יין הטוב, חלק א, אורח חיים ל״וYein HaTov, Part I, Orach Chayim 36
א׳כשאין כהן בבית הכנסת והש"צ אומר "אלהינו ואלהי אבותינו", אם יש לעמוד
1
ב׳שאלה. כשהשליח צבור אומר "אלהינו ואלהי אבותינו" במקום כהנים אם צריכים הצבור לעמוד. בענין זה היה לי היום וכוח עם אחד מחכמי הישיבה יצ"ו, שלפי דעתו צריכים הצבור לעמוד כמו שעומדים בשעה שהכהנים נושאים כפיהם, ולענ"ד לא נראה כן, דלא הצריכו עמידה אלא לכהנים, אבל הצבור רשאין לישב כמ"ש המגן אברהם (סי' קכ"ח ס"ק כ"ב). ועיין שם שכתב שכן משמע בזוהר נשא. ואע"פ שמנהגינו לעמוד, אבל להחמיר לעמוד גם כשהש"צ אומר "אלהינו ואלהי אבותינו" איך נראה לענ"ד כלל. ונא להודיעני דעתו דעת תורה בזה, ולתשובתו הרמתה אני צופה.
2
ג׳תשובה. אע"ג דכמה אחרונים הביאו דברי המגן אברהם הנ"ל והסכימו עמו, יש שחלקו עליו. ועיין בית מנוחה (דף קמ"ט אות ל"ח) ושם חדש על ספר יראים (דף ו') חלקו על המגן אברהם בזה והעלו שצריכים הצבור לעמוד, ועיין שם בשם חדש שהאריך בראיות. ועל מ"ש המגן אברהם: "וכן משמע בזוהר נשא" כתב השם חדש: "נראה דכוונתו על מ"ש בזוהר (דף קמ"ז): 'תנא בההיא שעתא דכהנא פריס ידוי צריך עמא למיתב בדחילו באימתא', ולשון 'למיתב' משמע ליה להמגן אברהם דהיינו ישיבה ממש. ואין זה מוכרח, דיש לפרשו לשון הויה, ורצונו לומר להיות ביראה באימה, וכמו שאמרו בש"ס: 'טב למיתב טן דו וכו''" עכ"ל עיין שם באורך. וכן משמע לכאורה שכן הבין בזוהר הרב "יש שכר" דלשון למיתב לאו דוקא, ועל כן כתב: "לכן יהיה כל אדם 'עומד' באותה שעה באימה ויראה ולכוון אל ברכת כהנים" עיין שם. וכן עיקר, שכן נמצא מבואר בראשונים, עיין בס' האשכול שכתב וזה לשונו: "ובעידנא דפרסי כהני ידיהו אסור לאסתכולי בהון אלא 'צריכין לעמוד' לפניהם באימה ובכובד ראש". ולאו דוקא כשהכהנים נושאים כפיהם, אלא גם כשאין שם כהנים והש"צ ממלא מקום הכהנים ואומר 'אלהינו ואלהי אבותינו', ג"כ ראוי לעמוד, כמבואר במאירי פרק ג' דמגילה (דף כ"ד ע"ב), וזה לשונו: "במסכת סוטה התבאר שברכת כהנים צריכה להיות בלשון הקדש ובנשיאות כפים ובעמידה. ומכאן נוהגים בספרד להיות כל הצבור עומדים בשעה ששליח צבור אומר ברכת כהנים, אפילו במקום שאין נושאין". וכמו כן כתב נמי המאירי במסכת סוטה (דף מ' ע"א) וזה לשונו: "כל שאין כהן לישא את כפיו ש"צ אומר אחר ברכת הודאה 'אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו וכו'', ואין אומרים ברכה זו אלא בתפלה הראויה לנשיאת כפיים על דרך שביארנו, שהרי אינה אלא במקום נשיאת כפים. ומכאן נהגו ברוב מקומות להיות הכל עומדים בשעה זו, שהרי במקום נשיאת כפים היא" עכ"ל. ואלו ראו המגן אברהם והאחרונים שהסכימו עמו את דברי ס' האשכול והמאירי הנ"ל, בודאי לא היו כותבים מה שכתבו. וכן המנהג בכל מקום שכל העם עומדים בשעת נשיאת כפים. ואשרי הנזהר לעמוד באימה וביראה גם בשעה שהש"צ אומר "אלהינו ואלהי אבותינו", כמנהג קדמונינו וכעדות רבינו המאירי. ועוד היום יש נוהגים כן, שאע"פ שלא עומדים בכל חזרת הש"צ, עומדים כשהש"צ אומר "אלהינו ואלהי אבותינו", ועליהם תבא ברכת טוב.
3
ד׳יצחק נסים
4
