יין הטוב, חלק ב, אבן העזר וחושן המשפט ב׳Yein HaTov, Part II, Even HaEzer and Choshen Mishpat 2
א׳אם חייב החתן להתענות בתענית דחוי ובדין כלה שלאחר כניסתה לחופה בארבעה ימים פירסה נדה
1
ב׳בהנ"ו [בעזרת ה' נעשה ונצליח]. בגדאד יע"א. היום ט' אייר תרפ"ז
2
ג׳למעלת הדרת יקרת הנכבד הנעלה לשם ולתהלה אהובי ורעי ידיד נפשי חריף ובקי מופלא שבסנהדרין יקר רוח איש תבונה כמה"ר ח"ר יצחק נסים הי"ו. יחי שמו לעד לעולם אכי"ר. אתה השם תשמרהו וכצנה רצון תעטרהו תחדהו ברכות לעד וכל הברכות יחולו על ראשו עושר ואושר וכבוד בני חיי ומזוני ויראה זרע יאריך ימים על ממלכתו אכי"ר.
3
ד׳מכתבך היקר משלשה לחדש דנא הגיעני לנכון וששתי ושמחתי על שלומו הטוב טבא הוא וטבא להוי. מה שתמה מני"ר [מור ניהו רבה] על בן איש חי פרשת שופטים (אות י"ז), כפי מה ששמעתי ממור זקיני היא תמיהא קיימת. אכן ראיתי ספר קטן של חכם שלמה תוינא ושמו אילה שלוחה ובסופו דינים מחכם דויד חי נ"ע שכתב שהעידו [שהורה] מהרמ"ח [מה"ר משה חיים] בתענית אסתר [ש]לא יתענה החתן אפילו אינו דחוי וזה כמו שכתוב בס' בן איש חי. אכן אני אומר שוודאי המעשה שהיה לפני מהרמ"ח היה בדחוי ואמר להם שאין להתענות ולא פירש להם הטעם לפי שהוא דחוי, והם דנו מעצמם דהוא הדין באינו דחוי. והעיקר כמו ששמעתי ממור זקיני. ומכבר הגהתי בס' בן איש חי שצריך לומר דבשלשה צומות יתענו וצום אסתר וכו'. ובוודאי שלא נעלמה מעיני דמני"ר הגהה זו, דאיך יפסוק דבג' צומות לא יתענה החתן, ובוודאי לא עלה על דעתו לפסוק כך, ומימינו לא שמענו ממנו זה, ותו לא מידי….
4
ה׳ואספר למני"ר שקודם מועד הפסח העבר באה אשה אחת ושאלה ממני על כלה שלאחר כניסתה לחופה בארבעה ימים פירסה נדה, ושאלה ממני שידוע המנהג פה בגדאד אשה שפירסה נדה אינה מפסקת בטהרה עד יום ששי לראייתה ואח"כ סופרת ז' נקיים, ועתה שואלת אם יכולה לעשות הפסק בטהרה ביום חמישי לראייתה, לפי שאם תפסיק ביום שישי לראייתה תהיה הטבילה בליל יום טוב שהוא מוצאי שבת קודש, והיא רוצה להפסיק מיום חמישי לראייתה כדי שתהיה הטבילה בליל שבת קודש שהוא יום טוב. אמרתי לה מה זו שאלה, כיון שהיתה אסורה ביום כניסתה לחופה ואחר ארבעה ימים פירסה נדה, אם פסקה לאחר שני ימים ונטהרה נצרף הארבעה ימים ויהיו ששה ימים. ובנידון דידן יש חמשה ימים והארבעה ימים שמקודם הוי תשעה ימים, דודאי אין חשש בזה. אמנם אם ביום החופה פירסה נדה ודאי דלא תפסיק עד יום ששי כמנהגנו, ואפילו אם רוצה להקדים מחמת סבה אינה יכולה...
5
ו׳שלמה משה שאול לנייאדו הי"ו
6