יסוד ושורש העבודה, יא; שער האיתון ח׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Eleventh Gate 8

א׳

ב׳

ג׳

ד׳

ה׳

ו׳

ז׳

ח׳

ט׳

י׳

י״א

י״ב

י״ג

י״ד

ט״ו

ט״ז

י״ז

י״ח

י״ט

כ׳

כ״א

כ״בסדר שחרית

כ״גהנה זה בא למעלה בשערים הקודמים לעורר לב האדם אל התפלה בכוונה וק"ו הדברים ביום הצום הקדוש והנורא הזה ואבא היום לעורר את האדם עוד פעם אחר פעם ביום צום הגדול והנורא הזה אל שני דברים והן זהירות דקדוק התיבות בכל התפלות כמבואר למעלה בתפלת החול וזהירות הוצאת שמותיו ית"ש מפיו באימה וביראה. ודי בהערה זו. עפ"כ האריז"ל לא יברך ברכה שעשה לי כל צרכי בי"כ. וישתדל שיענו אחרים אמן אחר ברכותיו כנזכר בזה"ק שמובא למעלה בשער ב' פ' י' וע"ש ויזהר לומר פ' העקידה בכוונה עצומה עוד זה הדבר אשר היום באתי לעורר פא"פ את האדם אל זהירות הי"ג מדות לאומרם בכוונה עצומה מאד ומאד כי אמירתם בכוונה מעוררים רחמים גדולים בעולמות העליונים והזכרתם היא סגולה נפלאה לכפרת העונות וכשישמע שהתחילו הצבור לומר הי"ג מדות אף אם הוא עדיין לא סיים הסליחה יפסוק באמצע ויאמר הי"ג מדות עם הצבור ויתחיל מפסוק ויעבור ה' על פניו ויקרא ולא כמו שנוהגים להתחיל מה' ה' אל רחום וגו' ויזהר האדם בדקדוק התיבות של הי"ג מדות כפי שמבואר למעלה בתפלת החול בי"ג מדות שאחר תפלת י"ח ועי"ש גם אל מלך יושב כי תפלה זו הובא בזה"ק ובתקונים. ואת מספר כמה פעמים ויעבור בי"כ ימלא כאשר הובא בטור סי' תר"ך בערבית חמשה פעמים ויעבור ובשחרית חמשה ובמוסף שבעה ובמנחה ששה ובנעילה שלשה וכ"ה בכתבי האריז"ל שהם עולים כ"ו כמספר הוי"ה ב"ה וב"ש ואין לזוז ממספר זה אף שהטור הביא ג"כ דעות במספרים שונים זהו הנכון וכתוב בספרים שראוי להשתדל לקנות פתיחת הארון הקדש של הוצאת ס"ת לקריאת הפ' כי פתיחת הארון הקדש מרמז לסוד גדול בעולמות העליונים וישתדל לקנות קודם יה"כ עליה לס"ת ביום הקדוש הנורא הזה ובעת שיתחיל הקורא לקרות הפ' אחרי מות שני בני אהרן יכניס אדם צער גדול ועצום בלבו על מיתתם של הצדיקים הגדולים כאלו בכדי שיוכל לבוא לידי בכיה ולהוריד דמעות כי היא סגולה נפלאה לכפרת העונות כמבואר בזה"ק פ' אחרי דף נ"ו ע"ב. וז"ל בכל זמנא דצדיקיא מסתלקי מעלמא דינא אסתלק מעלמא ומיתתהון דצדיקיא מכפרת על חובי דרא וע"ד פרשתא דבני אהרן ביומא דכפורא קרינן לה למהוי כפרה לחוביהון דישראל אמר קב"ה אתעסקו במיתתהון דצדיקים אלין ויתחשב לכו כאלו אתון מקרבין קרבנין בהאי יומא לכפרא עלייכו ואנון תרין שעירין לא יכלין לקרבא יהא להו דוכרנא דתרי בני אהרן ויתכפר עלייהו עכ"ל. ועוד שם דף נ"ז ע"ב ז"ל וע"ד ביומא דא קורין אחרי מות שני בני אהרן דישמעון עמא ויצטערן על אובדהון דצדיקיא ויכפר להו חובייהו וכל דמצטער על אבודהון דצדיקיא או אחית דמעין עלייהו קב"ה מכריז עליה ואומר סר עונך וחטאתך תכופר ולא עוד אלא דלא ימותון בנוי ביומוי ועליה כתיב יראה זרע יאריך ימים עכ"ל. לכן יזהר האדם בזה מאד גם יזהר מהיסח דעת ח"ו בעת הקריאה וישמע כל תיבה ותיבה מפי הקורא בכוונה עצומה אחר שמיעת הפרשה יקרא ההפטרה בכוונה עצומה ויעורר לבו אל המוסר והתוכחה הנאמר בה ויקבל על עצמו קבלה אמתית לקיים מה שנאמר בה כי לכן נתקנה הפטורה זו ביום הדין הנורא הזה ודי בזה מלתו כבר אמורה למעלה שיאמר שיר של יום קודם תפלת המוספין אח"כ יכין עצמו להתפלל תפלת מוסף בכוונה עצומה מאד וכבר מבואר למעלה בשערים הקודמים בעזרת השם יתברך כוונת תפלת המוספין שלכל השנה ועיין שם: