ילקוט שמעוני על התורה תק״עYalkut Shimoni on Torah 570
א׳אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס שֶׁרָאוּ לֹבֶן אוֹ אֹדֶם – אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְאֵין שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה. רָאוּ לֹבֶן וְאֹדֶם כְּאַחַת – אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, אֲבָל שׂוֹרְפִין עֲלֵיהֶן אֶת הַתְּרוּמָה. שֶׁנֶּאֱמַר: "מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ" – זָכָר וַדַּאי נְקֵבָה וַדָּאִית, אֲבָל טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס לֹא. אִי הָכִי תְּרוּמָה נַמֵּי לֹא לִשְׂרֹף, דִּכְתִיב: "וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה" – זָכָר וַדַּאי נְקֵבָה וַדָּאִית, וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. הַהוּא מִבָּעֵי לֵהּ לְכִדְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: "לַזָּכָר" – לְרַבּוֹת מְצֹרָע לְמַעְיְנוֹתָיו, "וְלַנְּקֵבָה" – לְרַבּוֹת מְצֹרַעַת לְמַעְיְנוֹתֶיהָ. הָא נַמֵּי מִבָּעֵי לֵהּ בְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה פְּרָט לִכְלִי חֶרֶס שֶׁאֵין לוֹ טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי. אִם כֵּן נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא אָדָם. וְכִי תֵימָא אִי כְּתַב רַחֲמָנָא אָדָם הֲוָה אָמֵינָא כְּלֵי מַתָּכוֹת לֹא, מִ"כֹּל טָמֵא לַנָפֶשׁ" נָפְקָא, "מִזָּכָר עַד נְקֵבָה" לָמָּה לִי, לְכִדְרַב. וְאֵימָא כֻּלָּהּ לְכִדְרַב הוּא דְּאָתָא, אִם כֵּן נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא "נְקֵבָה", מַאי "עַד נְקֵבָה" – עַד כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה. אִי הָכִי כִּי אִטְּמֵי בִּשְׁאָר טֻמְאוֹת לֹא לִשָּׁלְחוּ, אֲמַר קְרָא: "מִזָכָר" – מִטֻּמְאָה הַפּוֹרֶשֶׁת מִזָּכָר. וְכָל הֵיכָא דְּכָתַב רַחֲמָנָא "זָכָר וּנְקֵבָה" לְמִעוּטֵי טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס הוּא, וְהָא גַּבֵּי עֲרָכִין דִּכְתִיב "זָכָר, וְאִם נְקֵבָה" – וְתַנְיָא: "הַזָּכָר" – וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. יָכוֹל לֹא יְהֵא בְּעֵרֶךְ אִישׁ אֲבָל יְהֵא בְּעֵרֶךְ אִשָּׁה, תַּלְמוּד לוֹמַר: זָכָר וַדַּאי נְקֵבָה וַדָּאִית, אֲבָל לֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. טַעֲמָא דְּכָתַב רַחְמָנָא "זָכָר, וְאִם נְקֵבָה" הָא לָא כָּתַב רַחֲמָנָא מִזָּכָר עַד נְקֵבָה לֹא מְמַעֵט. הַהוּא מִבָּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק בֵּין עֵרֶךְ אִישׁ לְעֵרֶךְ אִשָּׁה.
1