי אֲבָנִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: "וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים" – אֵין פָּחוֹת מִשְׁתֵּי אֲבָנִים, מִנַּיִן אֲפִלּוּ נִרְאֶה עַל אֶבֶן אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמַרְאֵיהֶן שָׁפֵל מִן הַקִּיר", "מִן הַקִּיר" – וַאֲפִלּוּ מֵאֶבֶן אַחַת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים בִּשְׁתֵּי כְּתָלִים בְּזָוִית, אָרְכּוֹ כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין וְרָחְבּוֹ כַּגְּרִיס. "שְׁקַעֲרוּרֹת" – שׁוֹקְעוֹת בְּמַרְאֵיהֶן. "יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת" – יָרֹק שֶׁבַּיְרֻקִּין, אָדֹם שֶׁבָּאֲדֻמִּין. "וּמַרְאֵיהֶן שָׁפֵל מִן הַקִּיר" – וְלֹא מַמָּשָׁן.

ב׳(ויקרא יד לז) תָּנוּ רַבָּנָן: בַּיִת עָגֹל, דִּיגוֹן, טְרִיגוֹן, פַּנְטִיגוֹן, אֵינוֹ מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. טַטְרִיגוֹן – מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים. מַאי טַעַמָא, לְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר: "קִיר, קִירוֹת" וּלְמַטָּה הוּא אוֹמֵר: "קִיר, קִירוֹת" – הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: בַּיִת הַמְנֻגָּע לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב, דְּרֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. כְּמַאן, כְּר' אֶלְעָזָר בְּר' שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: אֵין הַבַּיִת נַעֲשֶׂה טָמֵא עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים בִּשְׁנֵי כְּתָלִים בְּקֶרֶן זָוִית, אָרְכּוֹ כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין וְרָחְבּוֹ כִּגְרִיס, דִּכְתִיב: "קִיר" וּכְתִיב "קִירוֹת" – אֵיזֶהוּ קִיר שֶׁהוּא כְּקִירוֹת, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה קֶרֶן זָוִית. תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי צָדוֹק: מָקוֹם הָיָה בִּתְחוּם עַזָּה וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ חֻרְבַת סְגִרְתָּא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי יְהוּדָה, אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לַגָּלִיל, וְרָאִיתִי מָקוֹם שֶׁמְּצַיְּנִין אוֹתוֹ, וְאָמְרוּ: אֲבָנִים מְנֻגָּעוֹת פִּנּוּ לְשָׁם.

ג׳(ויקרא יד לח) וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת. מְנָא הָא מִלְּתָא דְּאָמוּר רַבָּנָן אוֹקֵי מִלְּתָא אַחֶזְקָתֵהּ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: דְּאָמַר קְרָא: "וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים" – וְדִלְמָא אַדְּנָפִיק וְאָתֵי בָּצִיר לֵהּ שִׁעוּרָא, אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאָמַר אוֹקְמֵהּ אַחֶזְקָתֵהּ. תַּנְיָא: "וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת" – יָכוֹל יֵלֵךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיַסְגִּיר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶל פֶּתַח הַבָּיִת". אִי "אֶל פֶּתַח הַבָּיִת", יָכוֹל יַעֲמֹד תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִן הַבַּיִת" – עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת כֻּלּוֹ. הָא כֵּיצַד: עוֹמֵד בַּצַּד הַמַּשְׁקוֹף וּמַסְגִּיר. מִנַּיִן שֶׁאִם הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְהִסְגִּיר, אוֹ שֶׁעָמַד בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהִסְגִּיר, שֶׁהֶסְגֵּרוֹ מֻסְגָּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת" – מִכָּל מָקוֹם. "בַּשְּׁבִיעִי" – יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּיּוֹם" וְלֹא בַּלַּיְלָה. "וְהִנֵּה פָּשָׂה" – זֶה פִּשָּׂיוֹן הַסָּמוּךְ כָּל שֶׁהוּ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָרָחוֹק, תַּלְמוּד לוֹמַר: ["בַּבָּיִת". יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר]: "נֶגַע", [נֶאֱמַר כָּאן "נֶגַע"] וְנֶאֱמַר לְהַלָּן נֶגַע מַה "נֶּגַע", הָאָמוּר לְהַלָּן בְּכִגְרִיס אַף נֶגַע הָאָמוּר כָּאן בְּכִגְרִיס, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: פִּשָּׂיוֹן הַסָּמוּךְ – כָּל שֶׁהוּ, וְהָרָחוֹק – בְּכִגְרִיס, וְהַחוֹזֵר – (בְּכִגְרִיס) [כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין].

ד׳בְּקִירֹת הַבָּיִת – וְלֹא בְּקִירוֹת הַיָּצִיעַ, וְלֹא בְּקִירוֹת הָאֵבוּס, וְלֹא בְּקִירוֹת הַמְּחִיצָה וְלֹא בְּקִירוֹת הַמְּנוֹרָה. "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְחָלְצוּ" – הַצִּוּוּי בַּכֹּהֵן, וְהַחֲלִיצָה בְּכָל אָדָם. "וְחָלְצוּ" – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן חוֹלְצִין. מִכָּאן אָמְרוּ: אוֹי לָרָשָׁע אוֹי לִשְׁכֵנוֹ. שְׁנֵיהֶן חוֹלְצִין, וּשְׁנֵיהֶן קוֹצְצִין, וּשְׁנֵיהֶן מְבִיאִין וְאֶת הָאֲבָנִים. יָכוֹל אַף הַכֹּתֶל הַסָּמוּךְ לָאֲוִיר יְהוּ שְׁנֵיהֶן חוֹלְצִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַחַר חִלֵּץ אֶת הָאֲבָנִים". הָא כֵּיצַד, כֹּתֶל שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ – שְׁנֵיהֶם חוֹלְצִין, כֹּתֶל הַסָּמוּךְ לָאֲוִיר – הוּא לְבַדּוֹ חוֹלֵץ. "וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים" – יָכוֹל חָלַץ שְׁתֵּי אֲבָנִים קִיֵּם בָּהֶן מִצְוַת חֲלִיצָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע. יָכוֹל אֲפִלּוּ קַרְדִּימִין, אֲפִלּוּ לְבֵנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲבָנִים". הָא עַד שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים, וְאִם לָאו לֹא שָׁמַעְנוּ. "וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר" – אֶתְהֶן חוּץ לְכָל עִיר, וְלֹא אָדָם חוּץ לְכָל עִיר, אֶלָּא חוּץ לְכָל הָעֲיָרוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה. "אֶל מָקוֹם טָמֵא" – שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ טָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "אֶל מָקוֹם טָמֵא" – לְרַבּוֹת אֶת הַנִּטָּל. "וְאֶת הַבַּיִת יַקְצִעַ" – יָכוֹל מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִבַּיִת". אִי "מִבַּיִת" יָכוֹל אַף הַקַּרְקַע וְהַקִּירוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "סָבִיב" – לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא סָבִיב לַנֶּגַע. "וְשָׁפְכוּ אֶת הֶעָפָר אֲשֶׁר הִקְצוּ" – יָכוֹל צְרוֹרוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הֶעָפָר". אִי "הֶעָפָר" יָכוֹל [אַף] הַנּוֹשֵׁר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁפְכוּ אֲשֶׁר הִקְצוּ". הָא עַד שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵי הַכְּתוּבִים, וְאִם לָאו לֹא שָׁמַעְנוּ.

ה׳(ויקרא יד מב) וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי אֲבָנִים. "וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים" – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי אֲבָנִים. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין חוֹלְצִין פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי אֲבָנִים, וְאֵין מְבִיאִין פָּחוֹת מִשְּׁתֵּי אֲבָנִים, וְאֵינוֹ מֵבִיא אַחַת תַּחַת שְׁתַּיִם וְלֹא שְׁתַּיִם תַּחַת אַחַת, אֶלָּא מֵבִיא שְׁתַּיִם תַּחַת שְׁתַּיִם, שְׁתַּיִם תַּחַת שָׁלשׁ, שָׁלשׁ תַּחַת אַרְבַּע, וְאַרְבַּע תַּחַת שָׁלשׁ, שָׁלשׁ תַּחַת שְׁתַּיִם. "וְלָקְחוּ אֲבָנִים" – יָכוֹל יִטֹּל אֲבָנִים מִצַּד זֶה וְיָבִיא בָּזֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲחֵרוֹת". אִי "אֲחֵרוֹת", יָכוֹל אֲפִלּוּ קַרְדִּימִין וַאֲפִלּוּ לְבֵנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲבָנִים". הָא עַד שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵי הַכְּתוּבִים, וְאִם לָאו לֹא שָׁמַעְנוּ. "וְעָפָר" לְרַבּוֹת כֹּל מַשְׁמַע. עָפָר אֲפִלּוּ מַדָּר וַאֲפִלּוּ חַרְסִית. יָכוֹל יִטֹּל עָפָר מִצַּד זֶה וְיָבִיא בָּזֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַחֵר". אִי "אַחֵר" יָכוֹל אַף הַסִּיר אַף הַגַּפְסִיס, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עָפָר". הָא עַד שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵי הַכְּתוּבִים, וְאִם לָאו לֹא שָׁמַעְנוּ. "וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבַּיִת" – אֵין חֲבֵרוֹ מְטַפֵּל עִמּוֹ בַּטִּיחָה.

ו׳(ויקרא יד מג) וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע וּפָרַח בַּבַּיִת – מָשָׁל: חָזַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִמְקוֹמוֹ, כְּשֶׁחָזַר הַנֶּגַע לְאוֹתָן הָאֲבָנִים. אֵין לִי אֶלָּא מְקוֹמוֹ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כָּל הַבַּיִת, תַּלְמוּד לוֹמַר: בַּבַּיִת. יָכוֹל (בְּכָל שֶׁהוּ) [בְּכִגְרִיס], נֶאֱמַר כָּאן "נֶגַע" וְנֶאֱמַר: לְהַלָּן "נֶגַע", מַה נֶּגַע הָאָמוּר לְהַלָּן (כִּגְרִיס) [כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין] אַף נֶגַע הָאָמוּר כָּאן (כִּגְרִיס) [כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין]. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: פִּשָּׂיוֹן הַסָּמוּךְ – כָּל שֶׁהוּ, וְהָרָחוֹק – כִּגְרִיס, וְהַחוֹזֵר בַּבָּתִּים, כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין. אֵין לִי אֶלָּא בְּמַרְאִין, מִנַּיִן שֶׁלֹּא בְּמַרְאִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּפָרַח" – בְּמַרְאִין וְשֶׁלֹּא בְּמַרְאִין. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר "וּפָרַח" אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה טָמֵא עַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיִפְשֶׂה. וַהֲלֹא דִּין הוּא: טִמֵּא בַּבְּגָדִים וְטִמֵּא בָּבָּתִּים, מַה בְּגָדִים טִמֵּא אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּשָׂה אַף בַּבָּתִּים יְטַמֵּא אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָזַר וּפָשָׂה. הֵן אִם הֶחֱמִיר בַּבְּגָדִים, שֶׁעוֹמֵד בָּהֶן בְּסוֹף שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְשׂוֹרֵף, נַחֲמִיר בַּבָּתִּים שֶׁעוֹמֵד בָּהֶם בְּסוֹף שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת וְאֵין נוֹתֵץ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "צָרַעַת מַמְאֶרֶת, צָרַעַת מַמְאֶרֶת" לִגְזֵרָה שָׁוָה. מַה צָּרַעַת מַמְאֶרֶת הָאָמוּר בַּבְּגָדִים טִמֵּא אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּשָׂה, אַף צָרַעַת מַמְאֶרֶת הָאָמוּר בַּבָּתִּים יְטַמֵּא אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ פּוֹשֶׂה. אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת אֶת הַחוֹזֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּשָׂה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה", הַנַּח לוֹ. אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי "יָשׁוּב הַנֶּגַע וּפָרַח בַּבַּיִת" – אִם חָזַר הַנֶּגַע וּפָרַח בּוֹ בַּיּוֹם יְהֵא טָמֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁב הַכֹּהֵן, וְאִם יָשׁוּב הַנֶּגַע" מַה (עֲזִיבָה) [שִׁיבָה] הָאָמוּר לְהַלָּן בְּסוֹף שָׁבוּעַ, אַף שִׁיבָה הָאָמוּר כָּאן בְּסוֹף שָׁבוּעַ. מִנַּיִן עוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן וּפוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׁה" – בְּמִי הוּא מְדַבֵּר, אִם בַּפּוֹשֶׁה בָּרִאשׁוֹן, הֲרֵי אָמוּר. (אוֹ) [הָא] אֵינוֹ אוֹמֵר "וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה פָּשָׂה", אֶלָּא שֶׁבָּא בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וּמְצָאוֹ עוֹמֵד וּבָא בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי וּמְצָאוֹ פּוֹשֶׂה, מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ, הֲרֵינִי דָּן: מַה מָצִינוּ בַּפּוֹשֶׂה בָּרִאשׁוֹן חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, אַף בַּפּוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. הֵן אִם הֵקֵל בַּפּוֹשֶׂה בָּרִאשׁוֹן שֶׁהֲרֵי הֵקֵל בָּעוֹמֵד, נָקֵל בַּפּוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי שֶׁהֲרֵי הֶחֱמִיר בָּעוֹמֵד בּוֹ, וִיהֵא פּוֹשֶׂה כְּעוֹמֵד. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְשָׁב הַכֹּהֵן, וּבָא הַכֹּהֵן" הִיא שִׁיבָה הִיא בִּיאָה. מַה שִּׁיבָה חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, אַף בִּיאָה חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. מִנַּיִן עוֹמֵד בָּזֶה וּבָזֶה, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָא, וְאִם בֹּא יָבֹא" – בְּמִי הוּא מְדַבֵּר, אִם בַּפּוֹשֶׂה בָּרִאשׁוֹן הֲרֵי אָמוּר, וְאִם בַּפּוֹשֶׁה בַּשֵּׁנִי הֲרֵי אָמוּר, הָא אֵינוֹ אוֹמֵר "וְאִם בֹּא יָבֹא" "אֶלָּא אֶת שֶׁבָּא בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן וּבָא בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי וְרָאָה וְהִנֵּה לֹא פָּשָׁה זֶה הָעוֹמֵד", מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ, "וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת" – יָכוֹל יִפָּטֵר וְהוֹלֵךְ לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי נִרְפָּא הַנָּגַע" – לֹא טִהַרְתִּי אֶלָּא אֶת הָרָפוּי. מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ, הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַה מָצִינוּ בַּפּוֹשֶׁה בַּשֵּׁנִי חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, אַף בָּעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. הֵן אִם הֶחֱמִיר בַּפּוֹשֶׁה בַּשֵּׁנִי שֶׁהֲרֵי הֶחֱמִיר בַּפּוֹשֶׁה בָּרִאשׁוֹן, נַחֲמִיר בָּעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי שֶׁהֲרֵי הֵקֵל בָּעוֹמֵד בָּרִאשׁוֹן, וִיהֵא עוֹמֵד כַּפּוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֹּא, וְאִם בֹּא יָבֹא" – הֲרֵי כָּאן שְׁתֵּי בִּיאוֹת: בִּיאָה אֲמוּרָה לְמַעְלָה וּבִיאָה אֲמוּרָה לְמַטָּה, מַה בִּיאָה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ, אַף בִּיאָה הָאֲמוּרָה לְמַטָּה חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: נֶאֱמַר "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" בַּבְּגָדִים וְנֶאֱמַר "צָרַעַת מַמְאֶרֶת" בַּבָּתִּים – מַה צָרַעַת מַמְאֶרֶת הָאֲמוּרָה בַּבְּגָדִים עָשָׂה אֶת הָעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי כַּפּוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי, אַף צָרַעַת מַמְאֶרֶת הָאֲמוּרָה בַּבָּתִּים עָשָׂה אֶת הָעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי כַּפּוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי. ["וְאַחֲרֵי הִקְצוֹת אֶת הַבַּיִת וְאַחֲרֵי הִטּוֹחַ" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר], שֶׁיָּכוֹל, אֵין לִי חוֹזֵר וְנוֹתֵץ אֶלָּא הַפּוֹשֶׂה בָּרִאשׁוֹן, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחוֹזֵר אַחַר הַפּוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי וְאַחַר הָעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אַחַר חִלֵּץ אֶת הָאֲבָנִים", שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאַחֲרֵי הִקְצוֹת אֶת הַבַּיִת וְאַחֲרֵי הִטּוֹחַ", וְכִי יֵשׁ חֲלִיצָה שֶׁאֵין עִמָּהּ נְתִיצָה וְטִיחָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאַחֲרֵי הִקְצוֹת אֶת הַבַּיִת וְאַחֲרֵי הִטּוֹחַ", אֶלָּא לְרַבּוֹת אֶת הַחוֹזֵר אַחַר הַפּוֹשֶׂה בַּשֵּׁנִי וְאַחַר הָעוֹמֵד בַּשֵּׁנִי. מִנַּיִן לַכִּהָה בַּשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ, קוֹלְפוֹ וְטָעוּן צִפֳּרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלָקַח לְחַטֵּא אֶת הַבַּיִת" – הֲרֵי כָּאן בַּיִת אַחֵר. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: עֲשָׂרָה בָּתִּים הֵן: כִּהָה בָּרִאשׁוֹן, וְהוֹלֵךְ לוֹ, קוֹלֵף וְהוּא טָהוֹר. כִּהָה בַּשֵּׁנִי, וְהוֹלֵךְ לוֹ, קוֹלְפוֹ וְטָעוּן צִפֳּרִין. וְהַפּוֹשֶׂה בָּרִאשׁוֹן, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, נוֹתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִין. עָמַד בָּרִאשׁוֹן וּפָשָׂה בַּשֵּׁנִי, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, נוֹתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִים. עָמַד בָּזֶה וּבָזֶה, חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ. חָזַר, נוֹתֵץ. לֹא חָזַר, טָעוּן צִפֳּרִין. "טָמֵא" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּנִּכְנָס בַּבַּיִת הַמֻּסְגָּר שֶׁאֵין מִטַּמֵּא אֶלָּא מִתּוֹכוֹ, יָכוֹל אַף מֻחְלָט כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָמֵא הוּא" – הוֹסִיף לוֹ טֻמְאָה, שֶׁיְּטַמֵּא אוֹתוֹ מִתּוֹכוֹ וּמֵאֲחוֹרָיו. בַּיִת הַמֻּסְגָּר, מְטַמֵּא מִתּוֹכוֹ. מֻחְלָט, מְטַמֵּא מִתּוֹכוֹ וּמֵאֲחוֹרָיו. וְזֶה וְזֶה מְטַמְּאִין בְּבִיאָה. וְאִי מֻחְלָט כְּמִיכְתָת דָּמִי, וְהָא בָּעֵינָן "וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת" וְלֵכָּא, שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: "וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת" – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נְתִיצָה קָרוּי בַּיִת. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: בָּעֵינָא דְּאֵימָא מִלְּתָא וּמִסְתָּפֵינָא מֵחֶבְרַיָּא. הַנִּכְנָס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע דֶּרֶךְ אֲחוֹרָיו אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ חוּץ מֵחָטְמוֹ – טָהוֹר, דִּכְתִיב: "וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת" – דֶּרֶךְ בִּיאָה אָסְרָה תּוֹרָה. וּמִסְתָּפֵינָא מֵחֶבְרַיָּא, אִי הָכִי כֻּלּוֹ נַמֵּי, אָמַר רָבָא: כֻּלּוֹ לֹא גָּרַע מִכֵּלִים שֶׁבַּבַּיִת, דִּכְתִיב: "וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת". תַּנְיָא נַמֵּי הָכִי: גַּגִּין הַלָּלוּ – אֵין אוֹכְלִים שָׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין שׁוֹחֲטִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים. וְטָמֵא שֶׁנִּכְנַס דֶּרֶךְ גַּגִּין לַהֵיכָל פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא" – דֶּרֶךְ בִּיאָה אָסְרָה תּוֹרָה.