יין הטוב, חלק א, אורח חיים מ״בYein HaTov, Part I, Orach Chayim 42
א׳תשובתי על דברי קדשו
1
ב׳כתר"ה האריך בחריפות גדולה להראות פנים למאי דסלקא דעתיה מעיקרא דהיכא דלישניה אטעייה וסיים בורא פרי האדמה על פרי העץ לא פטר את פרי האדמה שלפניו, ולענ"ד נראה עדיין כמו שכתבתי דגם בכי האי גוונא פטר ממילא את פרי האדמה, וכי היכי דאי הוה פשיטא לן דאזלינן בתר החתימה פשיטא דהיה יוצא בנידון דידן ידי ברכה גם על פרי האדמה, וכמו שכבר נתבאר בדברינו הראשונים דאם בירך בורא פרי האדמה על פרי העץ פטר ממילא את פרי האדמה אף מסתמא, וגם המכתם לדוד והחסד לאלפים פשיטא להו הכי, וכמ"ש כן כתר"ה דבדיעבד דינינן להו כברכותיהן שוות דפטר מין גם את שאינו מינו אפילו בסתמא, השתא נמי דמספקא לן אי אזלינן בתר החתימה אין פרי האדמה יוצא מהספק גם בכי האי גוונא דנידון דידן שבירך כן על פרי העץ פתח אדעתא דפרי העץ וסיים בורא פרי האדמה, דשמא החתימה עיקר ויצא ידי ברכה ממילא גם על פרי האדמה, וכיון דלרש"י ושאר פוסקים דקיימי בשיטתיה נקטינן עיקר החתימה וכשמברך כי האי גוונא על פרי האדמה קיימא לן דיצא, ממילא בנידון דידן נמי י"ל דיצא ידי ברכה גם על פרי האדמה. והיכא דמונח לפניו פרי העץ ופרי האדמה וקדם ובירך על פרי האדמה דלא פטר בסתמא את פרי העץ, התם שאני דגם בפיו לא אמר הברכה הראויה לפרי העץ לרבנן, וגם לר' יהודה דסתם לן תנא כוותיה (בפ' כיצד מברכין דף מ') דאם בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא, לדעת בעל הלכות גדולות ורש"י ותוספות וכמה ראשונים היינו דווקא אם טעה ובירך כן על פרי העץ עצמו, אבל כשמברך על פרי האדמה אפילו אם כוון בפירוש לפטור גם את פרי העץ דאינו פוטר דלאו כל כמיניה לבטל תקנת חכמים שתקנו לכתחלה ברכה מיוחדת לפרי העץ. ואפילו לדעת הר"ר יונה דכוותיה קיימא לן בשו"ע (סי' ר"ו סעיף ב') דאם כוון בפירוש כשבירך על פרי האדמה לפטור את פרי העץ גם זה הוי כדיעבד ויצא, מכל מקום בסתם אינו פוטר את פרי העץ אליבא דכולי עלמא וגרע מנדון דידן, דכשלא כוון בפירוש לפטור את פרי העץ, לדעת מתקני הברכות שתקנו ברכה מיוחדת לפרי העץ הרי זה כאילו בירך בורא פרי העץ על פרי העץ, דלא פטר ודאי את פרי האדמה. אמנם בנידון דידן בפיו אמר נוסח הברור שתקנו חכמים לפרי האדמה, דבעלמא אפילו אמר ברכה זו על פרי העץ פטר בסתמא את פרי האדמה, דבדיעבד עשו חכמים את פרי העץ כפרי האדמה, והרי זה כאילו בירך כן על מין פרי האדמה אחד דפטר ממילא שאר מיני פירות האדמה שלפניו. אלא דבנידון דידן יש ספק שלא לשם הברכה שחתם בה פתח, והרי זה ככל ספק בברכות דרבנן, וכמו אם בירך כן על פרי האדמה גופיה דאמרינן ספק ברכות להקל ויצא.
2
ג׳ועיין בתשובת הרדב"ז (ח"ב בלשונות סי' קכ"ג) שהוכיח מהרמב"ם דהיכא דטעה המברך ואמר ספק ברכה גם השומעים שנתכוונו לצאת בברכתו יצאו ידי ברכה מספק. ואע"פ דשם תלוי גם בדעת השומעים וי"ל דמסתמא הם לא עשו אותו שלוחם ולא נתכוונו לצאת בברכתו אלא א"כ יברך כראוי ולא בספק, דלתקן שלחוהו ולא להכניסם בספק, וכמ"ש כן הפרי מגדים בסי' רי"ד עיין שם, אפילו הכי סבירא ליה להרדב"ז דהספק חל גם עליהם ויצאו ידי ברכה מספק. כל שכן בנידון דידן דפירות האדמה שלפניו נפטרים ממילא בדרך גררא, כל שכן דחל הספק גם עליהם, וי"ל דיצא ידי ברכה גם עליהם מספק.
3
ד׳וגם בנידון דידן אין זה נכנס כלל בגדר עושה ספק לכתחילה אם יאכל מפרי האדמה אחרי שטעה וסיים בורא פרי האדמה, ודומה למי שנסתפק אם בירך אם לא דקיימא לן דאינו חוזר ומברך על מה שיאכל עוד, כדקיימא לן בסי' קס"ז סעיף ט' גבי ברכת המוציא, וכן קיימא לן בסי' ר"ט סעיף ג': "כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך וכו'" עיין שם. ועיין שו"ע הרב זלמן (סי' קס"ז) דהרוצה להחמיר על עצמו אינו רשאי להחמיר אלא שלא לאכול אבל לא לברך. ופשוט דהיינו דוקא בכי האי גוונא שאחר שטעם נסתפק אם בירך תחלה הוא דרשאי להחמיר על עצמו שלא לאכול עוד, אבל אם נסתפק לפני שטעם, אם י[א]רע כן, ודאי אינו רשאי להחמיר שלא לאכול, דשמא בירך. ובנידון דידן נמי שבירך (כה"ג) [פרי האדמה] על פרי העץ ויש לברכה על מה לחול, אין הכי נמי דרשאי להחמיר על עצמו שלא לאכול מפרי האדמה שלפניו אבל לא לברך. ועיין חק יעקב (סי' תע"ד ס"ק ב') וזכור לאברהם ח"א וח"ג מערכת ברכות אות ס' (דף י"ט ע"א) ןח"ג או"ח אות ס' (דף כ"א ע"א ד"ה ספק) מה שכתבו על דברי תשובת הדבר משה (ח"ג סי' י"ד), ועיין עוד בתשובת זכור ליצחק (סי' ס') וזכרנו לחיים (ח"ב מערכת ב' אות כ"ב).
4
ה׳ולהיות כי המדפיס דוחק לא הארכתי יותר בזה וגם לא שלחתי דברי הפעם לידיד נפשי הרה"ג מוהרצ"פ פראנק שליט"א לסיבה זו וגם ידעתי שהוא טרוד תמיד בעניני הלכה למעשה כי מי כמוהו מורה בכל ארץ הצבי, יחי שמו לעד אמן. ובדורינו זה לא יסתפקו רובא דרובא דעמא דארעא בענין זה, והלומדים המה יביטו יראו דברינו ויכריעו בין שנינו. ואני תפלה, ויעתר יצחק, אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה.
5
ו׳יצחק נסים בהרה"צ רחמים
6
