יין הטוב, חלק א, אורח חיים ל״טYein HaTov, Part I, Orach Chayim 39
א׳על ענין הנ"ל
1
ב׳תשובת הרה"ג צבי פסח פראנק שליט"א הגאב"ד דפעה"ק
2
ג׳כת"ר העירני לעיין בספקו של הרב חסד לאלפים במי שהיה לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ודעתו היתה לאכול משניהם וטעה ובירך בורא פרי האדמה על פרי העץ, אם יצא ידי ברכה גם על פרי האדמה, שכת"ר העלה דבברכת בורא פרי האדמה שבירך על פרי העץ יצא גם על פרי האדמה, אלא שעומד נגדו דברי הס' מכתם לדוד סי' י"א שכתב בפשיטות דפרי האדמה שלפניו לא נפטרו בברכת בורא פרי האדמה שבירך על פרי העץ.
3
ד׳ולענ"ד היה נראה לקיים מקצת דברי כת"ר ולחלק במקצתן, והיינו דאם במזיד בירך ברכת פרי האדמה על פרי העץ, מסתברים דברי כת"ר דיצא ידי ברכה גם על פרי האדמה שלפניו, אבל אם בשוגג בירך ברכת פרי האדמה על פרי העץ, היה נראה לחלק ולומר דדבר זה תלוי ועומד בתוכן שגגתו אשר שגג, ואם הוא טועה בדין או במציאותו של פרי עץ זה עד שטעותו גרמה לו לכוון ולברך על זה ברכת פרי האדמה, שוב מסתבר דשוגג זה דינו כמזיד, דזיל בתר טעמא דמכיון דנתכוון לברך בורא פרי האדמה הרי מסתמא כוונתו לפטור את שניהם. אבל אם טעותו היה בדרך זה, דבאמת נתכוון לברך בורא פרי העץ ולישניה הוא דאיתקיל ליה וגמר בורא פרי האדמה, נהי דיצא ידי ברכה על פרי זה שבירך עליו, אבל שאר פרי האדמה הא יש כאן כוונה שלא לפוטרם בברכתו, דכוונתו לברך בורא פרי העץ הוי כאילו נתכוון שלא לפוטרם דאדם יודע דהמברך בורא פרי העץ על פרי האדמה לא יצא.
4
ה׳וחילוק זה משמע לי מתוך דברי המכתם לדוד עצמו לענין נידונו להאשכנזים הנוהגים עפ"י בעל הלכות גדולות ודעמיה לברך על התפילין שתי ברכות, על של יד "להניח" ועל של ראש "על מצות", וטעה המניח ובירך על של יד "על מצות", אי פוטר גם של ראש מברכת "על מצות", וכתב בזה הלשון: "וזה אי אפשר לומר שיברך על של ראש להניח לבד לפטור גם של יד ומברכת על מצות יפטר במה שבירך על של יד, דליתא כלל, דכשבירך בתפילין של יד על מצות לא היה דעתו לפטור תפלה של ראש דבטעות יצא מפיו. הא למה זה דומה למי שהיו לפניו פרי האדמה ופרי העץ וקדם ובירך על של עץ ובטעות אמר בורא פרי האדמה דיצא ידי חובתו באותה ברכה לאותו פרי, אבל אח"כ כשיאכל פרי האדמה ודאי דצריך לחזור ולברך" עכ"ל. וכל עין רואה בעליל דמאי דפשיטא ליה דברכת פרי האדמה שבירך בטעות אינה עולה לו לפרי האדמה היינו שהטעות היה בסגנון זה, שנתכוון לברך בורא פרי העץ וסיים בורא פרי האדמה, והרי זה כאלו נתכוון שלא לפטור פרי האדמה, ולכן חוזר ומברך, אבל אם נתכוון לברך ברכת פרי האדמה על פרי העץ, אין הכי נמי דיצא ידי ברכה גם על פרי האדמה. ולפי זה מה שהביא כת"ר בשם ס' טהרת המים, דהמכתם לדוד סותר לס' חסד לאלפים אינו מוכרח, דשפיר י"ל דהחסד לאלפים מיירי שבטעות נתכוון לברך ברכת פרי האדמה על פרי העץ, שטעה לומר דעל פרי עץ זה מברכין בורא פרי האדמה, דבכי האי גוונא גם המכתם לדוד מודה דיצא ידי חובתו גם על פרי האדמה.
5
ו׳ידידו דורש שלום תורתו מברכו בגמר חתימה טובה לחיים טובים ארוכים ומתוקנים
6
ז׳צבי פסח פראנק
7
