יסוד ושורש העבודה, יא; שער האיתון ב׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Eleventh Gate 2
א׳
1
ב׳
2
ג׳תפלת שחרית
3
ד׳לראש אשמורת בליל ר"ה יזהר האדם לקום לעשות התקון חצות של תקון לאה ולעסוק אח"ז בתורה עד אור הבקר כי למה יגרע אשמורת לילה זו משאר לילות. וקודם אור הבקר יטבול א"ע במקוה טהרה כי טהרת הגוף היא סגולה נפלאה לטהרת הנפש ודי בזה וכבר מלתו אמורה למעלה בתפלת כל השנה אזהרה כמה פעמים על כוונות התפלה וק"ו ב"ב שק"ו הוא בתפלת ימים נוראים האלו כי תחילת דינו של אדם בר"ה על שלא עשה כבוד ויקר לשמא דקב"ה כמבואר בזה"ק פ' פנחס דרל"א ע"א. וז"ל ויבואו בני האלהים אלין ב"ד רברבא כו' דאלין קיימי על דינא. דינא קדמאה דכלא בי' מאן הוא דלא יוקיר לשמא דקב"ה ודלא יוקיר לאורייתא קדישא ולעבדוהי אורי הכי מאן הוא דלא חייש על יקרא דשמא קדישא דלא יתחלל בארעא עכ"ל. אחיי ורעי אהובי נפשי האם אין כדי בזיון וקצף להשם יתעלה ויתרומם זכרו לעד אם האדם אומר תיבות התפלה בפיו ובשפתיו ולבו ישוטט במחשבות עה"ז ר"ל וביחוד בעת שמזכיר בפיו איזה שם משמות שאינם נמחקים ולא ידע כלל אם יצא השם הקדוש מפיו כי חישב באותו שעה מחשבה אחרת וכדי בזיון וקלון להשם יתעלה מזה אוי לאותו בושה ואוי לאותו כלימה לכן יזהר האדם מאוד ומאוד בזה ודי בהערה זו. גם יזהר האדם שלא יאמר פסוקי דזמרה ונשמת במהירות כדי שיגיע לומר הפיוט של יוצר עם הצבור כי טוב לאדם יותר לומר פסוקי דזמרה ונשמת במתון ובכוונה עצומה מלומר הפיוט עם הצבור. אך את זה ראוי להזהר מאד להתחיל תפלת העמידה עם הצבור בכל המועדים וכ"ש בר"ה ואף אם יאריך בתפלת העמידה כמה שעות אחר שייסיימו הצבור תפלתם מקרי נמי מתפלל עם הצבור ודי בזה. בכתבי האר"י ז"ל כל עשי"ת יאמר בין ישתבח ליוצר מזמור שיר המעלות ממעמקים קראתיך וכתב ע"ז כוונת עצומות נוראות. ואחר חזרת התפלה יכין לבו להוריד דמעות בתפלת (אבינו מלכנו) ודי בזה. וראוי לאדם להשתדל לקנות עלייה קודם ראש השנה לעלות לתורה ביום ראש השנה ועיקר המצוה דוקא לקנות אותה בדמים ולא בחנם כנזכר בזה"ק בהרבה מקומות. וז"ל פ' תרומה דקכ"ח ע"א ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. ויקחו לי האי מאן דבעי לאשתדלא במצוה ולאשתדלא ביה בקב"ה אצטרך דלא ישתדל בי' בריקניא ובמגנא אלא אצטרך לי' לב"נ לאשתדלא בי' כדקא יאות כפום חיליה והא אוקמינא מלה דא בכמה אתרי יאות למיסב ב"נ ההוא אשתדלותא דקב"ה כד"א איש כמתנת ידו וגו' כו' אשתדלותא דקיימי בעובדה אסור לנטלא לי' במגנא ובריקניי' בגין דלא זכי בההוא עובדא כלל לאמשכא עליה רוחא דקודש' אלא באגר שלים כו'. ובאשתדלות' רב וסגי ובאשתדלותא דגרמי' (פי' שלא יהיה גופו משוקץ מנקבי') ובאתדכותא דמשכני' (פי' שיהיה ביתו נקי מטנופת) וברעותא דלבי' ונפשי' כו' עכ"ל בקיצור. ודי בהערה זו:
4
