יין הטוב, חלק א, אורח חיים מ״וYein HaTov, Part I, Orach Chayim 46
א׳הרואה קבר אביו אחר שלושים יום אם מברך דיין האמת
1
ב׳נשאלתי מתלמיד חכם אחד הי"ו מפה עיה"ק, וזה לשונו בקצור: "הנה נודע דהיד אהרן בסי' רכ"ד כתב בשם הלכות קטנות (ח"ב סי' קע"ח) דהרואה קבר אביו אחר שלשים יום מברך דיין האמת, ונראה פשוט דאביו לאו דוקא דהוא הדין שאר קרובים שחייב להתאבל עליהם, אלא שלא ראיתי נוהגים לברך כן לא על אב ואם ולא על שאר קרובים חוץ מפעם אחת בשעת קריעה. ושמעתי אומרים דכיון דברכה זו היא משלשים יום לשלשים יום ואז בלאו הכי צריך לברך ברכת אשר יצר אתכם בדין וכו' על ראיית קברי ישראל, הרי הוא נפטר בברכה זו מברכת דיין האמת שצריך לומר על ראיית קבר אביו או קרובו" והאריך לדחות דברי האומרים כן, ולשאול הגיע על מה ולמה לא נהגו באמת לברך כדברי הלכות קטנות הנ"ל.
2
ג׳תשובה. דבר זה דהרואה קבר אביו אחר שלשים יום צריך לומר דיין האמת הוא חידוש שלא שיערוהו הפוסקים, דלא מצינו מי שכתב כן זולת הלכות קטנות (בח"א סי' רי"ב) ורצה לדמות רואה קבר אביו לרואה בתי ישראל בחרבנן שכל שעברו שלשים יום חוזר ומברך. ועיין שם (בסי' רי"ג) שכתב עוד דאם בא מרחוק להשתטח על קבר אביו אפשר שיברך שהחיינו ודיין האמת, והרי זה תמוה דאיך אפשר, דאם אמרו מת אביו והוא יורשו מברך דיין האמת ושהחיינו, התם אין השמחה על אותו דבר העצב אלא על הממון שהניח לו והם שני ענינים נפרדים, מה שאין כן הכא. ואע"ג דמטבע האדם להיות חוזר ונעור בלבו צער על מתו באותה שעה שרואה את קברו, אבל לברך משום הכי דיין האמת לא שמענו. ובאמת הלכות קטנות עצמו שוב חזר בו (בח"ב סי' קע"ח) וכתב דלא דמי לרואה בתי ישראל בחרבנן וכו' דאפשר היה שיבנה וכאלו נחרב עתה, דכל מי שלא נבנה בימיו כאלו נחרב בימיו ואלו היה לנו זכות לא היה נחרב. אבל המת אי אפשר בלאו הכי, ומאחר שבירך בשעת חימום שוב אין להתאבל עליו, על דרך בנים אתם וכו', ולקוט עצמות שאני דהתם איכא צערא דמת, עכ"ל עיין שם. ולשלול הסלקא דעתא של הלכות קטנות שכתב בח"א (סי' רי"ב) הביא היד אהרן את מסקנתו בח"ב (סי' קע"ח), וטעות סופר נפל בדבריו ובמקום "מברך" צ"ל "אינו מברך" וזה פשוט מאד. ותמהני על מעכ"ת שלא עיין בהלכות קטנות, דאז היה נוכח לדעת שטעות סופר הוא ביד אהרן וממילא נמי לא היה תמיה על מנהג העולם. ושוב ראיתי בס' בירך את אברהם (סי' ס"ד אות יו"ד) שכבר העיר על הטעות סופר הנ"ל שנפל בדברי היד אהרן. וכמו כן ראיתי בכתבי הקודש של הרה"ג מוהר"ר אלישע דנגור זצ"ל בהגהותיו על השו"ע (סי' רכ"ד אות כ"ד) שהעיר בזה, ותמה על ס' מזמור לאסף (דף קט"ז) שהעתיק דברי היד אהרן כמו שהם דברים ככתבם וכתב: "ולא נהגו לברך ועל כל פנים יש לברך בלא שם ומלכות", דלא עיין בהלכות קטנות עצמו ולא הרגיש בטעות סופר שבדברי היד אהרן, עיין שם. ועיין פתחי עולם (סוף סי' רכ"ד) שהביא דברי הלכות קטנות בח"א (סי' רי"ב) כהלכה פסוקה ונעלם ממנו שהלכות קטנות עצמו חזר בו בח"ב (סי' קע"ח). וגם התורת חיים (סי' רכ"ד אות י"ב) הביא דברי הלכות קטנות שבח"א וכתב עליו וזה לשונו: "ולא נהגו כן, והדבר פשוט דעל בשורת או ידיעת מיתת אביו מברך כן, והאיך אפשר לברך עוד הפעם, ושאני בדבר שברכתו תלויה בראייה, אז לאחר שלשים יום מברך שנית, דקים להו לחז"ל דלאחר שלשים הוי כראייה חדשה" עכ"ל, וגם ממנו נעלם דבר חזרתו של הלכות קטנות. ועיין נחמד למראה (ח"א דף כ' ע"ד) שכתב דהלכות קטנות בח"ב (סי' קע"ח) חזר בו ממה שכתב איהו גופיה בח"א (סי' רי"ב), ועיין שם שצוה לעיין בלקט הקמח להרב המני"ח (דף כ"ט) ואינו מצוי אצלי עתה. [שוב ראיתי בשלחן המלך (פ"י מהלכות ברכות) ששם הובאה תשובה מהרב בעל הנחמד למראה, ועיין שם בדף י"ג ע"ב שנדחק מאד להשוות שתי התשובות של הלכות קטנות הנ"ל, ויתכן שדבריו שבנחמד למראה הם האחרונים, שבהם החליט שהלכות קטנות חזר בו, והם נראים עיקר]. ופלא הדבר שכל הרבנים הנ"ל לא הזכירו מדברי הלכות קטנות שבסי' רי"ג הנ"ל ששם כתב דאפשר לברך גם שהחיינו וכנ"ל, ולענ"ד כבר כתבתי דגם שהחיינו אין לברך, ובמקום אחר הארכתי.
3
ד׳ועל דבר מה ששמע כת"ר אומרים דברכת דיין האמת נפטרת בברכת ראיית קברי ישראל והאריך בבטול דבריהם. הנה מסתמות דברי בעל השמועה הלכות קטנות עצמו לא נראה כן, דאדרבא משמע מדבריו שכתב לכאורה בח"א (סי' רי"ב ורי"ג) שיש לברך דיין האמת על ראיית קבר אביו גם כשהוא צריך לברך על ראיית קברי ישראל, ומטעם שכתב כת"ר דכל ברכה טעמה וחיובה לחוד, אלא דכיון דהלכות קטנות עצמו כבר חזר בו לא ראיתי להאריך בזה.
4
ה׳והנני ידידו מברכו בכתיבה וחתימה טובה, ויהי רצון שהשנה הבאה עלינו לטובה תהי שנת גאולה וישועה לכלל ישראל אמן.
5
ו׳יצחק נסים
6
