ילקוט שמעוני על התורה תקצ״חYalkut Shimoni on Torah 598
א׳(ויקרא יח כב) וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב – תָּנוּ רַבָּנָן: "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן. "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר" – בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן וְכוּ'. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד. "מוֹת יוּמָתוּ" – בִּסְקִילָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, נֶאֱמַר כָּאן "דְּמֵיהֶם בָּם" וְנֶאֱמַר בְּאוֹב וְיִדְּעוֹנִי "דְּמֵיהֶם בָּם", מַה לְּהַלָּן בִּסְקִילָה אַף כָּאן בִּסְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב". לָמַדְנוּ אַזְהָרָה לְשׁוֹכֵב, אַזְהָרָה לְנִשְׁכָּב מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ", וְאוֹמֵר: "וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ", דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב" – קְרִי בֵּהּ: לֹא תִשָׁכֵב.
1