ילקוט שמעוני על התורה תתכ״חYalkut Shimoni on Torah 828

א׳(דברים ג לד) אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְגִבּוֹר שֶׁהָיָה יוֹרֵד לַמִּלְחָמָה אוֹ לִנְצֹחַ אוֹ לְהִנָּצֵחַ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וּבְמִלְחָמָה". מַהוּ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי. כְּאָדָם שֶׁהוּא שׁוֹמֵט אֶת הָעֻבָּר מִמְּעֵי הַבְּהֵמָה, כָּךְ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א, יג) "וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם". לָמַדְנוּ צַעַר לַנִּשְׁמָט, מִנַּיִן אַף לַשּׁוֹמֵט. שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל פסוק כ) "וְאֶתְכֶם לָקַח ה' וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל", כְּאָדָם שֶׁהוּא נוֹטֵל (הָאֵשׁ) [הַזָּהָב] מִתּוֹךְ הַכּוּר שֶׁלֹּא בִצְבָת וְלֹא בִסְמַרְטוּטִין. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, (שמות יב, ב) "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה חִדּוּשׁ גְּאֻלָּה יֵשׁ לָכֶם, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא, לְשֶׁעָבַר לֹא גָאַלְתִּי אֻמָּה אַחַת מִתּוֹךְ אֻמָּה וְעַכְשָׁיו אֲנִי גּוֹאֵל אֻמָּה (אַחַת מִתּוֹךְ שִׁבְעִים אֻמּוֹת) [מִתּוֹךְ אֻמָּה], הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים". רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרַבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן פַּזִּי, גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֵלּוּ עֲרֵלִים וְאֵלּוּ עֲרֵלִים, אִלּוּ מְגַדְּלֵי בְּלוֹרִיּוֹת וְאֵלּוּ מְגַדְּלֵי בְּלוֹרִיּוֹת. אִם כֵּן לֹא הָיְתָה מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת שֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְעוֹלָם. אֲמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אִלּוּלֵא שֶׁאָסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ בִּשְׁבוּעָה לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין מִמִּצְרַיִם לְעוֹלָם, וּמַה טַּעַם, דִּכְתִיב "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה'" וְגוֹ', וְאֵין "לָכֵן" אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ג, יא) "לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי". אֲמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, "גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ", בִּטְרוּנְיָא, אֲמַר רַבִּי יוּדָן, מִלָּבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי עַד וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הֵן, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ הֵן אֱמֹר לוֹ צֵא מֵהֶן גּוֹי שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. אֲמַר רַבִּי אָבִין בִּשְׁמוֹ גְאָלָן, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת.

ב׳(דברים ג לה) אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, אֲמַר רַבִּי חֲנִינָא אֲפִלּוּ כְשָׁפִים. הַהִיא אִתְּתָא דַּהֲוַת קָא מְהַדְּרָא (לְמֵיפַק) [לְמִשְׁקַל] עַפְרָא מִתּוּתֵי כְרָעֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא. אֲמַר לָהּ שְׁקִילִי, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ כְּתִיב. וְהָא אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם כְּשָׁפִים, שֶׁמַּכְחִישִׁים פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה. שָׁאנִי רַבִּי חֲנִינָא דְּנָפִישׁ זְכוּתֵיהּ. אֲמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵין אָדָם נוֹקֵף (רַגְלוֹ) [אֶצְבָּעוֹ] מִלְּמַטָּה עַד שֶׁמַּכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, כד) "מֵה' מִצַעֲדֵי גָבֶר וְאָדָם מַה יָּבִין דַּרְכּוֹ". (דברים ג לו) מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ, (בְּרֶמֶז רפ"ד). (דברים ג לט) אֵין עוֹד (מִלְּבַדּוֹ), (כָּתוּב בְּרֶמֶז רס"ט).