יין הטוב, חלק א, אורח חיים נ״בYein HaTov, Part I, Orach Chayim 52
א׳בענין הנ"ל
1
ב׳דברי עטרת ראשי הרב אבא מארי זצ"ל הנ"ל טובים ונכוחים ואין צריכין חזוק, והנני להוסיף עליהם ממה שראיתי שכתבו בענין זה כמה מספרי האחרונים שלא היו מצויים אז פה עירנו בגדאד, ועל כן לא הובאו דבריהם בדברי עטרת ראשי הרב אבא מארי.
2
ג׳הנה בענין אמירת פרשת העקידה במנחה בשאר ימות השנה האריך הפתח הדביר (סי' רל"ד אות ב') והביא דברי השלמי צבור הנ"ל, וכתב וזה לשונו: "ועיין להרב עבודת ישראל (דף כ"ב ע"ב) שהביא דברי מוהר"מ ניגרין שהעתיק כל דברי מהר"מ די לונזאנו וגם הוא הכריח ממאמרי רז"ל לומר פרשת העקידה במנחה קודם התחלתה, לפייס ולהמתיק דינים קודם התעוררות מדת פחד יצחק, עיין שם באורך". ושוב הביא דברי סדור האר"י שכתב דאין לומר פרשת העקידה במנחה שסוד העקידה הוא ע"י סטרא דאברהם, וכתב שהוא סיוע להרב מהר"ח אלפאנדרי שהביא השלמי צבור. וסיים: "ולא יעשה כן במקומנו, כי השרידים אשר ה' קורא אומרים גם במנחה פרשת העקידה" עכ"ל עיין שם. ועיין חסד לאלפים (סי' רל"ד אות א') ויפה ללב (ח"א סי' א' אות כ"ג) שדעתם נוטה גם כן לאומרה. אמנם מרן מוהרי"ח בס' עוד יוסף חי (פ' ויקהל אות ב') כתב שהרב בעל שתי ידות דן כן מדעתו לומר פרשת העקידה גם במנחה ולפי דעתו יש בה צורך יותר מבשחרית, ויש חולקין עליו בזה, וטעם החולקין מסתבר טפי יען כי אמירת פרשת העקידה היא לעקור ולכפות כוחות הדינין וזה יבא נכון בבוקר ששולט החסד, וזמן מנחה הוא זמן שליטת הדינין ואין ראוי להתגרות בהם" עכ"ל. וכידוע שכל ההלכות שהובאו בס' בן איש חי ועוד יוסף חי היה דורשן ברבים, ועל כן אע"פ שס' עוד יוסף חי נדפס בשנת עת"ר, מכל מקום דבריו אלה בודאי כבר דרש אותם ברבים כמה פעמים מלפני כמה שנים. וע"פ דברי קודשו לא נהגו פה לאומרה במנחה, כי בכל ערי בבל הודו ופרס אחרי דברו לא ישנו ועלימו תטף מלתו.
3
ד׳ובדבר זמן העקידה אם היתה ביום הכפורים. הנה בס' עשרה מאמרות להרמ"ע (ח"ג סי' ל"ב) כתב נמי דהיתה ביום הכפורים, והביא דבריו בסדר הדורות (ב' אלפים ע"ה). וכן מצאתי להרב מעשה רוקח על המשניות במסכת יומא (אמשטרדם ת"ק דף ל"ב ע"ב) שכתב: "ידוע שהעקידה היתה ביום הכפורים", ולא כתב מנין ידוע. ולפי הנראה גם הרמ"ע בעשרה מאמרות לא כתב מנין לו שביום הכפורים היתה העקידה, ואין הס' עשרה מאמרות מצוי אצלי. ובסדר הדורות הביא נמי דברי המדרש (שמות רבה פ' ט"ו) שבניסן נולד יצחק ובו נעקד, גם הביא דברי המדרש אסתר (על פסוק בחדש הראשון) שאמרו שם שבמרחשון מתה שרה וידוע דע"י שמיעת העקידה מתה, וא"כ י"ל דהעקידה היתה בחדש חשוון, עכ"ל עיין שם. וראיתי להרב אבות הראש (ח"ב דף ע"ח ע"ג) שכתב בשם ס' דברים אחדים להחיד"א (דרוש ט"ז) דהא דאמרינן בפרק קמא דראש השנה: "ר' אליעזר אומר בתשרי נולדו אבות" הוא על שלשתם, כמשמעות אבות בכל מקום. והיינו: אברהם ויעקב נולדו באחד בתשרי, כמו שכתב מהרש"א; ויצחק ביום הכפורים, דהעקידה היתה ביום הכפורים כמו שאמרו ז"ל, וזו לידה גמורה דפרחה נשמתו הנוקבית ובאה לו נשמה חדשה מסטרא דדכורא. וכתב עליו אבות הראש וזה לשונו: "תמהני על רוב בקיאותו, איך אישתמיט מניה דברי רבינו הרוקח בסי' ר' שכתב דבראש השנה ציוה לו להעלות את יצחק בנו לעולה כי אברהם ויעקב נולדו בראש השנה ביום שנברא העולם", וסיים: "וכן ראיתי בסדור חסד לאברהם שכן כתב בפירוש 'אשר יאמר היום' שבראש השנה נעקד יצחק. ומימיהם מן המקדש המה יוצאים דהכי אתמר בזוהר הקדוש פ' ויקרא (דף י"ח)" עכ"ל. ועיין לו עוד מה שכתב בזה בדף ק"ז ע"ד. ובדף ק"ח ע"ג הביא דברי השמות רבה הנ"ל וגם הביא שני מאמרי הזוהר דפ' ויקרא ופ' ויצא, וכתב ששני מאמרי הזוהר אלו נעלמו מהרב חיד"א בחומת אנ"ך בפירוש איוב ב' ומהרב סדר הדורות. ונראה שבמחילת כ"ת לא ראה את דברי הרב חיד"א במחזיק ברכה שכתב דמה שאמר בזוהר הקדוש: 'בראש השנה אתעקד יצחק' הוא רמז למדת הגבורה, כנ"ל בדברי עטרת ראשי הרב מור אבי ז"ל. ועיין שם באבות הרא"ש שכתב עוד וזה לשונו: "ומה שכתבו הרב חומת אנ"ך שם והרב חמדת ימים פ"ח מיום הכפורים דבפרקי ר' אליעזר אמרו שהיה ביום הכפורים, תמיה אני כי חפשתי בפרקי ר' אליעזר ולא מצאתי כלום, והרב סדר הדורות וילקוט ראובני פ' וירא (דף מ"ב ע"ד) ונפש חיים מערכת ע' (אות פ"ג) כתבו כן משם ס' עשרה מאמרות. וכן ראיתי להרב זית רענן בפירוש הילקוט פ' פנחס (דף נ"ה ע"ד) שכן כתב בסתם שביום הכפורים נעקד יצחק" עד כאן לשונו עיין שם. ודבר מסופק כי האי גוונא בודאי אין נכון להזכיר בתפלה לפני המקום, דשמא אין האמת כן שהעקידה לא היתה ביום הכפורים ונמצא כמוציא שקר מפיו בתפלתו ח"ו.
4
ה׳וכעין זה ראיתי הקשה לכאורה הלכות קטנות (סי' רכ"ו) על מה שתקנו לומר בתפלה דראש השנה "זה היום תחלת מעשיך" כר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם, אע"ג דר' יהושע סבירא ליה דבניסן נברא העולם, כדאמרינן בראש השנה (דף כ"ז): "כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך? כמאן כר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם". והקשה הלכות קטנות איך תקנו להזכיר בתפלה דבר מסופק כי האי גוונא, מי איכא ספקא קמי שמיא. ועיין שם שכתב דדבר זה ישנו באזהרה דלא תסור, לשמוע להם אפילו יאמרו על ימין שהוא שמאל. אמנם התוספות שם בראש השנה כתבו בשם ר"ת בתירוץ בתרא, דזה היום תחלת מעשיך שאנו אומרים קאי על המחשבה, שהיא תחלת המעשה, וזה אליבא דכולי עלמא, עיין שם, וממילא לא קשיא קושית הלכות קטנות הנ"ל. איך שיהיה, נראה ברור דענין זמן העקידה ששנוי במחלוקת אין נכון להזכיר בתפלה, וכדברי עטרת ראשי אבא מארי זצ"ל ודבריו נהירין מאד.
5
ו׳שוב אחרי זמן רב בא לידי ספר טהרת המים וראיתי שם בשיורי טהרה (מערכת ע' אות כ"ח) שהעיר בזה, וכתב שחפש בפרקי ר' אליעזר ולא מצא שכתב באיזה זמן היתה העקידה. וכתב עוד: "ואע"פ שיש לסמוך אהמנותייהו דהרב חיד"א ושאר המחברים שכתבו שביום הכפורים בשעת המנחה היתה העקידה, שראו כן בדברי חז"ל", אך לומר כן בתפלה, כתב דאין דעתו נוחה, עיין שם באורך.
6
ז׳יצחק נסים
7