ילקוט שמעוני על התורה תקס״חYalkut Shimoni on Torah 568

א׳וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו – אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמִשְׁכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵין מִשְׁכָּב הַנּוֹגֵעַ בְּמִשְׁכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נִטְמָא אָדָם מִתַּחַת זָב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, נִטְמָא מִשְׁכָּב מִתַּחַת הַזָּב [לְטַמֵּא אָדָם] לְטַמֵּא בְּגָדִים. מָקוֹם שֶׁנִּטְמָא אָדָם בְּמַגַּע מִשְׁכָּב [לְטַמֵּא אָדָם] לְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא מִשְׁכָּב בְּמַגַּע מִשְׁכָּב [לְטַמֵּא אָדָם] לְטַמֵּא בְּגָדִים. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמִשְׁכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵין מִשְׁכָּב הַנּוֹגֵעַ בְּמִשְׁכָּב מְטַמֵּא בְּגָדִים. וְקַל וָחֹמֶר שֶׁיִּטָּמֵא אָדָם תַּחַת הַזָּב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נִטְמָא מִשְׁכָּב בְּמַגַּע מִשְׁכָּב לְטַמֵּא בְּגָדִים, נִטְמָא אָדָם בְּמַגַּע מִשְׁכָּב לְטַמֵּא בְּגָדִים. מָקוֹם שֶׁנִּטְמָא מִשְׁכָּב מִתַּחַת הַזָּב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא אָדָם תַּחַת הַזָּב [לְטַמֵּא אָדָם] לְטַמֵּא בְּגָדִים. תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא" וְגוֹ', וְאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – מִשְׁכָּב מִטָּמֵא מִתַּחַת הַזָּב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵין אָדָם מִטָּמֵא מִתַּחַת הַזָּב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. "מִשְׁכָּב, בְּמִשְׁכָּבוֹ" – שֶׁאִם נִשְׁבַּר טָהוֹר. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם כְּלִי חֶרֶס שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה מִטֻּמְאָתוֹ אִם נִשְׁבַּר טָהוֹר, מִשְׁכָּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה מִטֻּמְאָתוֹ אִם נִשְׁבַּר לֹא יְהֵא טָהוֹר. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּכְלִי חֶרֶס שֶׁאֵין נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּב שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, הוֹאִיל וְהוּא נַעֲשֶׂה אַב הַטֻּמְאָה לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים אִם נִשְׁבַּר לֹא יְהֵא טָהוֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִשְׁכָּב בְּמִשְׁכָּבוֹ" – אִם נִשְׁבַּר טָהוֹר.

ב׳בְּמִשְׁכָּבוֹ – וְלֹא הַגָּזוּל – יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַגָּנוּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָמֵא". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: "בְּמִשְׁכָּבוֹ" – וְלֹא הַגָּנוּב. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַגָּזוּל, תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָמֵא". אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה, מֵבִיא אֲנִי אֶת זֶה שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת זֶה שֶׁלֹּא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ. "מִשְׁכָּבוֹ" – וְלֹא בַּנִּימִין הַיּוֹצְאִין מִן הַקֶּשֶׁר יוֹתֵר עַל שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא מִשָּׁלֹשׁ לְמַטָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יִטְמָא".

ג׳מִשְׁכָּבוֹ – וְלֹא בְּחֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַמִּטָּה, לֹא פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה וְלֹא יוֹתֵר עַל עֲשָׂרָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא (אֶת) מֵחֲמִשָּׁה וְעַד עֲשָׂרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָמֵא".

ד׳אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ וְכִבֵּס בְּגָדָיו – בִּשְׁעַת מַגָּעָן – מְטַמֵּא בְּגָדִים, פֵּרֵשׁ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. "וְכִבֵּס" – יָכוֹל אַף מַחְצֶלֶת הַצִּפָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֶּגֶד". אִי "בֶּגֶד", יָכוֹל בֶּגֶד גָּדוֹל וְלָבָן הַמִּטַּמֵּא בַּזָּב וּמִטַּמֵּא בַּנְּגָעִים, מִנַּיִן גָּדוֹל צָבוּעַ, קָטָן לָבָן, קָטָן צָבוּעַ, עַד שֶׁאַתָּה מַרְבֶּה לְהָבִיא שְׁבִיס שֶׁל שְׂבָכָה וְהַגַּלְגַּלִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֶּגֶד, בְּגָדָיו" – רִבָּה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר כֵּלִים כִּבְגָדִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטָמֵא", יָכוֹל יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֶּגֶד" – בֶּגֶד הוּא מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלִי חֶרֶס. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כָּל הַמְטַמֵּא בְּגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וּמְטַמֵּא שְׁאָר כֵּלִים כִּבְגָדִים (נִפְרַשׁ), וְאֵין מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְּלִי חֶרֶס. לְאַחֵר פְּרִישָׂתוֹ מַה מְּטַמֵּא, מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וָאֳכָלִין וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אָדָם וּכְלִי חֶרֶס. (ויקרא טו ו) וְהַיֹּשֵׁב עַל הַכְּלִי – יָכוֹל כָּפָה סְאָה וְיָשַׁב עָלֶיהָ, כָּפָה תַּרְקַב וְיָשַׁב עָלֶיהָ, יָכוֹל יְהֵא טָמֵא. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו" וְכוּ' – מִי שֶׁמְּיֻחָד לִישִׁיבָה, יָצָא זֶה שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ.

ה׳וְהַיֹּשֵׁב עַל הַכְּלִי – אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיָּשַׁב עָלָיו וְנָגַע בּוֹ, מִנַּיִן עֲשָׂרָה מוֹשָׁבוֹת זֶה עַל זֶה וַאֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי אֶבֶן מְסָמָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו הַזָּב" – מָקוֹם שֶׁהַזָּב יוֹשֵׁב וּמְטַמֵּא יֵשֵׁב הַטָּהוֹר וִיטַמֵּא. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיּוֹשֵׁב עָלָיו וְהַזָּב שָׁם, לַעֲשׂוֹת רֵיקָן כְּמָלֵא מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַכְּלִי" – לַעֲשׂוֹת רֵיקָן כְּמָלֵא. אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, מֶרְכָּב מִנַּיִן, וְדִין הוּא: אִם מָצִינוּ שֶׁלֹּא חָלַק בֵּין נוֹשֵׂא לְנִשָּׂא [בְּמִשְׁכָּב] וּבְמוֹשָׁב, לֹא נַחֲלֹק בֵּין נוֹשֵׂא לְנִשָּׂא בַּמֶּרְכָּב. מַה לִּי לֹא חָלַק בֵּין נוֹשֵא לְנִשָּׂא בְּמִשְׁכָּב שֶׁלֹּא חָלַק בֵּין מַגָּעוֹ לְמַשָּׂאוֹ, לֹא נַחֲלֹק בֵּין נוֹשֵׂא לְנִשָּׂא בְּמֶרְכָּב שֶׁהֲרֵי חִלֵּק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַכְּלִי" – לְרַבּוֹת אֶת הַמֶּרְכָּב. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא יָרְדָה עָלָיו טֻמְאָה יוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, בַּדֶּרֶךְ שֶׁיָּרְדָה עָלָיו טֻמְאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנּוּ. לֹא, מַה לִּי הֶחֱמִיר בְּמֶרְכָּב הַנִּשָּׁא שֶׁהֲרֵי הֶחֱמִיר בַּזָּב הַנִּשָּׁא, נַחֲמִיר בְּמֶרְכָּב הַנּוֹשֵׂא שֶׁהֲרֵי הֵקֵל בַּזָּב הַנּוֹשֵׂא. תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַכְּלִי" – לְרַבּוֹת אֶת הַמֶּרְכָּב.

ו׳(ויקרא טו ז) בִּבְשַׂר הַזָּב – וְלֹא בַּצּוֹאָה שֶׁעָלָיו וְלֹא בַּקִּילְקִין שֶׁעָלָיו וְלֹא בַּשִּׁירִים וְלֹא בַּנְּזָמִים וְלֹא בַּטַּבָּעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַשֵּׂעָר וְאֶת הַצִּפֹּרֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטָמֵא". "בִּבְשַׂר הַזָּב" – וְלֹא בְּעֶצֶם הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, וְלֹא בְּבָשָׂר הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ. קַל וָחֹמֶר לַפּוֹרֵשׁ מִן הַטָּהוֹר שֶׁיְּהֵא טָהוֹר. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר, זֶה אֵבֶר הַפּוֹרֵשׁ מִן הַחַי בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק. אִם נֶאֱמַר בַּזָּב לָמָּה נֶאֱמַר בַּמִּשְׁכָּב, וְאִם נֶאֱמַר בַּמִּשְׁכָּב לָמָּה נֶאֱמַר בַּזָּב, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּזָּב מַה שֶּׁאֵין בַּמִּשְׁכָּב וְיֵשׁ בַּמִּשְׁכָּב מַה שֶּׁאֵין בַּזָּב: הַזָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב, וְאֵין הַמִּשְׁכָּב עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב. חִבּוּרֵי מִשְׁכָּב טְמֵאִים, חִבּוּרֵי הַזָּב טְהוֹרִין. אִם כֵּן יֵשׁ בַּמִּשְׁכָּב מַה שֶּׁאֵין בַּזָּב וּבַזָּב מַה שֶּׁאֵין בַּמִּשְׁכָּב, צָרִיךְ לוֹמַר בַּזָּב וְצָרִיךְ לוֹמַר בַּמִּשְׁכָּב.

ז׳(ויקרא טו ח) "וְכִי יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר" – יָכוֹל רָקַק וְלֹא נָגַע בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּטָּהוֹר" – עַד שֶׁיִּגַּע בּוֹ. אֵין לִי אֶלָּא רֻקּוֹ, כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וְרִירוֹ וּמֵי הָאַף שֶׁלּוֹ, מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי יָרֹק הַזָּב" וְכוּ'. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע – מֵהֵיכָא תֵּיתֵי, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא נֵילַף "רֹק רֹק" מִיבָמָה, מַה הָתָם דְּלָא נָגַע אַף הָכָא נַמֵּי דְּלָא נָגַע, קָא מַשְׁמַע לָן. וְאֵימָא הָנֵי מִלֵּי בְּמַגָּע אֲבָל בְּמַשָּׂא לֹא, מִידִי דַּהֲוָה אַשֶּׁרֶץ. [אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כו'] אָמַר קְרָא "בַּטָּהוֹר" – מַה שֶּׁבְּיַד טָהוֹר טִמֵּאתִי לְךָ. וְאֵימָא בְּמַשָּׂא מְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים, בְּמַגָּע, אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים לֹא לְטַמֵּא, מִידִי דַּהֲוָה אַמַּגַּע נְבֵלָה, אָמַר קְרָא: "בַּטָּהוֹר" – טָהֳרָה שֶׁטִּהַרְתִּי לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר טִמֵּאתִי לְךָ כָּאן, וְאֵיזוֹ, זוֹ מַגַּע נְבֵלָה. וְאֵימָא בְּמַשָּׂא דְּשֶׁרֶץ, אִם כֵּן לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא "בָּאָדָם" מַאי בַּטָהוֹר, שְׁמַע מִנַּהּ תַּרְתֵּי. (ויקרא טו ט) אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא – יָכוֹל אֲפִלּוּ רָכַב עַל הַמִּשְׁכָּב וְעַל הַמּוֹשָׁב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֶרְכָּב" – וְלֹא בְּמִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָאֻכָּף, תַּלְמוּד לוֹמַר: הַמֶּרְכָּב מֶרְכָּב הַמְיֻחָד, אֵיזֶהוּ מֶרְכָּב הַמְיֻחָד, (זֶהוּ הָאֶשְׁתּוֹנִית) [זֶהוּ הָאַשְׁקְלוֹנִי] וּמְדוֹכָה הַמָּדִית וַעֲבִיט הַגָּמָל וְטַפֵּיטָן שֶׁל סוּס. [רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר: טַפֵּיטָן שֶׁל סוּס] טָמֵא מוֹשָׁב מִפְּנֵי שֶׁעוֹמְדִים בַּקֻּנְפִּין אֲבָל הָאֻכָּף שֶׁל נְאָקָה טָמֵא. מַה בֵּין מֶרְכָּב לְמוֹשָׁב, מֶרְכָּב חִלֵּק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ, מוֹשָׁב לֹא חִלֵּק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁרָכַב עָלָיו וְנָגַע בּוֹ, מִנַּיִן עֶשֶׂר מֶרְכָּבוֹת זֶה עַל גַּב זֶה אֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי אֶבֶן מְסָמָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל הַמֶּרְכָּב אֲשֶׁר יִרְכַּב עָלָיו הַזָּב" – עַד שֶׁיִּנָּשֵׂא רֻבּוֹ עָלָיו.

ח׳(ויקרא טו י) וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו – תַּחְתָּיו שֶׁל זָב. אוֹ יָכוֹל תַּחְתָּיו שֶׁל מֶרְכָּב, וְדִין הוּא: מָה אִם הַזָּב הֶחָמוּר לֹא טִמֵּא כְּלִי שֶׁטֶף אֶלָּא בְּמַגַּע, מֶרְכָּב הַקַּל אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְטַמֵּא כְּלִי שֶׁטֶף אֶלָּא בְּמַגָּע. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה תַחְתָּיו", תַּחְתָּיו שֶׁל זָב.

ט׳וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי (טְמֵא) [מְטַמֵּא] בְּגָדִים אֶלָּא מֶרְכָּב בִּלְבַד, מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב מִנַּיִן, וְדִין הוּא: וּמָה אִם מֶרְכָּב שֶׁאֵין מַגָּעוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים מַשָּׂאוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים, מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב שֶׁמַּגָּעוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מַשָּׂאוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים, גּוֹלֵל וְדוֹפֵק יוֹכִיחוּ, שֶׁמַּגָּעָן מְטַמֵּא בְּגָדִים וְאֵין מַשָּׂאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמַּגָּעָן מְטַמֵּא בְּגָדִים [לֹא יִהְיֶה מַשָּׂאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים]. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם" – לְרַבּוֹת מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: "וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם" מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁיָּכוֹל, אֵין לִי מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, מִנַּיִן זוֹבוֹ שֶׁל זָב וְרֻקּוֹ וְשִׁכְבַת זַרְעוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו וְדַם הַנִּדָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם" – לְרַבּוֹת כָּל הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.

י׳(ויקרא טו יא) בּוֹ – וְלֹא בַּצּוֹאָה שֶׁעָלָיו וְלֹא בַּקִּילְקִין שֶׁעָלָיו וְלֹא בַּשִּׁירִים וְלֹא בַּנְּזָמִים וְלֹא בַּטַּבָּעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַשֵּׂעָר וְאֶת הַצִּפֹּרֶן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "טָמֵא".

י״אוְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמַּיִם – אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב יִצְחָק: נְטִילַת יָדַיִם לְחֻלִּין מִפְּנֵי סֶרֶךְ תְּרוּמָה, וְעוֹד מִשּׁוּם מִצְוָה. מַאי מִצְוָה, אָמַר אַבָּיֵי: מִצְוָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים. רָבָא אָמַר: מִצְוָה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ: דִּכְתִיב: "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמַּיִם" – אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ: מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים לִנְטִילַת יָדַיִם מִן הַתּוֹרָה. אֲמַר לֵהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מַאי מַשְׁמַע, דִּכְתִיב: "וְיָדָיו לֹא שָׁטַף" – [הָא שָׁטַף טָהוֹר]. וְהָא טְבִילָה בָּעֵי, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: וְאַחֵר שֶׁלֹּא שָׁטַף, טָמֵא.

י״בוְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמַּיִם – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם" – יָכוֹל אַף בֵּית הַסְּתָרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמַּיִם" – מַה יָּדָיו בַּנִּרְאֶה פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים, אַף כָּל בְּשָׂרוֹ בַּנִּרְאֶה פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אַחַר סִפְרוֹ שֶׁל זָב כִּימֵי גָּמְרוֹ שֶׁלּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְיָדָיו לֹא שָׁטַף" – אֲפִלּוּ לְאַחַר מֵאָה שָׁנָה.

י״ג(ויקרא טו יב) ("וּ)כְלִי חֶרֶשׂ" – אֵין לִי אֶלָּא כְּלִי חֶרֶס, מִנַּיִן לְרַבּוֹת כְּלֵי נֶתֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּכְלִי חֶרֶשׂ". "אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב" – יָכוֹל אֲפִלּוּ נָגַע בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו יְהֵא טָמֵא, וְדִין הוּא: וּמָה אִם מֵת הֶחָמוּר לֹא טִמֵּא כְּלִי חֶרֶס מֵאֲחוֹרָיו, זָב הַקַּל אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא טִמֵּא כְּלִי חֶרֶס מֵאֲחוֹרָיו. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּמֵּת שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב תֹּאמַר בַּזָּב שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, הוֹאִיל וְעוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב יְטַמֵּא כְּלִי חֶרֶס מֵאֲחוֹרָיו. תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ (הַזָּב"), וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: "אֲשֶׁר תְּבֻשַּׁל בּוֹ" – מַה "בּוֹ" הָאָמוּר לְהַלָּן מֵאֲוִירוֹ, אַף "בּוֹ" הָאָמוּר כָּאן מֵאֲוִירוֹ. אַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁאֵין מְטַמֵּא אוֹתוֹ אֶלָּא מֵאֲוִירוֹ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ (הַזָּב יִשָּׁבֵר"), בְּמַגָּע שֶׁהוּא כְּכֻלּוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הֶסֵּטוֹ.

י״דוְכָל כְּלִי עֵץ יִשָּׁטֵף בַּמָּיִם – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וּמַה בָּא זֶה לְלַמְּדֵנוּ, אִם לְלַמֵּד שֶׁיְּטַמֵּא כְּלִי שֶׁטֶף בְּמַגָּע, וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְהַנּוֹגֵעַ בִּבְשַׂר הַזָּב יְכַבֵּס בְּגָדָיו" – אִם הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מְטַמֵּא כְּלִי שֶׁטֶף בְּמַגָּע הוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּטַמֵּא כְּלִי שֶׁטֶף בְּמַגָּע, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "וְכָל כְּלִי עֵץ יִשָּׁטֵף בַּמָּיִם", אֶלָּא אֵלּוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין וְכֵלִים שֶׁעַל גַּבֵּי הַזָּב. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה תַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לֹא עָשָׂה תַּחְתָּיו מַדָּף, מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה עַל גַּבָּיו מִשְׁכָּב אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה עַל גַּבָּיו מַדָּף. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל כְּלִי עֵץ יִשָּׁטֵף בַּמָּיִם" – מְלַמֵּד שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַל גַּבָּיו מַדָּף. קַל וָחֹמֶר שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל גַּבָּיו מִשְׁכָּב: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה תַּחְתָּיו מַדָּף עָשָׂה תַּחְתָּיו מִשְׁכָּב, מָקוֹם שֶׁעָשָׂה עַל גַּבָּיו מַדָּף אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל גַּבָּיו מִשְׁכָּב. תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא" – תַּחְתָּיו הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב, וְאֵין עוֹשֶׂה עַל גַּבָּיו מִשְׁכָּב. קַל וָחֹמֶר שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא תַּחְתָּיו מַדָּף: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה עַל גַּבָּיו מִשְׁכָּב עָשָׂה עַל גַּבָּיו מַדָּף, מָקוֹם שֶׁעָשָׂה תַּחְתָּיו מִשְׁכָּב אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה תַּחְתָּיו מַדָּף. תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא" – מִשְׁכָּב הוּא עוֹשֶׂה תַּחְתָּיו וְאֵין עוֹשֶׂה מַדָּף תַּחְתָּיו. קַל וָחֹמֶר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה תַּחְתָּיו מִשְׁכָּב: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה עַל גַּבָּיו מַדָּף לֹא עָשָׂה עַל גַּבָּיו מִשְׁכָּב, מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה תַּחְתָּיו מַדָּף אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה תַּחְתָּיו מִשְׁכָּב. תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא" – מְלַמֵּד שֶׁעוֹשֶׂה תַּחְתָּיו מִשְׁכָּב.

ט״ו(ויקרא טו יג) וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ – כְּשֶׁיִּפְסֹק מִזּוֹבוֹ. "מִזּוֹבוֹ" – וְלֹא מִנִּגְעוֹ. "מִזּוֹבוֹ וְסָפַר" – אַף מִקְצָת זוֹבוֹ טָעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה, לְהָבִיא אֶת שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁיִּטְעֹן סְפִירַת שִׁבְעָה. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לִשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, לֹא יִסְפֹּר שִׁבְעָה לִשְׁתֵּי רְאִיּוֹת. זָבָה תּוֹכִיחַ, שֶׁמְּטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת וְאֵינָהּ סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה לִשְׁתֵּי רְאִיּוֹת, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַזָּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמְּטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב בִּשְׁתֵּי רְאִיּוֹת לֹא יִטְעֹן סְפִירַת שִׁבְעָה לִשְׁתֵּי רְאִיּוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִזֹּבוֹ וְסָפַר" – אַף מִקְצָת זוֹבוֹ טָעוּן סְפִירַת שִׁבְעָה, לְהָבִיא אֶת שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת שֶׁיִּטְעֹן סְפִירַת שִׁבְעָה. "וְסָפַר לוֹ" – לְעַצְמוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: הַזָּב וְהַזָּבָה שֶׁבָּדְקוּ עַצְמָן יוֹם רִאשׁוֹן וּמָצְאוּ טָהוֹר, יוֹם הַשְּׁבִיעִי וּמָצְאוּ טָהוֹר, וּשְׁאָר יָמִים לֹא בָּדְקוּ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקַת טָהֳרָה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי [בִּלְבַד]. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לָהֶם אֶלָּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי בִּלְבַד. רַבִּי יוֹסִי וְר' שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִדִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם, אֲבָל הֲלָכָה כְּר' אֱלִיעֶזֶר.

ט״זשִׁבְעַת יָמִים – יָכוֹל בֵּין סְמוּכִין בֵּין מְפֻזָּרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְטָהֳרָתוֹ" – שֶׁתְּהֵא טָהֳרָתוֹ אַחַת. "וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ" – מֵקִישׁ כִּבּוּס בְּגָדָיו לִרְחִיצַת גּוּפוֹ, מָה רְחִיצַת גּוּפוֹ בִּנְקִיּוּת אַף כִּבּוּס בְּגָדִים בִּנְקִיּוּת, הָא לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ חֲצִיצָה בַּכֵּלִים.

י״זוְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים – זָב טָעוּן בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וְאֵין מְצֹרָע טָעוּן בִּיאַת מַיִם חַיִּים. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הַזָּב שֶׁאֵין טָעוּן הַזָּאַת מַיִם חַיִּים טָעוּן בִּיאַת מַיִם חַיִּים, מְצֹרָע שֶׁטָּעוּן הַזָּאַת מַיִם חַיִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּטְעֹן בִּיאַת מַיִם חַיִּים. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים" – זָב טָעוּן בִּיאַת מַיִם חַיִּים, וְאֵין מְצֹרָע טָעוּן בִּיאַת מַיִם חַיִּים. יָכוֹל אַף כֵּלָיו יִטְעֲנוּ בִּיאַת מַיִם חַיִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים" – בְּשָׂרוֹ טָעוּן בִּיאַת מַיִם חַיִּים וְכֵלָיו עוֹלִין בְּכָל הַמֵּימוֹת. "וְטָהֵר" – מִלְּטַמֵּא כְּלִי חֶרֶס בְּמַשָּׂא. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת וְלַד הַטֻּמְאָה הַקַּל (כִּוְלַד טֻמְאָה הֶחָמוּר) כִּוְלַד הַטֻּמְאָה הַקַּל לִטָּמֵא בְּאַב הַטֻּמְאָה הַקַּל, עָשָׂה וְלַד הַטֻּמְאָה (חָמוּר) [הַקַּל] כִּוְלַד הַטֻּמְאָה (הֶחָמוּר) [הַקַּל] לִטָּמֵא בְּאַב הַטֻּמְאָה (הֶחָמוּר) [הַקַּל]. מָקוֹם שֶׁעָשָׂה וְלַד הַטֻּמְאָה הֶחָמוּר כִּוְלַד הַטֻּמְאָה הֶחָמוּר לִטָּמֵא בְּאַב הַטֻּמְאָה הֶחָמוּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת וְלַד הַטֻּמְאָה הֶחָמוּר כִּוְלַד הַטֻּמְאָה הֶחָמוּר לִטָּמֵא בְּאַב הַטֻּמְאָה הֶחָמוּר. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי: פָּרְשֵׁהוּ. אָמַר לוֹ: אֵין מְפָרְשִׁין לֶחָכָם. אָמַר לֵיהּ (שׁוֹנֵהוּ) [שְׁנֵהוּ]. אָמַר לוֹ אֵין שׁוֹנִין לֶחָכָם. חָזַר רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי וּפֵרֵשׁ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת בְּגָדִים שֶׁל הַמִּטַּמְּאִין בְּשֶׁרֶץ כִּבְגָדִים בְּשֶׁרֶץ, עָשָׂה אֶת כְּלֵי חֶרֶס בְשֶׁרֶץ כְּאָדָם בְּשֶׁרֶץ. מָקוֹם שֶׁעָשָׂה אֶת בְּגָדִים שֶׁל הַמִּטַּמְּאִין בְּזָב כִּבְגָדִים בְּזָב, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת כְּלֵי חֶרֶס בְּזָב כְּאָדָם בְּזָב. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטָהֵר" – מִלְּטַמֵּא כְּלֵי חֶרֶס בְּמַשָּׂא.

י״ח(ויקרא טו יד) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי – יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "בַּיּוֹם" – וְלֹא בַּלַּיְלָה. "יִקַּח לוֹ" – לְעַצְמוֹ, שֶׁאִם הִפְרִישָׁם לְזִיבָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לֹא יְבִיאֵם לְזִיבָתוֹ הַשְּׁנִיָּה. "שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה" – חִלּוּפֵי תּוֹרִין בְּנֵי יוֹנָה וְחִלּוּפֵי בְּנֵי יוֹנָה תּוֹרִין, וְאֵין חִלּוּפֵיהֶן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. מִנַּיִן שֶׁטּוֹבֵל הוּא מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָא לִפְנֵי ה' אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" – כֵּיצַד בָּא אֶל פָּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁטּוֹבֵל מִבְּעוֹד יוֹם.

י״ט(ויקרא טו טו) וְעָשָׂה אֹתָם הַכֹּהֵן אֶחָד חַטָּאת וְהָאֶחָד עוֹלָה – שֶׁיַּפְרִישֵׁם הַכֹּהֵן אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה. וּמִנַּיִן שֶׁאִם הִפְרִישָׁן הוּא, יְהֵא הֶפְרֵשׁוֹ הֶפְרֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעוֹלָה וּנְתָנָם אֶל הַכֹּהֵן". "וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' מִזּוֹבוֹ" – מִקְצָת זָבִין מְבִיאִין קָרְבָּן, וּמִקְצָת זָבִין אֵין מְבִיאִין קָרְבָּן. הָא כֵּיצַד, רָאָה שָׁלשׁ רְאִיּוֹת יָבִיא, רָאָה שְׁתַּיִם לֹא יָבִיא. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא רָאָה שְׁתַּיִם יָבִיא רָאָה שָׁלשׁ לֹא יָבִיא, וַהֲלֹא מִשֶּׁרָאָה שָׁלשׁ רָאָה שְׁתַּיִם. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "לִפְנֵי ה' מִזּוֹבוֹ" – מִקְּצָת זָבִין מְבִיאִין קָרְבָּן וּמִקְּצָת זָבִין אֵין מְבִיאִין, הָא כֵּיצַד, רָאָה שָׁלשׁ יָבִיא, רָאָה שְׁתַּיִם לֹא יָבִיא.

כ׳(ויקרא טו טז) וְאִישׁ כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ – אָמַר רַב פַּפָּא: נָגַע בְּשִׁכְבַת זֶרַע אִי בְּכָל שֶׁהוּא אוֹ בְּכַעֲדָשָׁה, תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לְרַבּוֹת לְנוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ אִישׁ". וּפְלִיגֵי תַּנָּאֵי בְּעָלְמָא, דְּאִכָּא לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַּהּ: מַה שֶּׁרֶץ בִּנְגִיעָה אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה, וּמִנַּהּ: מַה שֶּׁרֶץ בְּכַעֲדָשָׁה אַף שִׁכְבַת זֶרַע בְּכַעֲדָשָׁה. וְאִכָּא לְמַאן דְּאָמַר דּוּן מִנַהּ: מַה שֶּׁרֶץ בִּנְגִיעָה אַף שִׁכְבַת זֶרַע בִּנְגִיעָה, וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ: מָה רוֹאֶה בְּמַשֶּׁהוּ אַף נוֹגֵעַ בְּמַשֶּׁהוּ. אָמַר לֵהּ רַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פַּפָּא: מִמַּאי דְּמֵ"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ" קָא מַרְבִּי לֵהּ, דִּלְמָא מֵ"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע" קָא מַרְבִּי לֵהּ, וּדְכֻלֵּי עָלְמָא דּוּן מִנַּהּ וּמִנַּהּ. שַׁיְלִינְהוּ לַתָּנָּאֵי, אִכָּא דְּתָנֵי כְּרַב פַּפָּא וְאִכָּא דְּתָנֵי כְּרַב הוּנָא בְּרֵהּ דְּרַב נָתָן.

כ״אבָּעָא מִנֵּהּ רַבִּי אַמִּי מֵרַב הוּנָא: הָרוֹאֶה קֶרִי בַּקֵּיסָם מַהוּ, "מִמֶּנּוּ" אָמַר רַחֲמָנָא – עַד דְּנָפִיק מִבְּשָׂרוֹ וְלֹא בַּקֵּיסָם, אוֹ דִּילְמָא הַאי "מִמֶּנּוּ" – עַד דְּנָפִיק מִמֶּנּוּ טֻמְאָה לַחוּץ, וַאֲפִלּוּ בַּקֵּיסָם נַמֵּי. אָמַר לֵהּ: וְתִפּוּק לֵהּ דְּהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בַּחֲתִימַת פִּי הָאַמָּה. לְמֵימְרָא דִּנְגִיעָה הוּא, אֶלָּא מֵעַתָּה לֹא יִסְתֹּר בַּזִּיבָה, אַלָּמָה תַּנְיָא: "זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע" – מַה זִּיבָה סוֹתֶרֶת אַף שִׁכְבַת זֶרַע סוֹתֶרֶת וְכוּ'. אִי מַה זִּיבָה סוֹתֶרֶת כָּל שִׁבְעָה אַף שִׁכְבַת זֶרַע סוֹתֶרֶת כָּל שִׁבְעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "לְטָמְאָה בָהּ" – אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּהּ, אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא יוֹמָהּ. אֲמַר לֵהּ: גְּזֵרַת הַכָּתוּב הִיא, זִיבָה גְּמוּרָה דְּלֹא עָרְבָה בָּהּ שִׁכְבַת זֶרַע סוֹתֶרֶת כָּל שִׁבְעָה, צִחְצוּחֵי זִיבָה דְּעָרְבָה בָּהּ שִׁכְבַת זֶרַע אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד. "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִישׁ".

כ״ב(ויקרא טו יז) כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ – עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתוֹ חוּץ לִבְשָׂרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: הַזָּב וּבַעַל קֶרִי שֶׁהִרְגִּישׁוּ, אוֹחֲזִין בָּאַמָּה וּבוֹלְעִין אֶת הַתְּרוּמָה. "שִׁכְבַת זֶרַע" – פְּרָט לַמְּעָרֶה. "וְרָחַץ בַּמַּיִם" – וַאֲפִלּוּ בְּמֵי מִקְוֶה. "אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ" – מַיִם שֶׁכָּל בְּשָׂרוֹ עוֹלֶה בָּהֶן, וְכַמָּה, הוּא אַמָּה עַל אַמָּה עַל רוּם שָׁלשׁ אַמּוֹת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: שִׁעוּר הַמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה. "בֶּגֶד וְעוֹר" – אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד וְעוֹר, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר הַכֵּלִים כְּבֶגֶד וְעוֹר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר". וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: נֶאֶמְרוּ "בֶּגֶד וְעוֹר" בַּשֶּׁרֶץ, וְנֶאֶמְרוּ "בֶּגֶד וְעוֹר" בַּמֵּת, וְנֶאֶמְרוּ "בֶּגֶד וְעוֹר" בְּשִׁכְבַת זֶרַע. מַה בֶּגֶד וְעוֹר הָאָמוּר בַּשֶּׁרֶץ וּבַמֵּת עָשָׂה שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים כְּבֶגֶד וְעוֹר, אַף בֶּגֶד וְעוֹר הָאָמוּר בְּשִׁכְבַת זֶרַע נַעֲשֶׂה שְׁאָר כֵּלִים כְּבֶגֶד וְעוֹר.

כ״גאֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו שִׁכְבַת זָרַע – פְּרַט לְשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהִסְרִיחָה. "אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו" – אַף עַל מִקְצָתוֹ. "שִׁכְבַת זֶרַע" – מַה שִּׁכְבַת זֶרַע הָאָמוּר לְמַטָּה כִּבְרִיָּתָהּ אַף שִׁכְבַת זֶרַע הָאָמוּר לְמַעְלָה כִּבְרִיָּתָהּ, פְּרָט לְשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁנִּסְרְחָה. מִכָּאן אָמְרוּ: הַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, טְהוֹרָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: פְּעָמִים שֶׁהֵן אַרְבַּע עוֹנוֹת, פְּעָמִים שֶׁהֵן חָמֵשׁ, פְּעָמִים שֶׁהֵן שֵׁשׁ. וְר' עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְעוֹלָם חָמֵשׁ. אִם יָצְאָה עוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה, מַשְׁלִימִין לָהּ מִקְצָת עוֹנָה שִׁשִּׁית.

כ״ד(ויקרא טו יח) תַּנְיָא: "אִשָּׁה" – אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, תִּינֹקֶת בַּת יוֹם אֶחָד מִנַּיִן לְנִדָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִשָּׁה". אַלְמָא כִּי מַרְבֶּה קְרָא בַּת יוֹם אֶחָד מַרְבֶּה. וּרְמִינְהוּ: "אִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ" – אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד לְבִיאָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִשָּׁה" – לְרַבּוֹת בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא נִינְהוּ וְאַסְמְכִינְהוּ רַבָּנָן אַקְרָאִי, בַּת שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד הִלְכְתָא, בַּת יוֹם אֶחָד קְרָא. וּמֵאַחַר דְּהִלְכְתָא, קְרָא לָמָּה לִי, לְמִעוּטֵי אִישׁ מֵאֹדֶם. וְהָא דְּתַנְיָא: "וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ" – אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה, בַּת עֲשָׂרָה יָמִים לַזִּיבָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִשָּׁה". לָמָּה לִי, לִגְמַר מִנִּדָּה, צְרִיכָא. דְּאִי כָּתַב רַחֲמָנָא בְּנִדָּה, מִשּׁוּם דְּכִי חָזְיָא חַד יוֹמָא בָּעְיָא לְמֵיתָב שִׁבְעָה, אֲבָל זָבָה דְּאִי חָזְיָא יוֹם אֶחָד בְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם סָגֵי לֵהּ, אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בַּזָּבָה וְלֹא בָּעֵי בַּנִּדָּה, וַאֲנָא יְדַעְנָא דְּאֵין זָבָה בְּלֹא נִדָּה, אִין הָכֵי נַמֵּי, אֶלָּא קְרָא לָמָּה לִי, לְמִעוּטֵי אִישׁ מֵאֹדֶם. וְהָא מִעַטְתֵּהּ חֲדָא זִימְנָא, חַד לְמִעוּטֵי מִשִּׁכְבַת זֶרַע, וְחַד לְמִעוּטֵי מִדָּם. "וְאִשָּׁה" – פְּרָט לִקְטַנָּה. "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן. "אֹתָהּ" – פְּרָט לְכַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: וְכִי מָה רְאָיָה לְכַלָּה, אֶלָּא "אֹתָהּ" פְּרָט לְדָבָר אַחֵר, "שִׁכְבַת זֶרַע" – פְּרָט לִמְעָרֶה. "אֹתָהּ" – פְּרָט לְכַלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: "אֹתָהּ" – פְּרָט לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה. וּבְהָא קָמִפַּלְגִּי: רַבָּנָן סָבְרִי שִׁכְבַת זֶרַע פְּרָט לְהַעֲרָאָה, אוֹתָהּ לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. וְר' יְהוּדָה סָבַר שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְהַעֲרָאָה מִשִּׁכְבַת זֶרַע נָפְקָא, "אֹתָהּ" – פְּרָט לַכַּלָּה.

כ״הוְרָחֲצוּ בַּמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב – מֵקִישׁ רְחִיצָתָהּ לִרְחִיצָתוֹ, מָה רְחִיצָתוֹ בִּנְקִיּוּת אַף רְחִיצָתָהּ בִּנְקִיּוּת, מָה רְחִיצָתוֹ בְּאַרְבָּעִים סְאָה אַף רְחִיצָתָהּ בְּאַרְבָּעִים סְאָה, מָה רְחִיצָתוֹ פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים אַף רְחִיצָתָהּ פְּרָט לְבֵית הַסְּתָרִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְרָחֲצוּ בַּמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב", אִי מִשּׁוּם נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע – הֲרֵי נוֹגֵעַ בְּשִׁכְבַת זֶרַע אָמוּר, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְרָחֲצוּ בַּמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב" – וְכִי מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּבֵית הַסְּתָרִים, וַהֲלֹא אֵין אָדָם מִטַּמֵּא בְּבֵית הַסְּתָרִים, אֶלָּא גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא אֲפִלּוּ כָּל שֶׁהוּ, לְכָךְ נֶאֱמַר: "וְרָחֲצוּ בַּמַּיִם וְטָמְאוּ עַד הָעָרֶב. (ויקרא טו יט) "אִשָּׁה" – אֵין לִי אֶלָּא אִשָּׁה גְּמוּרָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִשָּׁה". מִכָּאן אָמְרוּ: בַּת יוֹם אֶחָד – לְנִדָּה, בַּת עֲשָׂרָה יָמִים – לְזִיבָה. "כִּי תִהְיֶה" – מִן הַדִּבּוּר וְאֵילֵךְ. "כִּי תִהְיֶה זָבָה" – יָכוֹל אֲפִלּוּ זָבָה מִכָּל מָקוֹם תְּהֵא טְמֵאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהִיא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ" – מְלַמֵּד שֶׁכָּל דָּם שֶׁרוֹאָה אֵינָהּ אֶלָּא מִן הַמָּקוֹר. יָכוֹל כָּל מַרְאֶה זוֹב שֶׁתְּהֵא זָבָה תְּהֵא טְמֵאָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "דָּם". אִי "דָּם", אֵין לִי אֶלָּא מַרְאִית דָּם אֶחָד, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "דָּמֶיהָ, מְלַמֵּד, שֶׁדָּמִים הַרְבֵּה טְמֵאִים בָּהּ: הָאָדֹם, וְהַשָּׁחֹר, וּכְקֶרֶן כַּרְכֹּם, וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, וְכַמָּזוּג. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף כְּמֵימֵי תִּלְתָּן וַאֲבַטִּיחַ, וּכְמֵימֵי בְּשַׂר צָלִי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין. כָּל הַנָּשִׁים מְטַמְּאוֹת בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ". תָּנוּ רַבָּנָן: "בִּבְשָׂרָהּ" – מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָהּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ. אֵין לִי אֶלָּא נִדָּה, זָבָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "זֹבָהּ". פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יִהְיֶה". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּבוֹעֲלָהּ, מַה בּוֹעֵל אֵינוֹ מְטַמֵּא עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתוֹ לַחוּץ אַף הִיא אֵינָהּ מְטַמְּאָה עַד שֶׁתֵּצֵא טֻמְאָתָהּ לַחוּץ, וּכְגוֹן שֶׁהִטְבִּילָהּ בַּמִּטָּה וְאֵינָהּ מִתְהַפֶּכֶת.

כ״ואָמַר שְׁמוּאֵל: בָּדְקָה קַרְקַע עוֹלָם וְיָשְׁבָה עָלָיו וּמָצְאָה עָלָיו דָּם, טְהוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּבְשָׂרָהּ" – עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ בִּבְשָׂרָהּ. הַאי "בִּבְשָׂרָהּ" מִבָּעֵי לֵהּ מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ, אִם כֵּן לֵימָא קְרָא "בַּבָּשָׂר", מַאי "בִּבְשָׂרָהּ", שְׁמַע מִנַּהּ עַד שֶׁתַּרְגִּישׁ בִּבְשָׂרָהּ. וְאַכַּתִּי מִבָּעֵי לֵיהּ "בִּבְשָׂרָהּ" – וְלֹא בְּשָּׁפִיר וְלֹא בַּחֲתִיכָה, תַּרְתֵּי. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: וּמוֹדֶה שְׁמוּאֵל שֶׁהִיא טְמֵאָה מִדְּרַבָּנָן. רַב אַשִּׁי אָמַר: שְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי נְחֶמְיָה, דְּכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה אֵינוֹ מְקַבֵּל כְּתָמִים. בָּעָא מִנֵּהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הָרוֹאָה דָּם בִּשְׁפוֹפֶרֶת מַהוּ, "בִּבְשָׂרָהּ" אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא בִּשְׁפוֹפֶרֶת, אוֹ דִּלְמָא הַאי "בִּבְשָׁרָה" מְלַמֵּד שֶׁמְטַמְּאָה בִּפְנִים כְּבַחוּץ וַאֲפִלּוּ בִּשְׁפוֹפֶרֶת. אֲמַר לֵהּ: "בִּבְשָׂרָהּ" – אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא בִּשְׁפוֹפֶרֶת. וְהָא הַאי "בִּבְשָׂרָהּ" מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה מִבִּפְנִים כְּבַחוּץ, אִם כֵּן נֵימָא קְרָא "בַּבָּשָׂר", מַאי "בִּבְשָׂרָהּ", שְׁמַע מִנַּהּ תַּרְתֵּי. "בִּבְשָׂרָהּ" – מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה בִּפְנִים כְּבַחוּץ. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הַזָּב שֶׁטָּעוּן בִּיאַת מַיִם חַיִּים אֵין מְטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ, נִדָּה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה בִּיאַת מַיִם חַיִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא בִּפְנִים כְּבַחוּץ. תַּלְמוּד לוֹמַר: "בִּבְשָׂרָהּ" – מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָהּ בִּפְנִים כְּבַחוּץ.

כ״זשִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ – כָּל חַיָּבֵי טְבִילוֹת טְבִילָתָן בַּיּוֹם, נִדָּה וְיוֹלֶדֶת טְבִילָתָן בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" – תְּהֵא בְּנִדָּתָהּ כָּל שִׁבְעָה, וְאִתְּקַשׁ יוֹלֶדֶת לְנִדָּה. הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה תְּהֵא נִדָּה לְשִׁבְעָה, מִתּוֹךְ שֶׁרָגִיל בָּהּ קָץ בָּהּ, אָמְרָה תּוֹרָה: תְּהֵא נִדָּה שִׁבְעָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא חֲבִיבָה עַל בַּעֲלָהּ בְּיוֹם טָהֳרָתָהּ כְּיוֹם כְּנִיסָתָהּ לַחֻפָּה. "שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" – וְלֹא בְּזִיבָתָהּ כָּל שִׁבְעָה. יָכוֹל עַד שֶׁתְּהֵא רוֹאָה דָּם כָּל שִׁבְעָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּהְיֶה" – וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה. אֵין לִי אֶלָּא יָמִים, לֵילוֹת מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּהְיֶה" – לְרַבּוֹת אֶת הַלֵּילוֹת. יָכוֹל בֵּין סְמוּכִין בֵּין מְפֻזָּרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּהְיֶה" – תְּהֵא בַּהֲוָיָתָן אַחַת. מִנַּיִן שֶׁאֵינָהּ טוֹבֶלֶת מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ" – תְּהֵא בְנִדָּתָהּ כָּל שִׁבְעָה. "וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא" – יָכוֹל לֹא יְהֵא נוֹגֵעַ בָּהּ מְטַמֵּא בְּגָדִים בְּמַגָּע, הִין אִם אֵין מְטַמְּאָה בַּמִּשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, הִיא עַצְמָהּ לֹא תְּטַמֵּא בְּגָדִים בַּמַּגָּע, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר: "וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעֶרֶב", שֶׁיָּכוֹל יְהֵא נוֹגֵעַ בָּהּ מְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס. וַהֲלֹא דִּין הוּא: הַנּוֹגֵעַ בְּזָב מְטַמֵּא וְהַנּוֹגֵעַ בְּנִדָּה מְטַמֵּא, מַה נּוֹגֵעַ בְּזָב אֵין מְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס אַף הַנּוֹגֵעַ בְּנִדָּה לֹא יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנוֹגֵעַ בַּזָּב שֶׁאֵין מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא אָדָם בְּמָקוֹם אַחֵר תֹּאמַר בַּנּוֹגֵעַ בְּנִדָּה שֶׁמְּטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא אָדָם בְּמָקוֹם אַחֵר, הוֹאִיל וּמְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא אָדָם בְּמָקוֹם אַחֵר יְהֵא הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב" – אֵין הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס.

כ״ח(ויקרא טו כ) וְכֹל (הַמִּשְׁכָּב) אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא וְכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָא – יָכוֹל תְּטַמֵּא מִשְׁכָּב שֶׁאֵין מְיֻחָד לִשְׁכִיבָה וּמוֹשָׁב שֶׁאֵין מְיֻחָד לִישִׁיבָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְמַטָּה: "וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכָל כְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יְכַבֵּס בִּגְדָיו", מַה לְּמַטָּה אֵין מְטַמֵּא אֶלָּא מִשְׁכָּב הַמְיֻחָד לִשְׁכִיבָה וּמוֹשָׁב הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה, אַף כָּאן לֹא תְּטַמֵּא אֶלָּא מִשְׁכָּב הַמְיֻחָד לִשְׁכִיבָה וּמוֹשָׁב הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה. יָכוֹל לְעִנְיַן לְטַמֵּא אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא מִשְׁכָּב הַמְיֻחָד לְשְׁכִיבָה וּמוֹשָׁב הַמְיֻחָד לִישִׁיבָה, אֲבָל לְעִנְיַן לִטָּמֵא תְּטַמֵּא אֶת הַכֹּל, שֶׁהַרְבֵּה מִטַּמְּאִין וְאֵין מְטַמְּאִין. תַּלְמוּד לוֹמַר: "עָלָיו" – "עָלָיו" אָמוּר לְעִנְיַן לְטַמֵּא "עָלָיו" אָמוּר לְעִנְיַן לִטָּמֵא – מֶה "עָלָיו" הָאָמוּר לְעִנְיַן לְטַמֵּא אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב הַמְיֻחָד לִשְׁכִיבָה וְלִישִׁיבָה, אַף "עָלָיו" הָאָמוּר לְעִנְיַן לִטָּמֵא אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב הָרָאוּי לִשְׁכִיבָה וְלִישִׁיבָה. (ויקרא טו כג) "וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא" – עַד שֶׁיִּנָּשֵׂא רֻבּוֹ עָלָיו. "אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִיא יֹשֶׁבֶת עָלָיו" – (אוֹ) [אַף] עַל מִקְצָתוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ: רֹב טָמֵא עַל הַטָּהוֹר אוֹ עַל מִקְצָתוֹ, (וּמִקְצָת) [רֹב] הַטָּהוֹר עַל טָמֵא אוֹ עַל מִקְצָתוֹ – בֵּין בַּזָּב בֵּין בְּמִשְׁכָּב טָמֵא. מִקְצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר אוֹ עַל מִקְצָתוֹ וּמִקְצָת טָהוֹר עַל הַטָּמֵא אוֹ עַל מִקְצָתוֹ – בַּזָּב טָמֵא, וּבְמִשְׁכָּב טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִקְּצָת טָמֵא עַל הַטָּהוֹר אַף בַּזָּב טָהוֹר. "מִשְׁכָּב" – זֶה מִשְׁכָּב. ["אֲשֶׁר הִיא יֹשֶׁבֶת עָלָיו" – זֶה הַמּוֹשָׁב]. (שֶׁהוּא) "כְּלִי" (מֶרְכָּב) – זֶה מֶרְכָּב ("יוֹשֵׁב עָלָיו" – זֶה הַמּוֹשָׁב), שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּנָגְעוֹ בוֹ" – אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁחָלַק מַגָּעוֹ מִמַּשָּׂאוֹ, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הַמֶּרְכָּב.

כ״ט(ויקרא טו כד) וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב – לְרַבּוֹת שְׁתֵּי שְׁכִיבוֹת. "וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב" – לְרַבּוֹת אֶת הַמְעָרֶה. "אִישׁ" פְּרָט לַקָּטָן. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ". "אֹתָהּ" – פְּרָט לַמְצֹרַעַת. וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמַה נִּדָּה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּבִיאָה מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, מְצֹרַעַת שֶׁמְּטַמְּאָה בְּבִיאָה אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – פְּרָט לַמְּצֹרַעַת. אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִין בְּבָא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַסּוֹטָה שֶׁאֵין הַוָּלָד מַמְזֵר. נִדָּה – דְּהָא תָּפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו" – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָהּ תָּפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין. סוֹטָה נַמֵּי תָּפְסֵי בָּהּ קִדּוּשִׁין. תַּנְיָא נַמֵּי הָכִי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַסּוֹטָה וְעַל שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁאֵין הַוָּלָד מַמְזֵר. וְאַבָּיֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּרַב אִי כִּשְׁמוּאֵל. תַּנְיָא: "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו" – יָכוֹל יַעֲלֶה לְרַגְלָהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים". מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו", יָכוֹל [לֹא] יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס, תַּלְמוּד לוֹמַר "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו" – מַה הִיא מְטַמְּאָה אָדָם וּכְלִי חֶרֶס, אַף הוּא מְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס. אִי מַה הִיא עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב [לְטַמֵּא אָדָם] לְטַמֵּא בְּגָדִים. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו, וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא" – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל הַמִּשְׁכָּב", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל הַמִּשְׁכָּב", נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטֻּמְאָה חֲמוּרָה לְטֻמְאָה קַלָּה, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין. פָּרִיךְ רַב אַחַאי: אֵימָא נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטֻּמְאָה חֲמוּרָה [לְטֻמְאָה קַלָּה] דְּלָא לִטַּמֵּי אָדָם לִטְמוּיֵי בְּגָדִים, אֲבָל אָדָם וּבְגָדִים מְטַמֵּא, אָמַר רַב אַסִּי: "יְטְמָא" – טֻמְאָה קַלָּה מַשְׁמַע. אֵימָא: "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו" – כְּלָל, "וְכָל הַמִּשְׁכָּב" – פְּרָט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט, מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אֵין מִידִי אַחֲרִינָא לָא. אָמַר אַבָּיֵי: "וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים" הִפְסִיק הָעִנְיָן, הֲוֵי כְּלָל וּפְרָט הַמְרֻחָקִין זֶה מִזֶּה, וְאֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם דָּנִין, "וְכָל" רִבּוּיָא הוּא. וְאֵימָא מַה הִיא לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין מַגָּעָהּ לְמִשְׁכָּבָהּ לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים לְחֻמְרָא, אַף הוּא לֹא תַּחֲלֹק בּוֹ בֵּין מַגָּעוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ [לְטַמֵּא אָדָם] לְטַמֵּא בְּגָדִים לְקֻלָּא, אָמַר קְרָא: "עָלָיו" – לְהַטְעִינוֹ מַשְׁמַע.

ל׳בָּעָא מִנֵּהּ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסִי בֶּן לָקוּנְיָא מֵרְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסִי בֶּן לָקוּנְיָא: אַזְהָרָה לַמְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ: נִטְמֵאתִי, דְּלֹא יִפְרשׁ מִיָּד, מְנָלָן, אָמַר חִזְקִיָּה: דְּאָמַר קְרָא: "וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו" – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָהּ תְּהֵא עָלָיו. אַשְׁכְּחָן עֲשֵׂה – לֹא תַּעֲשֶׂה מְנָלָן, אָמַר רַב פַּפָּא: אָמַר קְרָא: "לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ" לֹא תִקְרַב נַמֵּי לֹא תִּפְרשׁ הוּא, דִּכְתִיב: "הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי". נִתְּקוֹ מִטֻּמְאָה חֲמוּרָה וּתְלָאוֹ לְטֻמְאָה קַלָּה, שֶׁלֹּא יְטַמֵּא אֶלָּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: מִשְׁכָּבוֹ כְּמַגָּעוֹ, מַה מַּגָּעוֹ מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד אַף מִשְׁכָּבוֹ מְטַמֵּא אֶחָד וּפוֹסֵל אֶחָד. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁהִיא כְּרוּכָה בְּמַפָּה וּנְתוּנָה תַּחַת הַכַּר אוֹ בֵּין כַּר לַחֲבֵרוֹ, אִם כְּנֶגְדָּהּ נְתוּנָה – טְמֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַמַּפָּה וּמְטַמֵּא אֶת הַכִּכָּר, שֶׁלֹּא כְּנֶגְדּוֹ – טְהוֹרָה, שֶׁאֵין מַגָּעוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים. "וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים" – שֶׁיִּסְפֹּר שִׁבְעָה לְבִיאָה הָאַחֲרוֹנָה. וַהֲלֹא דִּין הוּא: מְטַמֵּא בְּמֵת וּמְטַמֵּא בְּנִדָּה, מַה מֵּת אֵינוֹ סוֹפֵר שִׁבְעָה אֶלָּא לְטֻמְאָה אַחֲרוֹנָה, אַף כְּשֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּנִדָּה אֵינוֹ סוֹפֵר שִׁבְעָה אֶלָּא לְבִיאָה אַחֲרוֹנָה. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: הִיא מִטַּמְּאָה וּמְטַמֵּא אֶת בּוֹעֲלָהּ, מַה הִיא אֵינָהּ סוֹפֶרֶת שִׁבְעָה אֶלָּא לִרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה אַף הוּא לֹא יִסְפֹּר שִׁבְעָה אֶלָּא לְבִיאָה רִאשׁוֹנָה. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין טֻמְאָה שֶׁמִּמָּקוֹם אַחֵר מִטֻּמְאָה שֶׁמִּמָּקוֹם אַחֵר, וְאַל יוֹכִיחוּ דָּמִים שֶׁהֵן מִגּוּפָהּ. אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין טֻמְאָה שֶׁמֵּחֲמַת דָּמִים מִטֻּמְאָה שֶׁמֵּחֲמַת דָּמִים, וְאַל תּוֹכִיחַ טֻמְאַת הַמֵּת שֶׁאֵין מֵחֲמַת דָּמִים. תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים" – שֶׁיִּסְפֹּר שִׁבְעָה לְבִיאָה אַחֲרוֹנָה.

ל״א"אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו, אֲשֶׁר יֵשַׁב עָלָיו יִטְמָא" – יָכוֹל יִטְמָא מִשְׁכָּב שֶׁאֵין מְיֻחָד לִשְׁכִיבָה וּמוֹשָׁב שֶׁאֵין מְיֻחָד לִישִׁיבָה. לֹא, מַה הִיא אֵינָהּ מְטַמְּאָה אֶלָּא מִשְׁכָּב הַמְיֻחָד לַשְּׁכִיבָה וּמוֹשָׁב הַמְיֻחָד לַיְּשִׁיבָה, אַף הוּא לֹא יְטַמֵּא אֶלָּא מִשְׁכָּב הַמְיֻחָד לַשְּׁכִיבָה וּמוֹשָׁב הַמְיֻחָד לַיְּשִׁיבָה. יָכוֹל הִיא וְהוּא לֹא יְטַמְּאוּ טֻמְאָה חֲמוּרָה, אֲבָל הִיא וְהוּא יְטַמְּאוּ טֻמְאָה קַלָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "הַמִּשְׁכָּב" – רִבָּה. אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁכָּב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַמֶּרְכָּב וְאֶת הַמּוֹשָׁב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל הַמִּשְׁכָּב". אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשָּׁכַב עָלָיו וְנָגַע בּוֹ, מִנַּיִן לַעֲשָׂרָה מוֹשָׁבוֹת זֶה עַל זֶה וַאֲפִלּוּ עַל גַּבֵּי אֶבֶן מְסָמָא, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכָל הַמִּשְׁכָּב". "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו" – עַד שֶׁיִּנָּשֵׂא רֻבּוֹ עָלָיו. (ויקרא טו כה) וְאִשָּׁה – בֵּין גִּיֹּרֶת בֵּין שִׁפְחָה בֵּין מְשֻׁחְרֶרֶת וּבֵין בַּת יִשְׂרָאֵל. "כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ" – דָּמָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ, וְלֹא דָּמָהּ מֵחֲמַת הַוָּלָד. אַתָּה אוֹמֵר וְלֹא מֵחֲמַת הַוָּלָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא וְלֹא מֵחֲמַת אֹנֶס, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "זוֹב" הֲרֵי אֹנֶס אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "דָּמָהּ", דָּמָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ, וְלֹא מֵחֲמַת הַוָּלָד. וּמָה רָאִיתָ לְטַהֵר אֶת הַוָּלָד וּלְטַמֵּא בְּאֹנֶס, מְטַהֵר אֲנִי בַּוָּלָד שֶׁיֵּשׁ טָהֳרָה לְאַחֲרָיו, וּמְטַמֵּא אֲנִי בְּאֹנֶס שֶׁאֵין טָהֳרָה לְאַחֲרָיו. אַדְּרַבָּה מְטַהֵר אֲנִי בְּאֹנֶס שֶׁכֵּן אֹנֶס בַּזָּב טָהוֹר, הַשְׁתָּא מִיהָא בְּאִשָּׁה קַיְמִינִין וְאֹנֶס בְּאִשָּׁה לֹא אַשְׁכְּחָן. וְאִי תֵּימָא: מַאי דַּעְתְּךָ לְטַהֵר בְּאֹנֶס וּלְטַמֵּא בַּוָּלָד, אֵין לְךָ אֹנֶס גָּדוֹל מִוָּלָד. אִי הָכִי נִדָּה נַמֵּי נֵימָא "זֹבָהּ" מֵחֲמַת עַצְמָהּ וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד. אַתָּה אוֹמֵר וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת אֹנֶס, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ", הֲרֵי אֹנֶס אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "זֹבָהּ", זֹבָהּ מֵחֲמַת עַצְמָהּ, וְלֹא מֵחֲמַת וָלָד. אָמַר (אַבָּיֵי) [אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל]: אָמַר קְרָא: "וְטָמְאָה שְׁבוּעַיִם כְּנִדָּתָהּ" – וְלֹא כְּזִיבָתָהּ, מִכְּלָל דְּזִיבָתָהּ טָהוֹר, וְאֵיזוֹ, זוֹ קֹשִׁי בִּימֵי זִיבָה. וְהַשְׁתָּא דִּכְתִיב "וְטָמְאָה שְׁבוּעַיִם כְּנִדָּתָהּ", "דָּמָהּ" לָמָּה לִי, אִי לָאו "דָּמָהּ", הֲוָה אָמֵינָא "כְּנִדָּתָהּ" – וְלֹא כְּזִיבָתָהּ, וַאֲפִלּוּ בְּשׁוֹפִי, קָא מַשְׁמַע לָן. כַּמָּה יְהֵא קִשּׁוּי וִיהֵא תָּלוּי בַּוָּלָד, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים יוֹם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: דַּיָּה חָדְשָׁהּ. רַבִּי יוֹסִי וְר' שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵין קִשּׁוּי יוֹתֵר מִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. לְפִיכָךְ אִם קָשְׁתָה שִׁבְעָה עָשָׂר (דִּ)שְׁלשָׁה רִאשׁוֹנִים רְאוּיִן לַזִּיבָה וְיָלְדָה בְּזוֹב, וְיֵשׁ מַקְשָׁה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה וְאֵינָהּ זָבָה בָּהֶן, שְׁנַיִם לִבְלֹא עֵת שִׁבְעָה לְנִדָּה וּשְׁנַיִם לְאַחַר הַנִּדָּה אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁל הַנְּקֵבָה, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר שֶׁתַּקְשֶׁה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה מָקוֹם שֶׁאֵין וָלָד וְלֹא יָלְדָה בְּזוֹב. וְיֵשׁ רוֹאֶה מֵאָה יוֹם וְאֵינָהּ זָבָה בָּהֶם, שְׁנַיִם לִבְלֹא עֵת, שִׁבְעָה לְנִדָּה וּשְׁנַיִם לְאַחַר הַנִּדָּה וּשְׁמוֹנִים שֶׁל נְקֵבָה וְשִׁבְעָה לְנִדָּה וּשְׁנַיִם לְאַחַר הַנִּדָּה. תַּנְיָא: יָכוֹל הָרוֹאָה שְׁלֹשָׁה יָמִים בַּתְּחִלָּה, תְּהֵא זָבָה. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה", בְּרוֹאָה יוֹם אֶחָד, אֲבָל הָרוֹאֶה שְׁלשָׁה יָמִים בַּתְּחִלָּה יָכוֹל תְּהֵא זָבָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל נִדָּתָהּ" – סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ. וְאֵין לִי אֶלָּא סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ, מֻפְלָג מִנִּדָּתָהּ מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ כִּי תָזוּב". אֵין לִי אֶלָּא יוֹם אֶחָד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁנַיִם שְׁלשָׁה אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה שִׁשָּׁה שִׁבְעָה שְׁמוֹנָה תִּשְׁעָה עֲשָׂרָה, אָמַרְתָּ: מַה מָצִינוּ בָּרְבִיעִי שֶׁרָאוּי לִסְפִירָה וְרָאוּי לְזִיבָה וְכוּ'. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ". יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה אַף שְׁנֵים עָשָׂר, אָמַרְתָּ: לָאו. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר וּלְהוֹצִיא שְׁנֵים עָשָׂר, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁרָאוּי לִסְפִירַת "אוֹ כִּי תָזוּב", וּמוֹצִיא אֲנִי שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁאֵין רָאוּי לִסְפִירַת "אוֹ כִּי תָזוּב". וְאֵין לִי אֶלָּא שְׁלשָׁה יָמִים, שְׁנֵי יָמִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יְמֵי". יוֹם אֶחָד מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל יְמֵי".

ל״בטְמֵאָה – מְלַמֵּד שֶׁמְּטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. "הִיא" הִיא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, וְאֵין הַזָּב מְטַמֵּא אֶת מַה שֶּׁבּוֹעֵל. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמַה הִיא שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בִּרְאִיּוֹת כְּבַיָּמִים מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ, הוּא שֶׁמְּטַמֵּא בִּרְאִיּוֹת כְּבַיָּמִים אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּטַמֵּא אֶת מַה שֶּׁבּוֹעֵל. תַּלְמוּד לוֹמַר: "הִיא" – הִיא מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ וְאֵין הַזָּב מְטַמֵּא אֶת מַה שֶּׁבּוֹעֵל. וּמִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּמִשְׁכַּב נִדָּתָהּ". וְאֵין לִי אֶלָּא שְׁלשָׁה יָמִים, שְׁנֵי יָמִים מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יְמֵי". יוֹם אֶחָד מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל יְמֵי". וּמִנַּיִן שֶׁסּוֹפֶרֶת אֶחָד לְאֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: "יִהְיֶה לָּהּ". יָכוֹל תִּסְפֹּר שִׁבְעָה לִשְּׁנַיִם, וְדִין הוּא: וּמַה הוּא שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵר אֶחָד לְאֶחָד סוֹפֵר שִׁבְעָה לִשְׁנַיִם, הִיא שֶׁסּוֹפֶרֶת אֶחָד לְאֶחָד אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּסְפֹּר שִׁבְעָה לִשְׁנַיִם. תַּלְמוּד לוֹמַר: "יִהְיֶה לָּהּ" – אֵינָהּ סוֹפֶרֶת אֶלָּא יוֹם אֶחָד בֵּין לְאֶחָד בֵּין לִשְׁנַיִם. אֲמַר לֵהּ רַבִּי יְשַׁעְיָה לְרַבִּי אַבָּא: וְאֵימָא כִּי חֲזָא בִּימָמָא תְּהֵא זָבָה, בְּלֵילְיָא תֶּהֱוֵי נִדָּה, אֲמַר לֵהּ עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: "עַל נִדָּתָהּ" – סָמוּךְ לְנִדָּתָהּ, וְסָמוּךְ לְנִדָּתָהּ אֵימַת, בְּלֵילְיָא הוּא, וְקָא קָרֵי לָהּ זָבָה. "יָמִים" – שְׁנַיִם. יָכוֹל יָמִים הַרְבֵּה, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כָּל שֶׁשְּׁמוּעוֹ מְרֻבֶּה וּשְׁמוּעוֹ מוּעָט, תָּפַשְׂתָּ מְרֻבֶּה – לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מוּעָט – תָּפַשְׂתָּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: שְׁתֵּי מִדּוֹת אַחַת מִדָּה (קַלָּה) [כָּלָה] וְאַחַת מִדָּה שֶׁאֵינָהּ (קַלָּה) [כָּלָה], מוֹדְדִין בְּמִדָּה (קַלָּה) [כָּלָה] וְאֵין מוֹדְדִין בְּמִדָּה שֶׁאֵינָהּ (קַלָּה) [כָּלָה]. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: לְמָה בָּא הַכָּתוּב, לִפְתֹּחַ אוֹ לִנְעֹל, לֹא בָּא לִנְעֹל אֶלָּא לִפְתֹּחַ, אִם אַתָּה אוֹמֵר יָמִים עֲשָׂרָה אֵינוֹ אֶלָּא מֵאָה אֶלָּא מָאתַיִם אֶלָּא אֶלֶף אֶלָּא רִבּוֹא, כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר יָמִים שְׁנַיִם פָּתַּחְתָּ. רַבִּי מוֹנָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: יָמִים שְׁנַיִם. אוֹ יָכוֹל יָמִים הַרְבֵּה, אִם מְרֻבִּין הֵן לָמָּה נֶאֱמַר "רַבִּים", הָא לֹא דִּבֵּר אֶלָּא בְּיָמִים מְעוּטִים, וְכַמָּה הֵן, הֱוֵי אוֹמֵר: שְׁנַיִם. "רַבִּים" – שְׁלשָׁה, יָכוֹל "רַבִּים" – עֲשָׂרָה, אָמַר: "יָמִים" וְאָמַר: "רַבִּים" – מַה יָּמִים מִעוּט יָמִים שְׁנַיִם, אַף רַבִּים מִעוּט רַבִּים שְׁלשָׁה. יָכוֹל שְׁנַיִם וּשְׁלשָׁה הֲרֵי חֲמִשָּׁה, וְכִי נֶאֱמַר "יָמִים וְרַבִּים", וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "יָמִים רַבִּים". הָא כֵּיצַד, "רַבִּים" הַלָּלוּ יְהוּ מְרֻבִּים עַל הַשְּׁנַיִם, וְכַמָּה הֵן, הֱוֵי אוֹמֵר שְׁלשָׁה.

ל״ג(ויקרא טו כו) כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ – וְלֹא כִּימֵי נִדָּתָהּ. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת טֻמְאַת הַמִּטַּמֵּא כַּמְטַמֵּא עָשָׂה אֶת יְמֵי הַמִּטַּמֵּא כַּמְּטַמֵּא, מָקוֹם שֶׁעָשָׂה אֶת טֻמְאַת הַמִּטַּמֵּא כַּמְטַמֵּא אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת יְמֵי הַמִּטַּמֵּא כַּמְטַמֵּא. תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּטֻמְאַת נִדָּתָהּ" – וְלֹא כִּימֵי נִדָּתָהּ. "וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּם יִטְמָא" – עַל יְדֵי חִבּוּרֵיהֶן.

ל״ד(ויקרא טו כח) וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ – כְּשֶׁתִּפְסֹק מִזּוֹבָהּ. "מִזּוֹבָהּ" – וְלֹא מִנִּגְעָהּ. "מִזּוֹבָהּ" – וְלֹא מִלֵּדָתָהּ.

ל״הוְסָפְרָה לָּהּ – אָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִן לְנִדָּה שֶׁסּוֹפֶרֶת לְעַצְמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְסָפְרָה לָּהּ", מִכָּאן לְנִדָּה שֶׁסּוֹפֶרֶת לְעַצְמָהּ.

ל״ושִׁבְעַת יָמִים – יָכוֹל בֵּין סְמוּכִין בֵּין מְפֻזָּרִין, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאַחַר תִּטְהָר" "אַחַר" – אַחַר לְכֻלָּן. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "אַחַר תִּטְהָר" – אַחַר הַמַּעֲשֶׂה תִּטְהָר, כֵּיוָן שֶׁטָּבְלָה טְהוֹרָה לַעֲסֹק בַּטְּהָרוֹת. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים: אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁלֹּא תָּבֹא לִידֵי סָפֵק. אֲמַר לֵהּ רַב פַּפָּא לְרָבָא: מִכְּדִי הָאִדָּנָא כֻּלְּהוּ סְפֵק זָבוֹת שַׁוִּינְהוּ רַבָּנָן, לִטְבְּלוּ בִּימָמָא דִּשְׁבִיעָאָה, אֲמַר לֵהּ: מִשּׁוּם דְּר' שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא: "וְאַחַר תִּטְהָר" וְכוּ'. אַבָּיֵי אָמַר: בְּלֵדָה – אֵין קֹשִׁי סוֹתֵר בְּזִיבָה, וְאֵינָהּ עוֹלָה. רָבָא אָמַר: אֵינָהּ סוֹתֶרֶת וְעוֹלָה. לְאַבָּיֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא טֻמְאַת זִיבָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לָהּ, דְּתַנְיָא: "מִזּוֹבָהּ" – וְלֹא מִנִּגְעָהּ, "מִזּוֹבָהּ" – וְלֹא מִלֵּדָתָהּ. וְאַבָּיֵי תָּנֵי חֲדָא: "מִזּוֹבָהּ" – וְלֹא מִנִּגְעָהּ. וְרָבָא, הַאי מַאי, אִי אָמַרְתָּ בִּשְׁלָמָא "מִזּוֹבָהּ" – וְלֹא מִלֵּדָתָהּ, אִיצְטְרִיכָא לֵהּ לֵידָה תָּנָא נִגְעָהּ אַטּוּ לֵידָה, אֶלָּא אִי אָמַרְתָּ "וְלֹא מִנִּגְעָהּ", הַאי מִ"וְכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ" נָפְקָא: "מִזּוֹבוֹ" – וְלֹא מִנִּגְעוֹ. וְאַבָּיֵי, חַד בְּזָב וְחַד בְּזָבָה. וּצְרִיכִי. דְּאִי כְּתַב רַחְמָנָא בְּזָב, מִשּׁוּם דְּלָא מִטַּמֵּא בְּאֹנֶס, אֲבָל זָבָה דְּמִטַּמְּאָה בְּאֹנֶס אֵימָא לֹא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּזָבָה מִשּׁוּם דְּלֹא מִטַּמְּאָה בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָמִים, אֲבָל זָב אֵימָא לֹא, צְרִיכָא.

ל״ז(ויקרא טו כט) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי – יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: "בַּיּוֹם" – בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. "תִּקַּח לָהּ" – לְעַצְמָהּ, שֶׁאִם הִפְרִישָׁתָן לְזִיבָתָהּ רִאשׁוֹנָה לֹא תְּבִיאֵם לְזִיבָתָהּ שְׁנִיָּה. "שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה" – חִלּוּפֵי תּוֹרִין בְּנֵי יוֹנָה, חִלּוּפֵי בְּנֵי יוֹנָה תּוֹרִין, וְאֵין חִלּוּפֵיהֶן עֲשִׂירִית הָאֵיפָה. מִנַּיִן שֶׁטּוֹבֶלֶת מִבְּעוֹד יוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן (אֶל פְּנֵי ה') אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" – כֵּיצַד הִיא בָּאָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָהּ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, מְלַמֵּד שֶׁטּוֹבֶלֶת מִבְּעוֹד יוֹם.

ל״ח(ויקרא טו ל) וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה – שֶׁיַּפְרִישֵׁם הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעוֹלָה. מִנַּיִן אִם הִפְרִישָׁתָן הִיא יְהֵא הֶפְרֵשָׁן הֶפְרֵשׁ, תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעוֹלָה וְהֵבִיא אֹתָם". אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקִּינִין מִתְפָּרְשׁוֹת אֶלָּא בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אוֹ בַּעֲשִׂיַּת כֹּהֵן. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אַשִּׁי: מַאי טַעֲמָא דְּרַב חִסְדָּא, "וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְגוֹ' וְעָשָׂה הַכֹּהֵן" וְגוֹ' – אוֹ בִּלְקִיחַת בְּעָלִים אוֹ בַּעֲשִׂיַּת כֹּהֵן. מֵיתִיבִי: "וְעָשָׂהוּ חַטָּאת" – הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת וְכוּ'.

ל״ט(ויקרא טו לא) וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, אֲפִלּוּ הַוְיָן לוֹ בָּנִים כִּבְנֵי אַהֲרֹן מֵתִים, דִּכְתִיב: "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וּכְתִיב "וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ", וּסְמִיךְ לֵהּ: "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן". "וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם" – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה, "וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם" – הֲרֵי זוֹ עֹנֶשׁ. "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" – אַף עַל פִּי שֶׁהֵן טְמֵאִים שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם.

מ׳(ויקרא טו לב) זֹאת תּוֹרַת הַזָּב וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע – זֶה הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת, שֶׁהוּא כְּבַעַל קֶרִי שֶׁטּוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב.