ילקוט שמעוני על התורה תקס״זYalkut Shimoni on Torah 567

א׳(ויקרא יד מה) וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו וְאֶת כָּל עֲפַר הַבַּיִת – מְלַמֵּד: שֶׁאֵין הַבַּיִת מִטַּמֵּא בִּנְגָעִים עַד שֶׁיְּהוּ בּוֹ אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר. כַּמָּה אֲבָנִים יְהוּ בּוֹ, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבָּעָה, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה. שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים אוֹ עַל אֶבֶן אַחַת. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים, וְלֹא עַל אֶבֶן אַחַת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּר' שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּרָאֶה כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין עַל שְׁתֵּי אֲבָנִים בִּשְׁנֵי כְּתָלָיו בְּזָוִית, אָרְכּוֹ כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין וְרָחְבּוֹ כִּגְרִיס. "אֲבָנָיו" – שֶׁלּוֹ, "עֵצָיו" – שֶׁלּוֹ, "עֲפַר" – שֶׁלּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁגּוֹרֵר וּמוֹצִיא. "אֲבָנָיו" – כָּל אֲבָנָיו שֶׁנִּבְנוּ עִמּוֹ, "עֵצָיו" – כָּל עֵצִים שֶׁנִּבְנָה עִמּוֹ, "עֲפַר" – כָּל עָפָר שֶׁנִּבְנָה עִמּוֹ. "אֲבָנָיו" – וְלֹא אַבְנֵי עֲלִיָּה, "עֵצָיו" – וְלֹא עֲצֵי עֲלִיָּה. "עֲפַר הַבַּיִת" – וְלֹא עֲפַר עֲלִיָּה. מִכָּאן אָמְרוּ: נִרְאָה הַנֶּגַע בַּבַּיִת, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לָעֲלִיָּה. נִרְאָה בָּעֲלִיָּה, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַבַּיִת. "אֲבָנָיו" – וְלֹא אֲבָנָיו שֶׁהִכְנִיס לוֹ מִשֶּׁנִּבְנָה. "עֵצָיו" – וְלֹא עֵצָיו שֶׁהִכְנִיס לוֹ מִשֶּׁנִּבְנָה. "עֲפַר הַבַּיִת" – וְלֹא עֲפַר מַתָּכוֹת שֶׁבּוֹ. אִם נֶאֶמְרוּ בַּחֲלִיצָה לָמָּה נֶאֶמְרוּ בִּנְתִיצָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלִיצָה שֶׁאֵין בִּנְתִיצָה וּבִנְתִיצָה שֶׁאֵין בַּחֲלִיצָה. בַּחֲלִיצָה – אֶבֶן שֶׁבַּזָּוִית בִּזְמַן שֶׁחוֹלֵץ חוֹלֵץ אֶת כֻּלָּהּ, בִּזְמַן שֶׁנּוֹתֵץ נוֹתֵץ אֶת שֶׁלּוֹ וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ. בִּנְתִיצָה, נוֹתֵץ אֶת הָאֲבָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַנֶּגַע וְאֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵין בָּהֶן הַנֶּגַע. בַּחֲלִיצָה אֵינוֹ חוֹלֵץ אֶלָּא אֲבָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֵן הַנֶּגַע. הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּחֲלִיצָה שֶׁאֵין בִּנְתִיצָה וּבִנְתִיצָה שֶׁאֵין בַּחֲלִיצָה, צָרִיךְ לוֹמַר בַּחֲלִיצָה צָרִיךְ לוֹמַר בִּנְתִיצָה. (ויקרא יד מו) יִטְמָא עַד הֶעָרֶב – מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁהָה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָאֹכֵל בַּבַּיִת יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו. "אֵין לִי אֶלָּא הָאוֹכֵל מִנַּיִן אַף הַשּׁוֹכֵב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהַשֹּׁכֵב בַּבַּיִת יְכַבֵּס" וְגוֹ'. אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹכֵב וְאוֹכֵל, מִנַּיִן אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹכֵב שׁוֹכֵב וְלֹא אוֹכֵל לֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹכֵב, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו" – רִבָּה. אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הָאֹכֵל וְהַשֹּׁכֵב" – לִתֵּן שִׁעוּר (לָאוֹכֵל) [לַשּׁוֹכֵב] כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל, וְכַמָּה שִׁעוּרוֹ, כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס פַּת חִטִּין וְלֹא שְׂעוֹרִין מֵסֵב וְאָכְלוֹ בְּלִפְתָּן. כָּל כִּבּוּס בְּגָדִים הָאָמוּר בַּתּוֹרָה לְהַחֲמִיר, וְזֶה לְהָקֵל. (יָכוֹל) אֲפִלּוּ לָבוּשׁ עֲשָׂרָה סַבְרִיקִין וְעָטוּף עֲשָׂרָה פּוֹלְיוֹנִים, כֻּלָּן טְהוֹרִין עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. יָכוֹל אַף הַבְּהֵמָה וְהַגּוֹי יְהוּ מַצִּילִין בְּגָדִים בַּבַּיִת הַמְנֻגָּע, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו" – (רִבָּה) הַמִּטַּמֵּא (בְּגָדִים) מַצִּיל בְּגָדִים בַּבַּיִת הַמְנֻגָּע, הַבְּהֵמָה וְהַגּוֹי שֶׁאֵין מִטַּמֵּא (בְּגָדִים) אֵין מַצִּילִין בְּגָדִים בַּבַּיִת הַמְנֻגָּע. מִכָּאן אָמְרוּ: הָיָה עוֹמֵד בִּפְנִים וּפָשַׁט יָדוֹ לַחוּץ וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, אִם שָׁהָה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, טְמֵאִין. הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לְפָנִים וְטַבְּעוֹתָיו בְּיָדָיו, רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא מִיָּד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: וּמָה אִם בִּזְמַן שֶׁכָּל גּוּפוֹ טָמֵא, לֹא טִמֵּא אֶת מַה שֶּׁעָלָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. בִּזְמַן שֶׁאֵין כָּל גּוּפוֹ טָמֵא אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶת מַה שֶּׁעָלָיו עַד שֶׁיִּשְׁהֶה כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס. אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה: מָצִינוּ שֶׁיָּפֶה כֹּחַ טָמֵא לְהַצִּיל, יוֹתֵר מִן הַטָּהוֹר. יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין טֻמְאָה מַצִּילִין בְּגָדִים בַּבַּיִת הַמְנֻגָּע, הַבְּהֵמָה וְהַגּוֹי שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה אֵין מַצִּילִין בְּגָדִים בַּבַּיִת הַמְנֻגָּע.

ב׳(ויקרא יד נא) וְהִזָּה עַל הַבַּיִת – עַל (שָׁקוּפֵי) [הַמַּשְׁקוֹף]. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל כֻּלּוֹ. "וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה [מִחוּץ לָעִיר] אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה" – רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: צִפּוֹר שֶׁהִיא חַיָּה חוּץ לְכָל הָעִיר, וְאֵי זוֹ, זוֹ צִפּוֹר דְּרוֹר. "וְכִפֶּר עַל הַבַּיִת וְטָהֵר" – אִם נֶאֱמַר בַּמְּצֹרָע לָמָּה נֶאֱמַר בַּבָּתִּים, וְאִם נֶאֱמַר בַּבָּתִּים לָמָּה נֶאֱמַר בַּמְּצֹרָע, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּבָּתִּים מַה שֶּׁאֵין בַּמְצֹרָע וּבַמְּצֹרָע מַה שֶּׁאֵין בַּבָּתִּים. מְצֹרָע טָעוּן קָרְבַּן, הַבַּיִת אֵין טָעוּן קָרְבַּן. מְצֹרָע יֵשׁ לוֹ טָהֳרָה מִטֻּמְאָתוֹ, בַּיִת אֵין לוֹ טָהֳרָה מִטֻּמְאָתוֹ. הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּמְצֹרָע מַה שֶּׁאֵין בַּבָּתִּים וּבַבָּתִּים מַה שֶּׁאֵין בַּמְצֹרָע, צָרִיךְ לוֹמַר בַּמְצֹרָע וְצָרִיךְ לוֹמַר בַּבָּתִּים. אָמַר רַב אַשִּׁי: כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ לַסּוֹף נִפְחָת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלַשְּׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת" – אֵין "שְׂאֵת" אֶלָּא גֹּבַהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת". וְאֵין "סַפַּחַת" אֶלָּא טְפֵלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "סְפָחֵנִי נָא". "זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק, וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת, וְלַשְּׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת, לְהוֹרֹת" וְגוֹ' – מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהוּא בָּקִי בִּנְגָעִים וְלֹא בִּנְתָקִים בִּנְתָקִים וְלֹא בְּקָרַחַת בָּאָדָם וְלֹא בַּבְּגָדִים בַּבְּגָדִים וְלֹא בַּבָּתִּים, לֹא יִרְאֶה אֶת הַנְּגָעִים עַד שֶׁיְּהֵא בָּקִי בָּהֶם וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֹאת הַתּוֹרָה לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת" וְכוּ'. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר לְמָה בָּא "לְהוֹרֹת בְּיוֹם", לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבַּיּוֹם הוּא מְטַמֵּא, וּבַיּוֹם הוּא מְטַהֵר. חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: לְמָה בָּא "לְהוֹרֹת", לִמֵּד, שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַנְּגָעִים עַד שֶׁיּוֹרֶנּוּ רַבּוֹ.

ג׳אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא. "אָיֹם וְנוֹרָא" – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל: "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם". "מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא" – כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ לָקוּ בְּזִיבוּת וּבְצָרַעַת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב: "וַיַּרְא משֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא", וּלְהַלָּן: "וּבְגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים". לְפִיכָךְ לָקוּ בְּזִיבוּת וּבְצָרַעַת. לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם: "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ". תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי וְאָמְרוּ: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע", בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא הָיוּ בָּהֶן לֹא זָבִין וְלֹא מְצֹרָעִין, וְלֹא חִגְּרִין וְלֹא סוּמִין וְלֹא אִלְּמִים וְלֹא שׁוֹטִים וְלֹא חֵרְשִׁים וְלֹא טִפְּשִׁים. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ". וְכֵיוָן שֶׁחָטְאוּ, לֹא שָׁהוּ יָמִים קַלִּים, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהֶן זָבִין, וּמְצֹרָעִין, סוּמִין חֵרְשִׁין וְאִלְּמִין, חִגְּרִין וְשׁוֹטִים וְטִפְּשִׁים. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר: "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה" וְכוּ'. מֵהֵיכָן נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּזִיבָה וְצָרַעַת, רַבִּי תַּנְחוּם אוֹמֵר: עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ מְלִיזִין אַחַר הָאָרוֹן וְאָמְרוּ: אָרוֹן זֶה הוֹרֵג אֶת נוֹשְׂאָיו. וְרַבָּנָן אָמְרִי: מִן הָעֵגֶל, דִּכְתִיב: "כִּי פָרֻעַ הוּא" – שֶׁפָּרְחָה בָּהֶם זִיבָה וְצָרַעַת, כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר: "בְּגָדָיו יִהְיוּ פְּרֻמִים, וּכְתִיב: "וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ". רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן אוֹמֵר: מִמִּתְאוֹנְנִים: "עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא" – מִכָּאן נַעֲשׂוּ זָרִים לְאֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן אֶכְּסִירִיָּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אֶכְּסִירִיָּא: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה". בָּשָׂר וָדָם חוֹבֵשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ', שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים". בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר טֵרוּדִין, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר טֵרוּדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ". בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן קָטָפְרָס, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן קָטָפְרָס, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף". בָּשָׂר וָדָם גֹּבַהּ קָטִירְקֵי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְגוֹבֶה קָטִירְקֵי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף". בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן דּוֹנָאטִיבָא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן דּוֹנַאטִיבָא, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם". בָּשָׂר וָדָם נוֹתֵן פְּרָקוֹפֵּי, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן פְּרָקוֹפֵּי, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". בָּשָׂר וָדָם וְנוֹתֵן אַנּונָס, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן אַנּוֹנָס, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת". בָּשָׂר וָדָם מַכֶּה עַל יְדֵי עֵדִים, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא". בָּשָׂר וָדָם מַכֶּה בְּאִזְמֵל וּמְרַפֵּא בִּרְטִיָּה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמֶּה שֶׁהוּא מַכֶּה, בְּאוֹתוֹ הוּא מְרַפֵּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה'".

ד׳יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ: מַהוּ לְנִדָּה שֶׁתִּישַׁן עִם בַּעֲלָהּ הוּא בְּבִגְדּוֹ וְהִיא בְּבִגְדָּהּ בְּמִטָּה אַחַת זֶה לְצַד זֶה וְזֶה לְצַד אַחֵר, כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: אָסוּר לִשְׁכַּב אֲפִלּוּ הוּא בְּבִגְדּוֹ וְהִיא בְּבִגְדָּהּ, שֶׁאֵין נוֹתְנִין פִּרְצָה לִפְנֵי הַכָּשֵׁר וְכָל שֶׁכֵּן לִפְנֵי הַגַּנָּב. שֶׁמָּשְׁלוּ חֲכָמִים אֶת הַדָּבָר כְּאֵשׁ בִּנְעֹרֶת. וְאוֹמֵר: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב" – לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל עַל הַקְּדֻשָּׁה וְעַל הַטָּהֳרָה, שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂה כּוּתִים, וְלֹא יִטָּמְאוּ בִּנְשׁוֹתֵיהֶן כְּשֶׁהֵן נִדּוֹת. שֶׁכָּל הַמְשַׁמֵּשׁ אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהִיא נִדָּה, חַיָּב בָּהּ כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגוֹ' וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם".

ה׳(ויקרא טו ב) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִין בְּזִיבָה, וְאֵין גּוֹיִם מְטַמְּאִין בְּזִיבָה. אֲבָל גָּזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁיְּהוּ כְּזָבִין לְכָל דִּבְרֵיהֶן וְשׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה, אֲבָל אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶם עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים וְאֶת הָעֲבָדִים הַמְשֻׁחְרָרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם". "אִישׁ אִישׁ" – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ", לְרַבּוֹת תִּינוֹק בֶּן יוֹם אֶחָד שֶׁמְּטַמֵּא בְּזִיבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה", "זָכָר" – כָּל שֶׁהוּא זָכָר, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן. "נְקֵבָה" – כָּל שֶׁהִיא נְקֵבָה, בֵּין קְטַנָּה בֵּין גְּדוֹלָה. אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ", דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. אַלְמָא כִּי מַרְבֵּי קְרָא בֶּן יוֹם אֶחָד מַרְבֵּי, וּרְמִינְהוּ: "אִישׁ" – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, בֶּן תִּשְׁעָה שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הָרָאוּי לְבִיאָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִישׁ". אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא נִינְהוּ, וְאַסְמְכוּהָ רַבָּנָן אַקְּרָא. הַי קְרָא וְהַי הִלְכְתָא, אִילֵימָא בֶּן יוֹם אֶחָד הִלְכְתָא וּבֶן ט' שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד קְרָא, וְהָא קְרָא סְתָמָא הִיא, אֶלָּא בֶּן ט' שָׁנִים (וְכוּ' וּבֶן ט' שָׁנִים) וְיוֹם אֶחָד הִלְכְתָא, בֶּן יוֹם אֶחָד קְרָא. וּמֵאַחַר דְּהִלְכְתָא, קְרָא לָמָּה לִי, לְמִעוּטֵי אִשָּׁה מִלֹּבֶן. לָמָּה לִי לְמִכְתָּב בַּזְּכָרִים וְלָמָּה לִי לְמִכְתָּב בַּנְּקֵבוֹת, צְרִיכָא. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּזְּכָרִים מִשּׁוּם דְּמִטַּמּוּ בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָמִים, אֲבָל נְקֵבוֹת דְּלָא מִטְּמּוּ בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָּמִים אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּנְּקֵבוֹת מִשּׁוּם דְּמִטַּמּוּ בְּאֹנֶס, אֲבָל זְכָרִים דְּלָא מִטַּמּוּ בְּאֹנֶס אֵימָא לָא, צְרִיכָא (כָּתוּב בְּרֶמֶז תק"צ). תְּנָן: הַזָּב וּבַעַל קֶרִי, אֵין מִטַּמְּאִין, עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתָן לַחוּץ. כֵּיצַד, הָיָה אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה וְהִרְגִּישׁ שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ אֵיבָרָיו, אוֹחֵז בָּאַמָּה וּבוֹלֵעַ אֶת הַתְּרוּמָה. זָב – דִּכְתִיב: "אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ". בַּעַל קֶרִי – דִּכְתִיב: "וְאִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע". תַּנְיָא: רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ" וְגוֹ' – מָנָה הַכָּתוּב שְׁתַּיִם וּקְרָאוֹ טָמֵא, שָׁלשׁ וּקְרָאוֹ טָמֵא. הָא כֵּיצַד, שְׁתַּיִם – לְטֻמְאָה וְלֹא לְקָרְבָּן, שָׁלשׁ – אַף לְקָרְבָּן. וְאֵימָא: שְׁתַּיִם – לְטֻמְאָה וְלֹא לְקָרְבָּן, שָׁלשׁ – לְקָרְבָּן וְלֹא לְטֻמְאָה, אָמַרְתָּ: עַד שֶׁלֹּא רָאָה שָׁלשׁ רָאָה שְׁתַּיִם. אֵימָא: שְׁתַּיִם – לְקָרְבָּן וְלֹא לְטֻמְאָה, שָׁלשׁ – אַף לְטֻמְאָה, לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: "וְכִפֵּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְגוֹ' מִזוֹבוֹ" – מִקְצָת זוֹבוֹ מֵבִיא קָרְבָּן וּמִקְצָת זוֹבוֹ אֵין מֵבִיא קָרְבָּן, הָא כֵּיצַד, שָׁלשׁ מֵבִיא, שְׁתַּיִם אֵין מֵבִיא. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רָאָה שְׁתַּיִם מֵבִיא רָאָה שָׁלשׁ אֵין מֵבִיא, אָמַרְתָּ: עַד שֶׁלֹּא רָאָה שָׁלשׁ רָאָה שְׁתַּיִם. וְאִצְטְרִיךְ דְּר' סִימַאי וְאִצְטְרִיךְ מִזּוֹבוֹ. דְּאִי מִדְּר' סִימַאי הֲוָה אֲמֵינָא כִּי קֻשְׁיָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִזּוֹבוֹ". וְאִי "מִזּוֹבוֹ" הֲוָה אֲמֵינָא לֹא יָדְעִינָן כַּמָּה רְאִיּוֹת, קָא מַשְׁמָע לָן דְרַבִּי סִימַאי. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר: "מִזּוֹבוֹ" לִדְרָשָׁה, "וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ מַאי דָּרַשְׁתָּ בֵּהּ, מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְתַנְיָא: "וְכִי יִטְהַר הַזָּב" – לִכְשֶׁיִּפְסֹק הַזּוֹב. "מִזּוֹבוֹ" – וְלֹא מִזּוֹבוֹ וּמִנִּגְעוֹ. "מִזּוֹבוֹ וְסָפַר" – מִקְצָת זוֹבוֹ, לָמַד עַל בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁטָּעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה. וַהֲלֹא דִּין הוּא: אִם טִמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְכוּ', אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה. שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם תּוֹכִיחַ, שֶׁמְּטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב וְאֵינָהּ טְעוּנָה סְפִירַת שִׁבְעָה. אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה אַף עַל פִּי שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לֹא יְהֵא טָעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִזּוֹבוֹ" – מִקְצָת זוֹבוֹ", "וְסָפַר לוֹ". אָמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא הַךְ "מִזּוֹבוֹ" דִּמְמַעֵט בֵּהּ זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, וּמַאי שְׁנָא הַךְ "מִזּוֹבוֹ" דְּמַרְבֵּי בֵּהּ בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת לִסְפִירָה, אֲמַר לֵהּ: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לְמִעוּטֵי הוּא, לִשְׁתֹּק קְרָא מִנֵּהּ. וְכִי תֵּימָא אָתְיָא מִדִּינָא, שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם תּוֹכִיחַ. וְכִי תֵּימָא הַאי "מִזּוֹבוֹ" מִבָּעֵי לֵהּ "מִזּוֹבוֹ" – וְלֹא מִנִּגְעוֹ, אִם כֵּן לִכְתֹּב קְרָא: "וְכִי יִטְהַר הַזָּב זוֹבוֹ" מַאי "וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ", לָמַד עַל זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁטָּעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה.

ו׳שָׁלְחוּ לֵהּ לַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: יְבָמָה שֶׁרָקְקָה דָּם תַּחְלֹץ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַדָּם בְּלֹא צִחְצוּחֵי הָרֹק. מֵיתִיבֵי: יָכוֹל יְהֵא דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי אַמָּה יְהֵא טָמֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זוֹבוֹ טָמֵא הוּא" – וְאֵין דַּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי אַמָּה טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר. לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּמוֹצֶצֶת כָּאן בְּשׁוֹתֵת. זוֹב מְטַמֵּא לַח וְאֵינוֹ מְטַמֵּא יָבֵשׁ, מְנָלָן, דְּתַנְיָא: "זוֹבוֹ טָמֵא" – לָמַד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא. וַהֲלֹא דִּין הוּא: לַאֲחֵרִים גּוֹרֵם טֻמְאָה, לְעַצְמוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁגּוֹרֵם טֻמְאָה לַאֲחֵרִים וְהוּא עַצְמוֹ טָהוֹר, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגּוֹרֵם טֻמְאָה לַאֲחֵרִים הוּא עַצְמוֹ טָהוֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר: "זוֹבוֹ טָמֵא" – לָמַד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא. וְאֵימָא הָנֵי מִלִּי בְּמַגָּע, אֲבָל בְּמַשָּׂא לֹא, מִידִי דַּהֲוָה אַשֶּׁרֶץ, בְּמַגָּע לָא אִצְטְרִיךְ קְרָא, דְּלָא גָּרַע מִשִּׁכְבַת זֶרַע, כִּי אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַשָּׂא. וְאֵימָא בְּמַשָּׂא מְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים, בְּמַגָּע – אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים לֹא לְטַמֵּא, מִידִי דַּהֲוָה אַמַּגַּע נְבֵלָה, לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: "וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה" – מֵקִישׁ זוֹבוֹ לוֹ, מַה הוּא לֹא חִלַּקְתָּ בּוֹ בֵּין מַגָּעוֹ לְמַשָּׂאוֹ לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף זוֹבוֹ לֹא תְּחַלֵּק בֵּין מַשָּׂאוֹ לְמַגָּעוֹ לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לָן מִ"וְּהַזָּב אֶת זוֹבוֹ", "זוֹבוֹ טָמֵא" לָמָּה לִי, אִצְטְרִיכָא לֵהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא: שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁגּוֹרֵם טֻמְאָה לַאֲחֵרִים וְהוּא עַצְמוֹ טָהוֹר, וְאִי מִשּׁוּם "וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ" לְמִנְיָנָא הוּא דְּאָתָא: "זוֹב" – חֲדָא, "זוֹבוֹ" – תַּרְתֵּי, וּבַשְּׁלִישֵׁי אַקְשֵׁהּ רַחֲמָנָא לִנְקֵבָה, כָּתַב רַחְמָנָא: "זוֹבוֹ טָמֵא". וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַחֲמָנָא "זוֹבוֹ טָמֵא" – דְּרוֹשׁ בֵּהּ נַמֵּי הָא.

ז׳מֵימֵי רַגְלָיו מְנָלָן, דְּתַנְיָא: "זוֹבוֹ טָמֵא וְזֹאת" – (לְטַמֵּא) לְרַבּוֹת מֵימֵי רַגְלָיו לַטֻּמְאָה. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה רֹק הַבָּא מִמְּקוֹם טָהֳרָה טָמֵא, מֵימֵי רַגְלָיו הַבָּאִין מִמְּקוֹם טֻמְאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ טְמֵאִים. דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּי הָאַמָּה יוֹכִיחַ, שֶׁבָּא מִמָּקוֹם טָמֵא וְטָהוֹר, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּא מִמָּקוֹם טָמֵא יְהֵא טָהוֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר: "זוֹבוֹ טָמֵא וְזֹאת" – לְרַבּוֹת מֵימֵי רַגְלָיו לְטֻמְאָה. דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי אַמָּה, מְנָא לָן דְּטָהוֹר, דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי אַמָּה טָמֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זוֹבוֹ טָמֵא הוּא" – הוּא טָמֵא, וְאֵין דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי אַמָּה טָמֵא אֶלָּא טָהוֹר. וְאֵיפוּךְ אֲנָא, דּוּמְיָא דְּרֹק, מָה רֹק שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא וְחוֹזֵר וְנִבְלָע, אַף כָּל וְכוּ', יָצָא דָּם שֶׁאֵין מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, יָצָא חָלָב שֶׁבָּאִשָּׁה שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא וְאֵינוֹ חוֹזֵר וְנִבְלָע. וְנֵילַף מִזּוֹבוֹ שֶׁאֵין מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא וְטָמֵא, מִזּוֹבוֹ לֵיכָּא לְמֵילַף, שֶׁכֵּן גּוֹרֵם טֻמְאָה לַאֲחֵרִים. כִּי יִהְיֶה – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילֵךְ. וַהֲלֹא דִּין הוּא: טִמֵּא בַּנְּגָעִים וְטִמֵּא בַּזָּבִים, מַה נְּגָעִים פָּטַר בָּהֶן לִפְנֵי הַדִּבּוּר אַף זָבִים יִפְטֹר בָּהֶן לִפְנֵי הַדִּבּוּר. וְקַל וָחֹמֶר: וּמַה נְּגָעִים שֶׁטִּמֵּא בָּהֶן אֲנוּסִין פָּטַר בָּהֶן לִפְנֵי הַדִּבּוּר, זָבִין שֶׁלֹּא טִמֵּא בָּהֶם אֲנוּסִין אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְטֹר בָּהֶן לִפְנֵי הַדִּבּוּר. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּנְּגָעִים שֶׁאֵין טֻמְאָתָן וְטָהֳרָתָן אֶלָּא בְּכֹהֵן, תֹּאמַר בְּזָבִין שֶׁטֻּמְאָתָן בְּכָל אָדָם, וְהוֹאִיל וְטֻמְאָה וְטָהֳרָה בְּכָל אָדָם לֹא יִפְטֹר בָּהֶן לִפְנֵי הַדִּבּוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי יִהְיֶה" – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילֵךְ.

ח׳כִּי יִהְיֶה זָב – יָכוֹל אַף הַזָּב מִכָּל מָקוֹם יְהֵא טָמֵא, וַהֲלֹא דִּין הוּא: טִּמֵּא בַּזָּב וְטִמֵּא בַּזָּבָה, מַה זָּבָה מִמָּקוֹם שֶׁמְּטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה מְטַמְּאָה טֻמְאָה חֲמוּרָה, אַף זָב מִמָּקוֹם שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאָה קַלָּה מְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּזָּבָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא בְּשָׁלשׁ רְאִיּוֹת וּבִשְׁלשָׁה יָמִים, תֹּאמַר בַּזָּב שֶׁמְּטַמֵּא בְּשָׁלשׁ רְאִיּוֹת וּבְיוֹם אֶחָד, הוֹאִיל וּמְטַמֵּא בְּשָׁלשׁ רְאִיּוֹת וְיוֹם אֶחָד יְטַמֵּא מִכָּל מָקוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִבְּשָׂרוֹ" – וְלֹא כָּל בְּשָׂרוֹ. אַחַר שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב זָכִיתִי לַדִּין: נֶאֱמַר טָמֵא בַּזָּב וְטָמֵא בַּזָּבָה, מַה זָּבָה מִמָּקוֹם שֶׁמְּטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה מְטַמְּאָה טֻמְאָה חֲמוּרָה אַף זָב מִמָּקוֹם שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאָה קַלָּה מְטַמֵּא טֻמְאָה חֲמוּרָה. "מִבְּשָׂרוֹ טָמֵא" – עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתוֹ חוּץ לִבְשָׂרוֹ. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם זָבָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא בְּשָׁלשׁ רְאִיּוֹת וּבִשְׁלשָׁה יָמִים מְטַמְּאָה בִּפְנִים כְּבַחוּץ, זָב שֶׁמְּטַמֵּא בְּשָׁלשׁ רְאִיּוֹת וּבְיוֹם אֶחָד אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִבְּשָׂרוֹ טָמֵא" – עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתוֹ חוּץ לִבְשָׂרוֹ. "מִבְּשָׂרוֹ" – מִבְּשָׂרוֹ טָמֵא וְלֹא מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר. מִכָּאן אָמְרוּ: בְּשִׁבְעָה דְּרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַזִּיבָה: בְּמַאֲכָל, וּבְמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא, וּבִקְפִיצָה, וּבְחֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִרְהוּר. מִשֶּׁנִּזְקַק לְזִיבָה, אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. אָנְסוֹ וּסְפֵקוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ טְמֵאִים, שֶׁרַגְלַיִם לַדָּבָר. "זוֹבוֹ טָמֵא" – לָמַד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא וְכוּ' (כְּדִלְעֵיל). "הוּא" – טָמֵא, וְאֵין הַדָּם הַיּוֹצֵא מִן הָאַמָּה טָמֵא וְכוּ'. מֵימֵי רַגְלָיו מִנַּיִן, וְכוּ'. יָכוֹל אַף הַזֵּעָה וְהַלֵּחָה הַסְּרוּחָה וְהָרְעִי יְהוּ טְמֵאִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הוּא". אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵין מְטַמְּאִין טֻמְאַת מַשְׁקֶה, וְלֹא אוֹצִיא אֶת דִּמְעַת עֵינוֹ וְדָם מַגֵּפָתוֹ וְחָלָב שֶׁבָּאִשָּׁה שֶׁהֵן מְטַמְּאִין טֻמְאַת מַשְׁקֶה. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְזֹאת". נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: תִּשְׁעָה מַשְׁקִין בַּזָּב: הַזֵּעָה, וְהַלֵּחָה הַסְּרוּחָה, וְהָרְעִי – טְהוֹרִין מִכֻּלָּם. דִּמְעַת עֵינוֹ, וְדַם מַגֵּפָתוֹ, חֲלֵב הָאִשָּׁה – מְטַמֵּא טֻמְאַת מַשְׁקֶה. זוֹבוֹ, וְרֻקּוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו – מְטַמְּאִין טֻמְאָה חֲמוּרָה.

ט׳(ויקרא טו ג) וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ. תָּלָה הַכָּתוּב לְזָב בִּרְאִיּוֹת, וּלְזָבָה בְּיָמִים. וּמִמַּאי דְּהַאי "וְזֹאת" – לְמִעוּטֵי זָבָה מֵרְאִיּוֹת, אֵימָא לְמִעוּטֵי זָב מִיָּמִים, לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּאָמַר קְרָא "וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה" – מֵקִישׁ זָכָר לִנְקֵבָה, מַה נְּקֵבָה בַּיָּמִים אַף זָכָר בַּיָּמִים. וְלֵיקוּשׁ נַמֵּי נְקֵבָה לְזָכָר, מַה זָּכָר בִּרְאִיּוֹת אַף נְקֵבָה בִּרְאִיּוֹת, הָא מִעֵט רַחֲמָנָא "וְזֹאת". וּמָה רָאִיתָ, מִסְתַּבְּרָא קָאֵי בִּרְאִיּוֹת מְמַעֵט רְאִיּוֹת, קָאֵי בִּרְאִיּוֹת מְמַעֵט יָמִים. אָמַר שְׁמוּאֵל: זָב צָרִיךְ כַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ". וְהָא אֲנַן תְּנָן: "מְטַמֵּא בְּכָל שֶׁהוּ", הוּא דְּאָמַר כְּרַבִּי נָתָן, דְּתַנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זָב צָרִיךְ כַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. מַאי טַעֲמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר קְרָא: "אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ". וְרַבָּנָן, מִבָּעֵי לֵהּ לַח הוּא מְטַמֵּא וְאֵין מְטַמֵּא יָבֵשׁ. וְר' שִׁמְעוֹן, הַהוּא "מֵרָר בְּשָׂרוֹ" נָפְקָא. וְרַבָּנָן, הַהוּא לְמִנְיָנָא הוּא דְּאָתָא: "זוֹבוֹ" חַד, "רָר" – תַּרְתֵּי, "אֶת זוֹבוֹ" – תְּלָת, לָמַד עַל זָב בַּעַל שָׁלשׁ רְאִיּוֹת שֶׁחַיָּב קָרְבָּן. "מִזּוֹבוֹ טָמֵא" – מִקְצָת זוֹבוֹ טָמֵא, לָמַד עַל זָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וְר' שִׁמְעוֹן מִנְיָנָא מְנָא לֵהּ, נָפְקָא לֵהּ מִדְּר' סִימַאי: מָנָה הַכָּתוּב שְׁתַּיִם – וּקְרָאוֹ טָמֵא, שָׁלשׁ – וּקְרָאוֹ טָמֵא. הָא כֵּיצַד, שְׁתַּיִם לְטֻמְאָה וְשָׁלשׁ לְקָרְבָּן. וּלְמַאן דְּנַפְקָא לֵהּ תַּרְוַיְהוּ "מִוְּזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ", הַאי "אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ" מַאי עָבִיד לֵהּ, מִבָּעֵי לֵהּ עַד שֶׁיֵּצֵא מִבְּשָׂרוֹ. "זוֹבוֹ טָמֵא" – לָמַד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא.

י׳וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ. טֻמְאָתוֹ תְּלוּיָה בְּזֹבוֹ, וְאֵין תְּלוּיָה בְּיָמִים. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם זָבָה שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא בְּשָׁלשׁ רְאִיּוֹת וּבִשְׁלשָׁה יָמִים, זָב שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת שֶׁהוּא בּוֹעֵל אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא בְּשָׁלשׁ רְאִיּוֹת וּבִשְׁלשָׁה יָמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ" – טֻמְאָתוֹ תְּלוּיָה בְּזוֹבוֹ, וְאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּיָמִים. "זוֹבוֹ רָר [זוֹב"] – מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמֵּא בְּשָׁלשׁ רְאִיּוֹת. אֵין לִי אֶלָּא גְּדוֹלוֹת, מִנַּיִן אַף הַקְּטַנּוֹת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּהְיֶה" – וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא, "הֶחְתִּים, – וַאֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּא. וְאִם נֶאֶמְרוּ קְטַנּוֹת, לָמָּה נֶאֶמְרוּ גְּדוֹלוֹת, לִתֵּן שִׁעוּר לַגְּדוֹלוֹת, שֶׁאִם רָאָה אַחַת מְרֻבָּה כְּשָׁלֹשׁ, שֶׁהוּא כְּמִגַּדְיָוָן לַשִּׁלּוֹחַ שֶׁהֵן כְּדֵי שְׁתֵּי טְבִילוֹת וּשְׁנֵי סִפּוּגִין, הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר. רַבִּי אוֹמֵר: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְחֶבֶל שֶׁל מֵאָה אַמָּה, רָאָה בִּתְחִלַּת מֵאָה וּבְסוֹף חֲמִשִּׁים וּבְסוֹף מֵאָה הֲרֵי זֶה זָב גָּמוּר, רָאָה בִּתְחִלַּת מֵאָה בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים וּבְסוֹף מֵאָה אוֹ בִּתְחִלַּת מֵאָה וּלְאַחַר חֲמִשִּׁים וּבְסוֹף מֵאָה אֵין זֶה זָב גָּמוּר. "מִזּוֹבוֹ" – אַף מִקְצָת זוֹבוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְהָבִיא זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם זָבָה שֶׁאֵינָהּ סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה לִשְׁתֵּי רְאִיּוֹת מְטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, זָב שֶׁסּוֹפֵר שִׁבְעָה לִשְׁתֵּי רְאִיּוֹת אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּזָבָה שֶׁמְּטַמְּאָהּ מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּרְאִיָּה אַחַת, תֹּאמַר בַּזָּב שֶׁאֵין מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּרְאִיָּה אַחַת, הוֹאִיל וְאֵין מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּרְאִיָּה אַחַת לֹא יְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִזּוֹבוֹ" – אַף מִקְצָת זוֹבוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְהָבִיא זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. "טֻמְאָתוֹ [בְּזוֹבוֹ"] – בְּלֹבֶן הוּא מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹדֶם. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם זָבָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּלֹּבֶן מְטַמְּאָה בְּאֹדֶם, זָב שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּלֹּבֶן אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא בְּאֹדֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר "טֻמְאָתוֹ [בְּזוֹבוֹ"] – בְּלֹּבֶן הוּא מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹדֶם. קַל וָחֹמֶר לְזָבָה שֶׁתְּטַמֵּא בְּלֹּבֶן: וּמָה אִם הַזָּב שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹדֶם מְטַמֵּא בְּלֹּבֶן זָבָה שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּאֹדֶם אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּטַמֵּא בְּלֹּבֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "טֻמְאָתוֹ הִוא" – טֻמְאַת הָאִישׁ בְּלֹּבֶן, טֻמְאַת אִשָּׁה בְּדָּם.

י״א(ויקרא טו ד) כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו [וְגוֹ'] – יָכוֹל כָּל כְּלִי בְּמַשְׁמַע, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב" – וְגוֹ'. "וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב" – יָכוֹל תְּהֵא אֶבֶן מְנֻגַּעַת עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים וְכוּ', אֶבֶן שֶׁמְּטַמֵּא בַּבִּיאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. תַּלְמוּד לוֹמַר "הַזָּב" – וְלֹא אֶבֶן הַמְנֻגַּעַת.

י״במִבִּנְיַן אָב מִכָּתוּב אֶחָד כֵּיצַד, לֹא "הַמִּשְׁכָּב" כַּהֲרֵי "הַמּוֹשָׁב", וְלֹא "הַמּוֹשָׁב" כַּהֲרֵי "הַמִּשְׁכָּב". הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין לְנוּחַת אָדָם לְבַד, וְהַזָּב מְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּזוֹבוֹ, לְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּלְטַמֵּא בְּגָדִים – אַף כָּל שֶׁהוּא עָשׂוּי לְנוּחַת אָדָם לְבַד, יְהֵא הַזָּב מְטַמֵּא אוֹתוֹ בְּזוֹבוֹ, לְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּלְטַמֵּא בְּגָדִים – יָצָא "מֶרְכָּב" שֶׁהוּא עָשׂוּי לְסִבְלוֹן אַחֵר.

י״גאֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא – יָכוֹל אֲפִלּוּ שָׁכַב עַל עֲרֵבָה וְעַל הַדֶּלֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִשְׁכָּב" – וְלֹא עֲרֵבָה וְלֹא הַדֶּלֶת. אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַמַּחְצֶלֶת שֶׁל קָנִים וְשֶׁל חִילַת, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַמִּשְׁכָּב" – מִשְׁכָּב הַמְיֻחָד. אֵין לִי אֶלָּא אֶלָּא הַמִּטָּה וְהַכַּר, הַסָּגוֹס וְהָרְדִיד חָלוּק וְטַלִּית הַקְּרַסְטוּל אַרְבַּעַת קַבִּין וְהַתּוּרְמִיל חֲמֵשֶׁת קַבִּין וְהַכְּרִיתִית סְאָה וְהַחֵמֶת שִׁבְעַת קַבִּין, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הַמִּשְׁכָּב" – רִבָּה. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה אֶת הַסָּרוּד וְדַף שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְאֶת עֲרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁהַנִּדּוֹת שׁוֹכְבוֹת בְּתוֹכָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו" – הַמְיֻחֶדֶת לִשְׁכִיבָה, וְלֹא שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַסָּגוֹס וְהָרְדִיד חָלוּק וְטַלִּית קְרַסְטוּל אַרְבַּעַת קַבִּין תּוּרְמִיל חֲמֵשֶׁת קַבִּין וְהַכְּרִיתִית סְאָה וְהַחֵמֶת שִׁבְעַת קַבִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הַמִּשְׁכָּב" – רִבָּה. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, מַרְבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵן מְשַׁמְּשִׁין שְׁכִיבָה עִם מְלַאכְתָּן, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵין מְשַׁמְּשִׁין שְׁכִיבָה עִם מְלַאכְתָּן. "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא" – יָכוֹל אֲפִלּוּ יָשַׁב עַל הָאֶבֶן וְעַל הַקּוֹרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּלִי" – וְלֹא אֶבֶן וְלֹא קוֹרָה. אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וְלֹא אוֹצִיא אֶת כִּסֵּא שֶׁל גְּלָלִים וְשֶׁל אֲבָנִים וְשֶׁל אֲדָמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכְּלִי" – כְּלִי הַמְיֻחָד. אֵין לִי אֶלָּא כִּסֵּא קַתֶּדְרָא וְסַפְסָל הַמְיֻחָדִין, מִנַּיִן תֵּבַת הַבַּלָּנִין וְתֵבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ וַעֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג עַד תִּשְׁעַת קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה וְאֵין יָכוֹל לִרְחֹץ בָּהּ אֲפִלּוּ רַגְלוֹ אַחַת, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל הַכְּלִי" – רִבָּה. יָכוֹל אֲפִלּוּ כָּפָה סְאָה תַּרְקַב וְיָשַׁב עָלָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו" – הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה, וְלֹא שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת תֵּבַת הַבַּלָּנִין וְתֵבָה שֶׁפִּתְחָהּ מִצִּדָּהּ וַעֲרֵבָה מִשְּׁנֵי לֹג עַד תִּשְׁעַת קַבִּין שֶׁנִּסְדְּקָה וְאֵין יָכוֹל לִרְחֹץ בָּהּ אֲפִלּוּ רַגְלוֹ אַחַת. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל הַכְּלִי" – רִבָּה. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב וּמִעֵט, מַרְבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין יְשִׁיבָה עִם מְלַאכְתָּן, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁאֵין מְשַׁמְּשִׁין יְשִׁיבָה עִם מְלַאכְתָּן. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשָּׁכַב עַל הַמִּשְׁכָּב וְיָשַׁב עַל הַמּוֹשָׁב, מִנַּיִן יָשַׁב עַל הַמִּשְׁכָּב וְשָׁכַב עַל הַמּוֹשָׁב, עוֹמֵד נִתְלֶה נִשְׁעָן, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יִטְמָא, יִטְמָא" – רִבָּה. הַזָּב – וְלֹא בַּעַל קֶרִי. וַהֲלֹא דִּין הוּא: זָב טֻמְאָתוֹ מִן הַמָּקוֹר וּבַעַל קֶרִי טֻמְאָתוֹ מִן הַמָּקוֹר, מַה זָּב מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אַף בַּעַל קֶרִי יְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַזָּב" – וְלֹא בַּעַל קֶרִי. "הַזָּב" – וְלֹא אֶבֶן הַמְנֻגַּעַת. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הַזָּב שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּבִיאָה מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, אֶבֶן הַמְנֻגַּעַת שֶׁמְּטַמְּאָה בְּבִיאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַזָּב" – וְלֹא אֶבֶן הַמְנֻגַּעַת. "הַזָּב" – וְלֹא טְמֵא מֵת. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הַזָּב שֶׁאֵינוֹ טָעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, טְמֵא מֵת שֶׁטָּעוּן הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַזָּב" – וְלֹא טְמֵא מֵת. "הַזָּב" – וְלֹא הַמֵּת. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הַזָּב שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, מֵת שֶׁמְּטַמֵּא טֻמְאַת שִׁבְעָה אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַזָּב" – וְלֹא הַמֵּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו, וַאֲשֶׁר יֵשַׁב עָלָיו" – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁכִיבָה וִישִׁיבָה מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וְאֵין זָב שֶׁמֵּת מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. וְהָא שֶׁאָמְרוּ: זָב שֶׁמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא עַד שֶׁיִּמֹּק הַבָּשָׂר, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. "אֲשֶׁר יֵשַׁב עָלָיו, וַאֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו" – עַד שֶׁיִּנָּשֵׂא רֻבּוֹ עָלָיו.

י״ד(ויקרא טו ה) וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ – מִדְרַס כְּלִי חֶרֶס טָהוֹר מְנָא לָן, אָמַר חִזְקִיָּה: דְּאָמַר קְרָא: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ" – מֵקִישׁ מִשְׁכָּבוֹ לוֹ, מַה הוּא אִית לֵהּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה אַף מִשְׁכָּבוֹ נַמֵּי אִית לֵהּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה, לְאַפּוֹקֵי כְּלִי חֶרֶס דְּלֵית לֵהּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָנָּא: "כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ יִהְיֶה לָּהּ" – מֵקִישׁ מִשְׁכָּבָהּ לָהּ, מַה הִיא אִית לָהּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה אַף מִשְׁכָּבָהּ אִית לָהּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה, לְאַפוֹקֵי כְּלִי חֶרֶס דְּלֵית לֵהּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה. מֵתִיב רַבִּי אֶלְעָזָר: מַפָּץ בְּמֵת מִנַּיִן, וְדִין הוּא: וּמַה פַּכִּין קְטַנִּים שֶׁל חֶרֶס שֶׁטְּהוֹרִין בַּזָּב טְמֵאִין בַּמֵּת, מַפָּץ שֶׁטָּמֵא בַּזָּב אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא טָמֵא בַּמֵּת. וְאַמַּאי, וְהָא לֵית טָהֳרָה בְּמִקְוֶה, אֲמַר לֵהּ רַבִּי חֲנִינָא: הוֹאִיל וְאִכָּא בְּמִינוֹ. אֲמַר לֵהּ: רַחֲמָנָא לִצְּלָן מֵהַאי דַּעְתָּא, אַדְּרַבָּא, רַחֲמָנָא לִצְּלָן מִדַּעְתָּא דִּידָךְ, וְטַעְמָא מַאי, תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ", וּכְתִיב: "וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו" – הָא כֵּיצַד, יֵשׁ בְּמִינוֹ אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵהּ טָהֳרָה בְּמִקְוֶה, אֵין בְּמִינוֹ מֵקִישׁ מִשְׁכָּבוֹ לוֹ. רָבָא אָמַר: מִדְרַס כְּלִי חֶרֶס טָהוֹר מֵהָכָא: "וְכָל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא" – הָא יֵשׁ צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָהוֹר. מִי לֹא עָסְקִינָן דְּיַחְדִּינֵהּ לְאִשְׁתּוֹ נִדָּה, וְאָמַר קְרָא "טָהוֹר".