יסוד ושורש העבודה, ז; שער הבכורות א׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Seventh Gate 1
א׳היות כל אדם חייב עליו בשיעורו להיות מונע את ערכותיו ואת פרפרותיו מפיו לתת מנה גדולה מבכורות צאנו ומחלבהן לעניים ומפיש עם בניו ובני ביתו על השולחן לדבר בם בדברי תורה האלפים קדומה ולה משפט הבכורה ולסיבה זו לו משפט הבחירה. זה שמו אשר יקראו לו להחבירה שער הבכורות ובו מבואר קיצור כוונת האכילה וכל סדר המערכה מערכת השולחן. ומאכלות אסורות וכוונת ברכת המזון וכל ברכת הנהנין. גם כל סדר היום והוא תפלת מנחה וערבית וקריאת שמע שעל המטה:
1
ב׳כוונת האכילה מודעת זאת מרז"ל לעולם ישער האדם כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו מפסוק בקרבך קדוש וגו' ולפי רוב הענוה אמר הלל הזקן איזיל למגמל חסד עם הדין אכסנאי דאי' בגו ביתי כו' והנה נא ידעת כי הלא זה הדבר אשר צוה ה' לקטו ממנו איש לפי אכלו אומר בדעת מכרעת שהיא עבודת הבורא ית"ש ממש והלא זה נחת רוח עושה להבורא ית"ש ויתעלה כשאר עבודת הקודש וביחוד הוא מבואר בספרי המקובלים. ודבר זה צריך ביאור כי הלא כמו זר נחשבו להיות אכילת האדם עולה לריח ניחוח וכדי לקרב כל אלה אל השכל נקדים הצעה אחת קטנה בקיצור היותר נמרץ מספר הגלגולים חלק שני הנכתב. וז"ל כיון שחטא אד"הר נשארו טוב ורע מעורבים ונפלו הניצוצי הקדושה בתוך הקליפות והנה כל המצות אשר אנחנו עושים כל ימי חיינו וגם המיתה הכל הוא לצורך הבירורים ולפיכך בזמן שבית המקדש קיים היה עיקר הקרבן לעלות הניצוצות ולבררם ועכשיו שאין בהמ"ק קיים התפלה היא במקום הקרבן וגם ע"י האכילה הוא מתברר ואחר שיושלם כל הבירור אז יבא משיח וזה ענין המטר היורד מלמעלה וגורם להוציא צמחים ויש לעיין מי נתן כח לאותם הצמחים מן העפר העכור הזה. אלא הניצוצות הקדושים המעורבין בתוכן נותנים כח שיוצאים לחוץ כו'. וענין הבירור הוא שכיוון שנפלו הנצוצות הקדושים בעומקא דתהומא רבא חוזרים ועולים בד' יסודות דצח"מ ועולים העשבים שהם הצומח ואוכלים אותם הב"ח ומתעלים ואח"כ חוזר ואוכל אותם האדם והב"ח מתעלה בתוך האדם ומתברר וקליפה גסה שיש בה נעשית צואה שאין בה תועלת וזהו הקליפה האחרונה שבכל הקליפות שהוא צואה שבה נאמר צא תאמר לו ומשליך אותה לחוץ שאין בה ממש ובזה מתקן קליפת העשיה שבעשיה ולכן צריך לנקות עצמו קודם האכילה כמ"ש בזה"ק על זה אזהרה גדולה שהאוכל בגוף משוקץ לנקבים הוא כעובד עבודת גלולים ר"ל והנה עיקר אכילת האדם הוא לצורך הבירור כי כשאוכל מדבק בנשמתו הניצוץ של הקדושה והפסולת דוחה אותה לחוץ וע"כ אסור ע"ה לאכול בשר מפני שאינו יודע לברר והצדיק בברכותיו שמברך בכוונה על המאכל ובכוונת אכילתו לש"ש הוא מברר ולכן צריך האדם לכוין בעת אכילתו שהוא מברר כל נצוצות הקדושה שבתוכו. וזאת היא כוונה העיקרית שבאכילה מלבד כוונת האכילה של הרב ז"ל ה"ה כו' ולזה מאיזה בחינה שיאכל אדם בכוונה הוא מברר הניצוץ שבאותו החיה והגלגול שבא בבהמה כיון שהשלימה זמנה ונשחטה שחיטה כשירה והשלימה כל מה שהיה לה לתקן באותה בחי' ועולה מב"ח למדבר והנה כל הבירור שאדם עושה בחיים הוא במעשה המצות ובאכילתו אבל במותו כו' והאדם צריך לברר ולתקן נשמתו וג"כ לברר ולתקן כל מה שאוכל ולהעלות כל אותן הנצוצות כי סוד הגאולה תלויה בזה עד שכל הקדושה תתברר וכשיובררו כל הניצוצות יעלו למעלה אז תהיה גאולה שלימה עכ"ל ספר הגלגולים בקיצור נמרץ. הנה אוזן מלין תבחון וחיך יוכל יטעם לו כי כן יבורך גבר ירא ה' בכוונת האכילה אוכלא דאפרת הוא ניצוצי הקדושה בבחינה ההוא ואכול תאכלו אותם בקדש פועל צדק כדובר משרים בתפלה כמבואר למעלה בשם ספר הגלגולים:
2
