ילקוט שמעוני על התורה תת״לYalkut Shimoni on Torah 830

א׳(דברים ד ד) פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם, תָּנָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אוֹמֵר פָּנִים תְּרֵי, בְּפָנִים תְּרֵי, הָא אַרְבָּעָה אַפִּין, פָּנִים שֶׁל אֵימָה לַמִּקְרָא, פָּנִים בֵּינוֹנִיּוֹת לַמִּשְׁנָה, פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת לַתַּלְמוּד, פָּנִים מַסְבִּירוֹת לָאַגָּדָה. דָּבָר אַחֵר "פָּנִים בְּפָנִים". בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם יֵשׁ לְךָ רַב רוֹצֶה לְלַמֵּד וְתַלְמִיד שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִלְמֹד, תַּלְמִיד רוֹצֶה לִלְמֹד וְהָרַב אֵינוֹ רוֹצֶה לְלַמְּדוֹ, בְּרָם הָכָא הָרַב רוֹצֶה לְלַמֵּד וְתַלְמִיד רוֹצֶה לִלְמֹד מִקְרָא מִשְׁנָה תַּלְמוּד הֲלָכָה וְאַגָּדָה. (דברים ד ו-יח) אָנֹכִי (כָּתוּב בְּרֶמֶז א', וְכָל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּה בְּדִבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת).

ב׳אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁבָּחַר בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וּמִכָּל מַעֲשֵׂי יָדָיו וְקָנָה אוֹתָם קִנְיָן גָּמוּר [וְקָרָא אוֹתָם] בָּנִים וַעֲבָדִים לִשְׁמוֹ, הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם (כְּשֶׁהוּא) [כְּמוֹ שֶׁהוּא] מְדַבֵּר עִם הָרַבִּים, [וְלִפְעָמִים הוּא] מְדַבֵּר עִמָּהֶם [כְּמוֹ שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הַיָּחִיד, וְכָל כָּךְ לָמָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל] אַהֲבָה שֶׁאָהַב אוֹתָם וּבַשִּׂמְחָה שֶׁשָּׂמַח בָּם, לְפִיכָךְ חַיָּב אָדָם לוֹמַר אֵימָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי כְּמַעֲשֵׂה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁלֹּא קָנוּ הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא וִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֶלָּא בִּשְׁבִיל מַעֲשִׂים טוֹבִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה, לְפִיכָךְ חַיָּב אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם, וְכוּ' בְּמָה קוֹנֶה אָדָם לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְתַלְמוּד תּוֹרָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְנֵהוּ עוֹלָם הַזֶּה וִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא. קוֹנֶה אָדָם לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ אַהֲבָה וּמִתּוֹךְ אַחֲוָה וּמִתּוֹךְ רֵעוּת וּמִתּוֹךְ הָאֱמֶת וּמִתּוֹךְ הַשָּׁלוֹם וּמִתּוֹךְ רִבּוּי יְשִׁיבָה וּמִתּוֹךְ מִעוּט סְחוֹרָה מִתּוֹךְ פִּלְפּוּל תּוֹרָה וּמִתּוֹךְ שִׁמּוּשׁ חֲכָמִים וּמִתּוֹךְ פִּלְפּוּל הַתַּלְמִידִים וּמִתּוֹךְ שֶׁפֶל בֶּרֶךְ וּמִתּוֹךְ עֲנָוָה וּמִתּוֹךְ לָאו לָאו וּמִתּוֹךְ הֵן הֵן. אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, בָּרוּךְ הַמָּקוֹם וְכוּ', אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנַי, אֲנִי הוּא שֶׁהִנַּחְתִּי תְּשַׁע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דוֹרוֹת קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וּבָאתִי וְנִדְבַּקְתִּי בָכֶם, אֲנִי הוּא שֶׁהִנַּחְתִּי שִׁבְעִים לָשׁוֹן שֶׁבָּאָרֶץ וּבָאתִי וְנִדְבַּקְתִּי בָכֶם, אֲנִי הוּא שֶׁהִנַּחְתִּי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּבָחַרְתִּי אֶתְכֶם וְקָרָאתִי אֶתְכֶם בָּנַי וַעֲבָדַי, אֲנִי שֶׁנֶּאֱמַר בִּי (ישעיה מג, י) "לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל", וְקָרָאתִי אֶתְכֶם (תהלים קכב, ח) "אַחַי וְרֵעַי", אֲנִי הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בִּי "אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ אֵין זוּלָתִי", וְהִשְׁוִיתִי אֶת שִׁמְכֶם לִשְׁמִי הַגָּדוֹל וּשְׁמִי הַגָּדוֹל לְשִׁמְכֶם, אֲנִי הוּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם וַאֲנִי הוּא מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אֲנִי הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה וַאֲנִי הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא, (דברים לד, לט) "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא". דָּבָר אַחֵר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", מְלַמֵּד שֶׁנִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ וְצָפָה בַּעֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם שֶׁבָּעֲטוּ בּוֹ, וְאֵלּוּ הֵן מִיכָה, יָרָבְעָם, בֶּן הַיִּשְׂרָאֵלִית, מְקוֹשֵׁשׁ, אַבְשָׁלוֹם וְיוֹאָב וְזִמְרִי וְעָכָן וְעֵדֵי נָבוֹת וְאַחְאָב. אָנֹכִי בִּטֵּל מִיכָה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בִּטֵּל יָרָבְעָם לֹא תִשָּׂא בִּטֵּל בֶּן הַיִּשְׂרָאֵלִית. זָכוֹר וְשָׁמוֹר בִּטֵּל מְקוֹשֵׁשׁ. כַּבֵּד בִּטֵּל אַבְשָׁלוֹם. לֹא תִרְצַח בִּטֵּל יוֹאָב, לֹא תִנְאָף בִּטֵּל זִמְרִי. לֹא תִגְנֹב בִּטֵּל עָכָן, לֹא תַעֲנֶה בִּטְּלוּ עֵדֵי נָבוֹת. לֹא תַחְמֹד בִּטֵּל אַחְאָב.

ג׳דָּבָר אַחֵר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ", קִיַּמְתֶּם אוֹתוֹ, (תהלים פד, ו) "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם". עֲבַרְתֶּם עָלָיו, (שם, ז) "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן". לֹא יִהְיֶה לְךָ. קִיַּמְתֶּם אוֹתוֹ, "וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם". עֲבַרְתֶּם עָלָיו, (שם, יז) "וְנָתַתִּי פָּנַי בָּכֶם". לֹא תִשָּׂא. קִּיַּמְתֶּם אוֹתוֹ, "נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ" וְגוֹ'. עֲבַרְתֶּם עָלָיו, (וְחָרָה) (במדבר לב, י) ["וַיִחַר] אַף ה' בַּיּוֹם הַהוּא" זָכוֹר וְשָׁמוֹר. קִיַּמְתֶּם אוֹתוֹ, (ישעיה נח, יד) "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'". עֲבַרְתֶּם עָלָיו, "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם". לֹא תִנְאָף. קִיַּמְתֶּם אוֹתוֹ, (ירמיה לג, יב) "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל". עֲבַרְתֶּם עָלָיו, (הושע ד, יד) "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה". לֹא תִגְנֹב. קִיַּמְתֶּם אוֹתוֹ, (דברים ז, טז) "וַאֲכַלְתֶּם אֶת כָּל הָעַמִים". עֲבַרְתֶּם עָלָיו "אֲכָלַנִי הֲמָמַנִי נְבוּכַדְנֶאצַּר". לֹא תַעֲנֶה. קִיַּמְתֶּם אוֹתוֹ, (ישעיה מג, יב) "וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה'". עֲבַרְתֶּם עָלָיו, "מָה אָעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָךְ". לֹא תַחְמֹד. קִיַּמְתֶּם אוֹתוֹ, (שמות לד, כד) "לֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲל(וֹ)תְךָ". עֲבַרְתֶּם עָלָיו, (מיכה ב, ב) "וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ, וּבָתִּים" וְגוֹ'. דָּבָר אַחֵר "אָנֹכִי" "וְלֹא תִשָּׂא". מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הָרָגִיל בִּשְׁבוּעַת שָׁוְא וּבִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה קוֹרַת רוּחַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וְאֵינוֹ מְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. זָכוֹר וְשָׁמוֹר. קִיְּמוּ חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי". זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. בַּמָּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ. בַּמִּקְרָא בַּמִּשְׁנָה, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, בִּכְסוּת נְקִיָּה. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת יִקַּח אָדָם בָּשָׂר [מְעַט, יַיִן מְעַט] וְאַל יַרְבֶּה בְּבָשָׂר וְיַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כג, כ) "אַל תְּהִי בְּסֹבְאֵי יָיִן" וְגוֹ'. לֹא זָכָה אָדָם לַתּוֹרָה שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּתוֹךְ מֵעָיו יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה יְתֵירָה שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס לְתוֹךְ מֵעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, י) "צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי, מָה הַכּוּר הַזֶּה אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן בּוֹ כָּל עֵצִים שֶׁבָּעוֹלָם הֲרֵי הוּא שׂוֹרְפָן וּמַפְסִידָן, כָּךְ גְּרוֹנוֹ שֶׁל אָדָם אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לוֹ כָּל אֲכִילוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מַפְסִידָן. שְׁלֹשָׁה קְדֻשּׁוֹת הֵן, קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כב, ד) "וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל", וּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הוּא לָכֶם", וּקְדֻשָּׁתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ב, ג) "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה'" מִכָּאן אָמְרוּ עֲתִידִים שִׁנֵּיהֶם שֶׁל אוֹכְלֵי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁלֹשִׁים. וְכִי מַה נִּשְׁתַּנּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע (מֵעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה) אֶלָּא (אַמָּה) [אָמְרוּ] תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים לִמְעֻבֶּרֶת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמֵינִיקָה, מַה תִּינוֹק הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹנֵק חָלָב מִשְּׁדֵי אִמּוֹ כָּל אוֹתָן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֹדֶשׁ אֲפִלּוּ מֵתָה אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָהּ כָּךְ אוֹכְלֵיהֵן שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ מֵתִים אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהֶם.

ד׳דָּבָר אַחֵר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת". כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ. וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּכַבֵּד אָבִיו וְאִמּוֹ אֵין חִלּוּל שַׁבָּתוֹת בָּאוֹת עַל יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ" וְגוֹ', אַל תֹּאמַר "מַחַלְּלוֹ" אֶלָּא מָחוּל לוֹ. אַל יֹאמַר אָדָם, הוֹאִיל וְאָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם הִקְדִּימָנִי תְחִלָּה אֶעֱשֶׂה רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְאָנִיחַ כְּבוֹד אָבִי וּכְבוֹד אִמִּי, כוּ'. כָּל הַמְבַקֵּשׁ יָמִים וְשָׁנִים וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְחַיִּים רַבִּים לָעוֹלָם הַבָּא, יַעֲשֶׂה רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם וִיכַבֵּד אָבִיו וְאִמּוֹ.

ה׳דָּבָר אַחֵר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ". קִיְּמוֹ יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ לִפְנֵי אָבִיו כְּשֶׂה לְטֶבַח יוּבַל.

ו׳דָּבָר אַחֵר, קִיְּמוֹ יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לז, יג) "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הֲלֹא אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם".

ז׳דָּבָר אַחֵר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ" וְלֹא תִרְצַח. וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ אִם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם וְאֵינוֹ זָן וּמְפַרְנֵס אֶת אָבִיו וְאִמּוֹ כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֵחַ לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

ח׳דָּבָר אַחֵר "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ" וְלֹא תִנְאָף. לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם וְאֵינוֹ מְכַבֵּד אָבִיו וְאִמּוֹ כְּאִלּוּ הוּא נוֹאֵף לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

ט׳דָּבָר אַחֵר "כַּבֵּד" וְ"לֹא תִגְנֹב". אִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ כְּאִלּוּ הוּא גוֹנֵב נְפָשׁוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

י׳דָּבָר אַחֵר "כַּבֵּד" וְ"לֹא תַעֲנֶה". כָּל שֶׁאֵינוֹ מְפַרְנֵס אָבִיו וְאִמּוֹ כְּאִלּוּ הוּא מֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר לִפְנֵי הַמָּקוֹם. הַמְכַבֵּד אָבִיו וְאִמּוֹ לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אֶצְלוֹ בֶּן אֲהוּבוֹ, אָמַר לוֹ, בְּנִי, מֵאַיִן בָּאתָ, אָמַר לוֹ מִבֵּית אָבִי וְאִמִּי, אָמַר לוֹ אָבִיךָ וְאִמְּךָ מַה הֵן עוֹשִׂין, אָמַר לוֹ נִפְטְרוּ לְשָׁלוֹם לְבֵית עוֹלָמָן, אָמַר לוֹ, בְּנִי, בָּרוּךְ אַתָּה וּתְהֵא לְךָ קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם שֶׁנָּתַתָּ מְנוּחָה לְאָבִיךָ וְאִמְּךָ, כוּ' עַכְשָׁיו בּוֹא וְאַרְאֲךָ גִּנְזֵי שָׁמַיִם כוּ', מַה דַּרְכֵי שָׁמַיִם שֶׁהוּא רַחֲמָן עַל הַבְּרִיּוֹת אַף אַתֶּם תִּהְיוּ רַחֲמָנִים לְפַרְנֵס אֶת הַבְּרִיּוֹת וְתַאֲרִיכוּ שָׁנִים (זֶה לָזֶה) בְּטוֹבָה. כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ (כָּתוּב בְּרֶמֶז רנ"ז). וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ (כָּתוּב בְּרֶמֶז רפ"א).

י״אתָּנוּ רַבָּנָן מְקַיְּמִין עֲבָדִים שֶׁאֵינָן מוּלִין, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כוּ', הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות כג, יב) "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתֶךָ וְהַגֵּר", בְּעֶבֶד עָרֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעֶבֶד מָהוּל, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךְ, הָא עֶבֶד מָהוּל אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ" בְּעֶבֶד עָרֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. "וְהַגֵּר". זֶה גֵּר תּוֹשָׁב. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא גֵּר צֶדֶק. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ הֲרֵי גֵר צֶדֶק אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְהַגֵּר", זֶה גֵּר תּוֹשָׁב.

י״בוּלְמַעַן יִיטַב לָךְ, שָׁאַל רַבִּי חֲנִינָא אֶת רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, מִפְּנֵי מָה בַּדִּבְּרוֹת רִאשׁוֹנוֹת לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן "טוֹב", וּבַדִּבְּרוֹת אַחֲרוֹנוֹת נֶאֱמַר בָּהֶן "טוֹב". אָמַר לוֹ עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי [לָמָּה נֶאֱמַר בָּהֶן "טוֹב", שָׁ(וֹ)אֳלֵנִי אִם נֶאֱמַר בָּהֶן טוֹב] שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נֶאֱמַר בָּהֶן וְאִם לָאו, כְּלַךְ לְךָ אֵצֶל רַבִּי תַּנְחוּם בֶּן חֲנִילַאי שֶׁהָיָה רָגִיל אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁהוּא בָּקִי בְּאַגָּדָה. אֲזַל לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מִמֶּנּוּ לֹא שָׁמַעְתִּי, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לִי רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן נַחוּם (אָחִיו) [אֲחִי אִמּוֹ] שֶׁל רַב אַחָא בַּר חֲנִינָא הוֹאִיל וְסוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר [וְכִי סוֹפָן לְהִשְׁתַּבֵּר] מַאי הֲוֵי. אֲמַר רַב אָשֵׁי, חָס וְשָׁלוֹם פָּסְקָה טוֹבָה מִיִּשְׂרָאֵל. אֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, הָרוֹאֶה טֵי"ת בַּחֲלוֹם סִימָן יָפֶה לוֹ. מַאי טַעֲמָא. אִילֵימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב "טוֹב", אֵימָא "טָבְעוּ בָּאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ", אֶלָּא הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה לְטוֹבָה, מִן בְּרֵאשִׁית עַד (בראשית א, ד) "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" לָא כְּתִיב בֵּיהּ טי"ת.

י״גרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר אַזְהָרָה לְעוֹקֵב אַחַר נוֹאֵף מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "לֹא תִנְאָף" לֹא תַנְאִיף. (כָּל הַפָּרָשָׁה כְּתוּבָה לְעֵיל בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ). (דברים ד יט) קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף (כָּתוּב בְּפָסוּק (במדבר ז, פט) "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד").