יסוד ושורש העבודה, ט; שער הצאן א׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Ninth Gate 1
א׳חובת המועדות
1
ב׳חודש הראשון הוא חודש ניסן החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לחדשי השנה ואז ית"ש הוא עשנו עטו וצאן מרעיתו וינהג את הצאן אחר המדבר ויביא הר האלהים חורבה ביום חתונתו זו מתן תורה ואף שהחטא גרם שהגלו ישראל מארצם הנני ברצות ה' דרכי אישי ישראל כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם כצאן קדשים במועדיה ולסבה זו זה שמו אשר יקראו לו שער הצאן ונקיטנא סדרא כל חודש למנויו עד עבר קציר כלה קיץ ביומא תבר מגל מכונה. ובו יבואר תענית ער"ח על מיעוט הלבנה. וקריאת ההלל והתפלת ר"ה וברכת הלבנה ותפלת שלש רגלים וספור ההגדה עם כל הסדר ׃ וספירת העומר עד סיום כל סדר י"ט האחרון של פסח ׃ ובשער הזה נכלל ג"כ (חודש סיון) עם כל פרטים וחג שבו קבלו ממדבר מתנה. (וחודש תמוז ואב) עם כל פרטיהם דהיינו כוונת תענית (י"ז בתמוז ות"ב) וכוונת קריאת מגילת קינה וסדר ההנהגה של כל (בין המצרים) על משנה שברונה, יהי רצון בימינו במהרה יבנה. וישישו אתה משוש כל המתאבלים על חורבנה אמן:
2
ג׳תענית ערב ר"ח
3
ד׳הנה הוא זורה ומפוזר בספרים שהלבנה הזאת פה למטה בעוה"ז השפל היא רמז ללבנה העליונה שבעולמות העליונים. וזה ידוע שמיעט וחסרון בלבנה זו התחתונה הוא רמז להצער המגיע כביכול ללבנה העליונה. ולכן בכל ער"ח שהיא פגומה מכל וכל ראו הקדמונים לקבוע להתענות ולהצטער ולהשתתף בצערה כביכול כי כל זה הוא סיבה וגרם של עונינו והראיה כי בביאת המשיח צדקנו במהרה בימינו כתיב והיה אור הלבנה כאור החמה כאור שבעת ימי בראשית. וז"ל האריז"ל ביום שקודם המולד אם יהיה המולד בראש חודש או ביום המולד עצמו אם יהיה קודם ר"ח יתענה להשתתף בצער מיעוט הירח עכ"ל. לכן הירא את דבר ה' וחרדים אל דברו ראוי להתענות תענית זה ועיקר כוונתו יהיה להשתתף בצער כנ"ל ודי בזה:
4
ה׳קידוש הלבנה
עיקר מצות קידוש הלבנה משיעברו עליה שבעת ימים מהמולד מעת לעת ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבה אל מצות קדוש הלבנה כמ"ש בש"ע. וכ"כ האריז"ל ע"פ סוד גדול ולא כדעת האחרונים. ויזהר האדם שיקדש הלבנה שהיא קבלת פני השכינה הקדוש בבגדים נאים כמ"ש בש"ע באותן בגדים שהולך בתמידת לבהכ"נ וישווה לכל הפחות כבוד המקום ב"ה וב"ש לכבוד הבריות. ובעת הליכתו מביתו או מבהכ"נ לקדש הלבנה ישמח בלבו שמחה עצומה כאילו הולך להקביל פני השכינה הקדושה. ויתחיל מזמור הללויה הללו את ה' מן השמים כמ"ש בסדורים והוא מהאריז"ל. ורגליהם רגל ישרה כמו בתפלת י"ח כמ"ש בש"ע. ולצד מזרח דוקא מצאתי. וכשמגיע לברך יוצרך כו' כשם שאני רוקד כנגדך אז יהפוך פניו נגד הלבנה. ויברך. הברכה בשמחה עצומה מאוד וכי מלתא זוטרתא היא מה שאמרו בגמרא הקדושה פרק היו בודקין אמר רב אחא בר חנינא א"ר אסי אריב"ל המברך על החודש כאלו מקבל פני השכינה כתיב הכא כו' עוד תנא דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם כו' הרי שזיכה אותו הבורא ית' במצוה כזו וזכה להיות מן המקבלים פני השכינה הקדושה ואיך לא יכין לבו אל שמחה עצומה עד מאוד ע"ז כל עת הברכה ויחשוב במחשבתו ג"כ בשמחה עצומה גבורות ה' וחכמתו הנפלאה אשר במאמרו ברא שחקים וצבאם ובקביעות חוקם וזמנם כנזכר בברכה. ויתאמת בלב האדם כי ברכה זו תקנו אנשי כה"ג ע"פ סודות גדולים ונוראים מאוד אשר לא יכול המעיין בעיני שכלו לסבול דא. גם כוונת האריז"ל בברכה זו לאו כל מוחא סובל דא לכוין כו' ואת אשר בכחך לעשות עשה הכנה בלבך לומר התיבות בהתלהבות גדול ובשמחה עצומה מאוד ורחמנא לבא בעי. ודי בזה. (ואתה) אנוש כערכי אלופי ומיודעי אשר תועלתו לא אמיש מעשות העתקת ביאור על כל תיבה הצריכה למוד בתחלתה. (חוק וזמן נתן להם) ז"ל אבודרה"ם על שם חק נתן ולא יעבור כלומר החק והזמן שנתן להם בתחילת בריאתם אינם עוברים אותו כי כן יהיה לעולם לא ישתנה סדרם וזה"ש שלא ישנו את תפקידם פי' מה שהם ממונים ומופקדים עליו. עכ"ל. והב"י מבאר יותר ע"פ פרש"י והרי"ף וז"ל (תפקידם) מצוה שצויתם להתנהג בהלוך תקופתיהם. (ששים ושמחים כו') כדכתיב והוא כחתן יוצא מחופתו. ישיש כגבור לרוץ כו' עכ"ל הב"י. אבודרה"ם ז"ל. (פועל אמת) שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא הבורא הוא פועל אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת שנאמר ויעמידם לעד לעולם. וי"מ פועל אמת שפעולתו אמת שבדין מיעט את הלבנה עכ"ל האבודרה"ם. (וללבנה אמר) בזה נעתיק לשון הב"י כי הוא מבאר יותר וז"ל וללבנה אמר הקב"ה שתתחדש בכל חדש (עטרת תפארת לעמוסי בטן) סימן הוא להם שאף הם שמונין לה עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם עכ"ל הב"י. ז"ל האבודרה"ם עטרת תפארת ע"ש והיית עטרת תפארת ביד ה'. (בא"י מחדש חדשים). בכל שלשים יום כמו שאמרנו עכ"ל האבודרה"ם. נמצא לפי פירושם כן הוא המשך התיבות וללבנה אמר שתתחדש פי' הקב"ה אמר לה שתתחדש בכל שלשים יום. והוא עטרת תפארת וסי' טוב ג"כ לישראל שנקראים עמוסי בטן שאף הם עתידים להתחדש לעתיד כמותה ולפאר כו'. ויזהר האדם לומר הנוסח שאף הם עתידים להתחדש והוא נוסח הטור והאריז"ל. אח"כ ידלג שלשה דלוגים ויאמר ברוך יוצרך כו'. ונוסח האריז"ל ע"ד הסוד כך הוא. (ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך בוראך ברוך קונך) וידלג ויאמר כשם שאני רוקד כנגדך כו'. פסוק תפול עליהם אימתה ופחד כו'. ישר והפוך ויאמר פסוק זה ישר והפוך במתון גדול ובכוונה עצומה כי השלש דלוגים ושבח של ברוך עושך כו' ופסוק זה ישר והפוך דוקא כל זה הם תקונים גדולים ונפלאים ע"ד הסוד בעולמות העליונים ולהכרית הקליפות. וע"פ כתבי האריז"ל צריך לדלג ג"כ קודם אמירת ברוך עושך ושלש דלוגים דוקא בכל פעם ועושה בזה תקון גדול וזה הוא סדרו יעשה עוד שלש דלוגים ויאמר ברוך עושך ברוך יוצרך כו' כשם שאני רוקד כו'. ופסוק תפול עליהם ישר והפוך. ואחר זה יעשה ג' דלוגים ויתחיל ברוך עושך ויאמר אל הסדר הראשון. ושה יעשה פעם שלישי. אח"כ יאמר דוד מלך ישראל חי וקים ג"פ. שלום עליכם ג' פעמים. סימן טוב כו' ג' פעמים. ויזהר האדם בכל הסדר כי כל הסדר דהיינו הדלוגים. וכשם שאני רוקד. ופסוק תפול כו' ודוד מלך ישראל כו'. וסימן טוב כו' כל זה במסכת סופרים. והובא בטור ג"כ והאריז"ל כתב על כל הנ"ל כוונת עצומות ונוראות. אח"כ יאמר על הסדר שנדפס. בסדורים ואחר הסדר ינער בשולי בגדיו:
עיקר מצות קידוש הלבנה משיעברו עליה שבעת ימים מהמולד מעת לעת ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבה אל מצות קדוש הלבנה כמ"ש בש"ע. וכ"כ האריז"ל ע"פ סוד גדול ולא כדעת האחרונים. ויזהר האדם שיקדש הלבנה שהיא קבלת פני השכינה הקדוש בבגדים נאים כמ"ש בש"ע באותן בגדים שהולך בתמידת לבהכ"נ וישווה לכל הפחות כבוד המקום ב"ה וב"ש לכבוד הבריות. ובעת הליכתו מביתו או מבהכ"נ לקדש הלבנה ישמח בלבו שמחה עצומה כאילו הולך להקביל פני השכינה הקדושה. ויתחיל מזמור הללויה הללו את ה' מן השמים כמ"ש בסדורים והוא מהאריז"ל. ורגליהם רגל ישרה כמו בתפלת י"ח כמ"ש בש"ע. ולצד מזרח דוקא מצאתי. וכשמגיע לברך יוצרך כו' כשם שאני רוקד כנגדך אז יהפוך פניו נגד הלבנה. ויברך. הברכה בשמחה עצומה מאוד וכי מלתא זוטרתא היא מה שאמרו בגמרא הקדושה פרק היו בודקין אמר רב אחא בר חנינא א"ר אסי אריב"ל המברך על החודש כאלו מקבל פני השכינה כתיב הכא כו' עוד תנא דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם כו' הרי שזיכה אותו הבורא ית' במצוה כזו וזכה להיות מן המקבלים פני השכינה הקדושה ואיך לא יכין לבו אל שמחה עצומה עד מאוד ע"ז כל עת הברכה ויחשוב במחשבתו ג"כ בשמחה עצומה גבורות ה' וחכמתו הנפלאה אשר במאמרו ברא שחקים וצבאם ובקביעות חוקם וזמנם כנזכר בברכה. ויתאמת בלב האדם כי ברכה זו תקנו אנשי כה"ג ע"פ סודות גדולים ונוראים מאוד אשר לא יכול המעיין בעיני שכלו לסבול דא. גם כוונת האריז"ל בברכה זו לאו כל מוחא סובל דא לכוין כו' ואת אשר בכחך לעשות עשה הכנה בלבך לומר התיבות בהתלהבות גדול ובשמחה עצומה מאוד ורחמנא לבא בעי. ודי בזה. (ואתה) אנוש כערכי אלופי ומיודעי אשר תועלתו לא אמיש מעשות העתקת ביאור על כל תיבה הצריכה למוד בתחלתה. (חוק וזמן נתן להם) ז"ל אבודרה"ם על שם חק נתן ולא יעבור כלומר החק והזמן שנתן להם בתחילת בריאתם אינם עוברים אותו כי כן יהיה לעולם לא ישתנה סדרם וזה"ש שלא ישנו את תפקידם פי' מה שהם ממונים ומופקדים עליו. עכ"ל. והב"י מבאר יותר ע"פ פרש"י והרי"ף וז"ל (תפקידם) מצוה שצויתם להתנהג בהלוך תקופתיהם. (ששים ושמחים כו') כדכתיב והוא כחתן יוצא מחופתו. ישיש כגבור לרוץ כו' עכ"ל הב"י. אבודרה"ם ז"ל. (פועל אמת) שפעולתו אמת לבורא הוא חוזר שהוא הבורא הוא פועל אמת וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא קיימת שנאמר ויעמידם לעד לעולם. וי"מ פועל אמת שפעולתו אמת שבדין מיעט את הלבנה עכ"ל האבודרה"ם. (וללבנה אמר) בזה נעתיק לשון הב"י כי הוא מבאר יותר וז"ל וללבנה אמר הקב"ה שתתחדש בכל חדש (עטרת תפארת לעמוסי בטן) סימן הוא להם שאף הם שמונין לה עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם עכ"ל הב"י. ז"ל האבודרה"ם עטרת תפארת ע"ש והיית עטרת תפארת ביד ה'. (בא"י מחדש חדשים). בכל שלשים יום כמו שאמרנו עכ"ל האבודרה"ם. נמצא לפי פירושם כן הוא המשך התיבות וללבנה אמר שתתחדש פי' הקב"ה אמר לה שתתחדש בכל שלשים יום. והוא עטרת תפארת וסי' טוב ג"כ לישראל שנקראים עמוסי בטן שאף הם עתידים להתחדש לעתיד כמותה ולפאר כו'. ויזהר האדם לומר הנוסח שאף הם עתידים להתחדש והוא נוסח הטור והאריז"ל. אח"כ ידלג שלשה דלוגים ויאמר ברוך יוצרך כו'. ונוסח האריז"ל ע"ד הסוד כך הוא. (ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך בוראך ברוך קונך) וידלג ויאמר כשם שאני רוקד כנגדך כו'. פסוק תפול עליהם אימתה ופחד כו'. ישר והפוך ויאמר פסוק זה ישר והפוך במתון גדול ובכוונה עצומה כי השלש דלוגים ושבח של ברוך עושך כו' ופסוק זה ישר והפוך דוקא כל זה הם תקונים גדולים ונפלאים ע"ד הסוד בעולמות העליונים ולהכרית הקליפות. וע"פ כתבי האריז"ל צריך לדלג ג"כ קודם אמירת ברוך עושך ושלש דלוגים דוקא בכל פעם ועושה בזה תקון גדול וזה הוא סדרו יעשה עוד שלש דלוגים ויאמר ברוך עושך ברוך יוצרך כו' כשם שאני רוקד כו'. ופסוק תפול עליהם ישר והפוך. ואחר זה יעשה ג' דלוגים ויתחיל ברוך עושך ויאמר אל הסדר הראשון. ושה יעשה פעם שלישי. אח"כ יאמר דוד מלך ישראל חי וקים ג"פ. שלום עליכם ג' פעמים. סימן טוב כו' ג' פעמים. ויזהר האדם בכל הסדר כי כל הסדר דהיינו הדלוגים. וכשם שאני רוקד. ופסוק תפול כו' ודוד מלך ישראל כו'. וסימן טוב כו' כל זה במסכת סופרים. והובא בטור ג"כ והאריז"ל כתב על כל הנ"ל כוונת עצומות ונוראות. אח"כ יאמר על הסדר שנדפס. בסדורים ואחר הסדר ינער בשולי בגדיו:
5
