יסוד ושורש העבודה, ו; שער הניצוץ ו׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Sixth Gate 6
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״וגודל מעלת האדם שמחדש חדושי תורה מבואר בזה"ק בכמה מקומות. וז"ל בהקדמת בראשית דף ד' ע"ב. תנן בההיא שעתא דמלה דאורייתא אתחדש מפומי' דבר נש ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמי' דקב"ה וקב"ה נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטרין לה בשבעין עטרין גליפין ומחקקין. ומלה דחכמתא דאתחדשא (פי' דברים של קבלה וסודות התורה) סלקא ויתבא על רישא דצדיק חי עלמין וטסא מתמן ושטא בשבעין אלף עלמין וסליקת לגבי עתיק יומין כו' בההיא שעתא ארח עתיק יומין בההיא מלה וניחא קמי' מכלא נטל לההיא מלה ואעטר לה בתלת מאה ושבעין אלף עטרין ההיא מלה טאסת וסלקא ונחתא ואתעבידא רקיע חדא וכן כל מלה ומלה דחכמתא אתעבדין רקיעין קיימין קיומא שלים קמי עתיק יומין והוא קרי לון שמים חדשים שמים מחודשים סתימין דרזין דחכמתא עלאה וכל אלין שאר מלין דאורייתא דמחדשין קיימין קמי קב"ה וסלקין ואתעבידו ארצות החיים ונחתין ומתעטרין לגבי ארץ חד ואתחדש ואתעביד כל ארץ חדשה מההיא מלה דאתחדש דאורייתא כו' זכאין אנון דמשתדלי באורייתא. עכ"ל. ועוד מענין זה בפ' ויחי דף רמ"ג ע"א עי"ש (וחיוב) גדול הוא על האדם לכתוב כל מה שמחדש בתורה כי הוא תיקון גדול בעולמות העליונים הקדושים כמבואר בכתבי האר"י ז"ל. וגם הוא מועיל לשכחה. ודי בהערה זו:
15
ט״זגודל העונש רח"ל
אם חידושו אינו על דרך האמת ח"ו לעצור במילין מי יוכל ולכבוש עין מסוררים מדרך האמת נתיצב על דרך לא טוב ומבלים ימיהם בפלפול שאינו על האמת כי תועבת ה' הוא עושה אלה ועונשו גדול עד מאוד כמבואר בזה"ק בכ"מ. וע"כ יזהר האדם בזה מאוד וז"ל הזה"ק בהקדמת ספר בראשית דף ה' ע"א. ת"ח ההוא דלאו אורחיה ברזין דאורייתא וחדש מילין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות ההיא מלה סלקא ונפיק לגבי ההיא מלה איש תהפוכות לשון שקר מגו נוקבא דתהום רבה ודלג חמש מאות פרסי לקבלא לההוא מלה ונטיל לה ואזיל בההיא מלה לגו נוקביה ועביד בה רקיע דשוא דאקרי תוהו וטס בההוא רקיע ההוא איש תהפוכות שיתא אלפי פרסא בזמנא חדא כיון דהאי רקיע דשוא קאים נפקת מיד אשת זנונים ואתקיף בההוא רקיע דשוא ואשתתפ' בי' ומתמן נפיקת וקטלת כמה אלפים ורבבות בגין כו' אר"ש לחבריא במטותא מנייכו דלא תפקון מפומייכו מלה דאורייתא דלא ידעתון ולא שמעתון מאלנא רברבא כדקא יאות בגין דלא תהון גרמי לההוא חטאה לקטלא אוכלסין דבני נשא למגנא פתחו כלהו ואמרי רחמנא לשזבן רחמנא לשזבן, עכ"ל. וז"ל פ' יתרו דף פ"ז ע"א. ר' יצחק פתח אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. כמה אית ליה לב"נ לאזדהרא על פתגמי אורייתא כמה אית ליה לב"נ לאזדהרא דלא יטעי בהו ולא יפיק מאורייתא מה דלא ידע ולא קביל מרבי דכל מאן דאמר במילי דאורייתא מה דלא ידע ולא קביל מרבי. עליה כתיב לא תעשה לך פסל וכל תמונה וקב"ה זמין לאתפרעה מני' בעלמא דאתי בזמנא דנשמתיה בעיא למיעל לדוכתהא דדחיין לה לבר כו'. עכ"ל. וז"ל פ' בלק דף קפ"ה ע"ב כל אנון דמשתדלי באורייתא ומתחדשי בה חידושין מיד איכתוב לגבי בני מתיבתא אנן מלין כדין כל אנון בני מתיבתא אתו למחמי לי' כו' אי מלה כדקא יאות. זכאה איהו. כמה עטרן מנצצן מעטרין לי' כל בני מתיבתא. ואי מלה אחרא הוי ווי לי' לההוא כסופא. דחיין לי' לבר וקאים גו עמודא עד דעיילי לי' לדינא רחמנא לשזבן. ואית אחרנין דסלקין לון כו' עכ"ל. אחיי ורעיי הביטו נא וראו אם יש מכאוב כמכאוב מי שמחדש חדושין באורייתא שלא אליבא דאמת ומה עון נושא שעליו נאמר לא תעשה לך פסל וכל תמונה ובוטל מד"ת וגורם רעה לעצמו וביום רעה ראה את צאן ההריגה לאלפים ולרבבות מישראל ח"ו שגורם רעה גדולה ג"כ לאחרים ח"ו. ודי הערה בזה:
אם חידושו אינו על דרך האמת ח"ו לעצור במילין מי יוכל ולכבוש עין מסוררים מדרך האמת נתיצב על דרך לא טוב ומבלים ימיהם בפלפול שאינו על האמת כי תועבת ה' הוא עושה אלה ועונשו גדול עד מאוד כמבואר בזה"ק בכ"מ. וע"כ יזהר האדם בזה מאוד וז"ל הזה"ק בהקדמת ספר בראשית דף ה' ע"א. ת"ח ההוא דלאו אורחיה ברזין דאורייתא וחדש מילין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות ההיא מלה סלקא ונפיק לגבי ההיא מלה איש תהפוכות לשון שקר מגו נוקבא דתהום רבה ודלג חמש מאות פרסי לקבלא לההוא מלה ונטיל לה ואזיל בההיא מלה לגו נוקביה ועביד בה רקיע דשוא דאקרי תוהו וטס בההוא רקיע ההוא איש תהפוכות שיתא אלפי פרסא בזמנא חדא כיון דהאי רקיע דשוא קאים נפקת מיד אשת זנונים ואתקיף בההוא רקיע דשוא ואשתתפ' בי' ומתמן נפיקת וקטלת כמה אלפים ורבבות בגין כו' אר"ש לחבריא במטותא מנייכו דלא תפקון מפומייכו מלה דאורייתא דלא ידעתון ולא שמעתון מאלנא רברבא כדקא יאות בגין דלא תהון גרמי לההוא חטאה לקטלא אוכלסין דבני נשא למגנא פתחו כלהו ואמרי רחמנא לשזבן רחמנא לשזבן, עכ"ל. וז"ל פ' יתרו דף פ"ז ע"א. ר' יצחק פתח אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. כמה אית ליה לב"נ לאזדהרא על פתגמי אורייתא כמה אית ליה לב"נ לאזדהרא דלא יטעי בהו ולא יפיק מאורייתא מה דלא ידע ולא קביל מרבי דכל מאן דאמר במילי דאורייתא מה דלא ידע ולא קביל מרבי. עליה כתיב לא תעשה לך פסל וכל תמונה וקב"ה זמין לאתפרעה מני' בעלמא דאתי בזמנא דנשמתיה בעיא למיעל לדוכתהא דדחיין לה לבר כו'. עכ"ל. וז"ל פ' בלק דף קפ"ה ע"ב כל אנון דמשתדלי באורייתא ומתחדשי בה חידושין מיד איכתוב לגבי בני מתיבתא אנן מלין כדין כל אנון בני מתיבתא אתו למחמי לי' כו' אי מלה כדקא יאות. זכאה איהו. כמה עטרן מנצצן מעטרין לי' כל בני מתיבתא. ואי מלה אחרא הוי ווי לי' לההוא כסופא. דחיין לי' לבר וקאים גו עמודא עד דעיילי לי' לדינא רחמנא לשזבן. ואית אחרנין דסלקין לון כו' עכ"ל. אחיי ורעיי הביטו נא וראו אם יש מכאוב כמכאוב מי שמחדש חדושין באורייתא שלא אליבא דאמת ומה עון נושא שעליו נאמר לא תעשה לך פסל וכל תמונה ובוטל מד"ת וגורם רעה לעצמו וביום רעה ראה את צאן ההריגה לאלפים ולרבבות מישראל ח"ו שגורם רעה גדולה ג"כ לאחרים ח"ו. ודי הערה בזה:
16
י״זגודל מעלת למוד תינוקת של בית רבם
גודל החיוב ללמד את בנים הקטנים תורה מפורש בתורת משה ולמדתם אותם את בניכם וגו' ומעלת לימוד תנוקת של בית רבם אין למעלה הימנו כי הוא הבלא שאין בו חטא ועוד נוסף הוא בזה"ק גודל מעלת לימוד של תינוקת וז"ל במאמר הנ"ל תרין סמכין דלסטר דרום אנון שכיניא"ל עיזיזי"ה ואנון ממנין על תריסר אלפי ממנן אחרנין כו' ואלין אתמנין על ההוא הבל דתנוקת דלעאן באוריתא לקיימא עלמא ואלין נטלי ההוא הבל וסלקי לעילא וכל הבל והבל דאינון תנוקת דלעאן באוריתא לקיימא עלמא אתעביד מני' רוחא חדא וסלקא ההוא רוחא לעילא ואתעטר בעטרא קדישא ואתמנא נטורא דעלמא וכן כלהו כו'. עכ"ל וז"ל פ' בלק דקצ"ז ע"ב אם לא תדעי לאתקפא גרמך בגלותא ולאתקפא חילא לאגנא על בנך צאי לך צאי לך לאתקפא בעקבי הצאן אנון תנוקת דבית רבן דאולפי תורה כו' עכ"ל בקיצור:
גודל החיוב ללמד את בנים הקטנים תורה מפורש בתורת משה ולמדתם אותם את בניכם וגו' ומעלת לימוד תנוקת של בית רבם אין למעלה הימנו כי הוא הבלא שאין בו חטא ועוד נוסף הוא בזה"ק גודל מעלת לימוד של תינוקת וז"ל במאמר הנ"ל תרין סמכין דלסטר דרום אנון שכיניא"ל עיזיזי"ה ואנון ממנין על תריסר אלפי ממנן אחרנין כו' ואלין אתמנין על ההוא הבל דתנוקת דלעאן באוריתא לקיימא עלמא ואלין נטלי ההוא הבל וסלקי לעילא וכל הבל והבל דאינון תנוקת דלעאן באוריתא לקיימא עלמא אתעביד מני' רוחא חדא וסלקא ההוא רוחא לעילא ואתעטר בעטרא קדישא ואתמנא נטורא דעלמא וכן כלהו כו'. עכ"ל וז"ל פ' בלק דקצ"ז ע"ב אם לא תדעי לאתקפא גרמך בגלותא ולאתקפא חילא לאגנא על בנך צאי לך צאי לך לאתקפא בעקבי הצאן אנון תנוקת דבית רבן דאולפי תורה כו' עכ"ל בקיצור:
17
י״חגודל העונש להמעביר בניו מת"ת ר"ל
ועתה ישראל מה רב טוב קריאת ולימוד תינוקת הבלא גרים לקיום העולם ומלואו ואז תבין ולבך יהגה אימה מגודל העונש להמעביר בניו מת"ת לאחד מהם. וז"ל הזה"ק פ' פקודי הנ"ל לתרין סמכין דלסטר מערב כו' אלין אתמנון לאכרזא בכל רקיעין לכל אנון דמעברי' בנייהו מאוריתא וסלקין לון דלא ילעון בה כדין נפקי כל הני ממנן ומכרזי ואמרי ווי לפלני' דקא אעבר ברי' מאוריתא ווי לי דקא אתאבי' מעלמא דין ומעלמא דאתי מחולקא דעלמא דאתי כו' תלתין ותרין אחרנין כו'. עכ"ל. אחינו בני ישראל הנתונים בשיעורה רחמנים בני רחמנים ג"ח בני ג"ח איך ראוי לאדם להשתדל להיות איש משגיח בעינא פקיחא בעירו על היתומים קטנים או בתנוקת הקטנים שיש להם אב ואין להם פתח בית האב פתח תקות השנוי כי דל הוא ואין ידו משגת להשכיר להם מלמד לשנות עמו ולפעמים שאינם יודעים אף להתפלל ולברך ברכת הנהנין וברכת המזון אוי לעינים שכך רואות ואין איש שת על לב למצוא להם מזור תרף למחלתם. ולעת מצוא שיש תנוקת בעיר שהיו יכולים להיות מורי הוראות בישראל ומפאת שאין להם מלמד נשארים ע"ה גמורים ואיך ראוי להשגיח ע"ז ולעשות חברה קדישא של תלמוד תורה על זה כי יקיים עולם מלא בהבל פיהם של לימוד תורתם כמבואר במאמרי הזה"ק הנ"ל ובוודאי מי שמשתדל ומשגיח ע"ז אין קץ ותכלית לשכרו ודי בהערה זו. אוזן שומעת תוכחת מוסר מגולה ג"כ ממאמר הנ"ל לאותן בני אדם שמעבירין בניהם מת"ת כשהם בני ט"ז ובני י"ז שנים לעסוק אהב במשא ומתן אדם ירחיב לו את גבולו בכסף ובזהב ואלה הבגדים אשר יעשו בגדי מעשה היצר או לאותו בושה אוי לאותו כלימה ודי בהערה של הז"הק אובד אדמתו ישבע חרפה שאובד עה"ז ואדמת עה"ב ואין לו חלק כלל בעוה"ב כנ"ל מפורש במאמרי הקדוש הנ"ל ואין צורך בהערה יותר ודי בזה:
ועתה ישראל מה רב טוב קריאת ולימוד תינוקת הבלא גרים לקיום העולם ומלואו ואז תבין ולבך יהגה אימה מגודל העונש להמעביר בניו מת"ת לאחד מהם. וז"ל הזה"ק פ' פקודי הנ"ל לתרין סמכין דלסטר מערב כו' אלין אתמנון לאכרזא בכל רקיעין לכל אנון דמעברי' בנייהו מאוריתא וסלקין לון דלא ילעון בה כדין נפקי כל הני ממנן ומכרזי ואמרי ווי לפלני' דקא אעבר ברי' מאוריתא ווי לי דקא אתאבי' מעלמא דין ומעלמא דאתי מחולקא דעלמא דאתי כו' תלתין ותרין אחרנין כו'. עכ"ל. אחינו בני ישראל הנתונים בשיעורה רחמנים בני רחמנים ג"ח בני ג"ח איך ראוי לאדם להשתדל להיות איש משגיח בעינא פקיחא בעירו על היתומים קטנים או בתנוקת הקטנים שיש להם אב ואין להם פתח בית האב פתח תקות השנוי כי דל הוא ואין ידו משגת להשכיר להם מלמד לשנות עמו ולפעמים שאינם יודעים אף להתפלל ולברך ברכת הנהנין וברכת המזון אוי לעינים שכך רואות ואין איש שת על לב למצוא להם מזור תרף למחלתם. ולעת מצוא שיש תנוקת בעיר שהיו יכולים להיות מורי הוראות בישראל ומפאת שאין להם מלמד נשארים ע"ה גמורים ואיך ראוי להשגיח ע"ז ולעשות חברה קדישא של תלמוד תורה על זה כי יקיים עולם מלא בהבל פיהם של לימוד תורתם כמבואר במאמרי הזה"ק הנ"ל ובוודאי מי שמשתדל ומשגיח ע"ז אין קץ ותכלית לשכרו ודי בהערה זו. אוזן שומעת תוכחת מוסר מגולה ג"כ ממאמר הנ"ל לאותן בני אדם שמעבירין בניהם מת"ת כשהם בני ט"ז ובני י"ז שנים לעסוק אהב במשא ומתן אדם ירחיב לו את גבולו בכסף ובזהב ואלה הבגדים אשר יעשו בגדי מעשה היצר או לאותו בושה אוי לאותו כלימה ודי בהערה של הז"הק אובד אדמתו ישבע חרפה שאובד עה"ז ואדמת עה"ב ואין לו חלק כלל בעוה"ב כנ"ל מפורש במאמרי הקדוש הנ"ל ואין צורך בהערה יותר ודי בזה:
18
י״טגודל מעלות מלמדי תינוקות
ו"ל ז"ח דכ"ב ע"ד א"ר תנחום בא וראה כמה חביבה התורה לפני הקב"ה שבשבילה זוכה האדם לחיי העוה"ב וכל המלמד תורה לאחרים יותר מכולם. בא וראה מה כתיב בכאן אם אקח מכל אשר לך אותם הרשעים הראוים לך בלעדי רק אשר אכלו הנערים חוץ מאותם המורים תורה לאחרים ולתנוקת ששכרם כפול דא"ר יצחק המלמד תורה לתנוקת דירתו עם השכינה והיינו דאר"ש כד הוי אתו למחמי עולימיא בבי רב הוה אמר אזילנא למחמי אפי שכינתא ואמר רק אשר אכלו הנערים חוץ מאותם אשר למדו לנערים תורה וחלק האנשים אשר הלכו אתי באותו העולם תדע שאחזיק בהם ולא אתנם לך אע"פ שראוים ליענש כל כך יש לנשמת הצדיק עם שר סדום שהוא שרו של גיהנם המושל על הרשעים ועוד אומר לא אני לבדי אחזיק באלו אלא ענר אשכול וממרא שהם האבות הם יקחו חלקם עכ"ל ודי הערה בזה:
ו"ל ז"ח דכ"ב ע"ד א"ר תנחום בא וראה כמה חביבה התורה לפני הקב"ה שבשבילה זוכה האדם לחיי העוה"ב וכל המלמד תורה לאחרים יותר מכולם. בא וראה מה כתיב בכאן אם אקח מכל אשר לך אותם הרשעים הראוים לך בלעדי רק אשר אכלו הנערים חוץ מאותם המורים תורה לאחרים ולתנוקת ששכרם כפול דא"ר יצחק המלמד תורה לתנוקת דירתו עם השכינה והיינו דאר"ש כד הוי אתו למחמי עולימיא בבי רב הוה אמר אזילנא למחמי אפי שכינתא ואמר רק אשר אכלו הנערים חוץ מאותם אשר למדו לנערים תורה וחלק האנשים אשר הלכו אתי באותו העולם תדע שאחזיק בהם ולא אתנם לך אע"פ שראוים ליענש כל כך יש לנשמת הצדיק עם שר סדום שהוא שרו של גיהנם המושל על הרשעים ועוד אומר לא אני לבדי אחזיק באלו אלא ענר אשכול וממרא שהם האבות הם יקחו חלקם עכ"ל ודי הערה בזה:
19
כ׳גודל מעלת מחזיקי ידי לומדי תורה
הובא בהרבה מקומות בגמרא הקדושה כבר נודע ומפורסם בכל הספרים וז"ל הזה"ק פ' ויחי ד' רמ"ב ע"א אמאי אקדים בברכאן זבולן ליששכר תדיר והא יששכר אשתדלותי' באורייתא ואורייתא אקדים בכל אתר אמאי אקדים ליה זבולן בברכאן. אבוי אקדים לי'. משה אקדים לי' אלא זבולן זכי על דאפיק פתא מפומי' ויהב לפומי' דיששכר בגיני כך אקדים ליה בברכאן מהכא אוליפנא מאן דסעיד למארי' דאוריתא נטיל ברכאן מעילא ותתא ולא עוד אלא דזכי לתרי פתורי מה דלא זכי ב"נ אחרא זכי לעותרא דיתברך בהאי עלמא וזכי למהוי ליה חולקא בעלמא דאתי כו' עכ"ל. וז"ל פ' מצורע ד' נ"ג ע"ב עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר כו' מאן תומכיה אלין אנון דמטילין מלאי לכיסן של ת"ח כמה דאוקמוה ותומכיה זכי לנביאי מהימני דיפקון מני' כו' דאנון דמטילין מלאי לכיסן של ת"ח אנון תמכין לאוריתא מרישא עד סיומא דגופא וכל מהימנותא ביה תליא ואתמך וזכי לבנין דיתחזון לנביאי מהימנא עכ"ל:
הובא בהרבה מקומות בגמרא הקדושה כבר נודע ומפורסם בכל הספרים וז"ל הזה"ק פ' ויחי ד' רמ"ב ע"א אמאי אקדים בברכאן זבולן ליששכר תדיר והא יששכר אשתדלותי' באורייתא ואורייתא אקדים בכל אתר אמאי אקדים ליה זבולן בברכאן. אבוי אקדים לי'. משה אקדים לי' אלא זבולן זכי על דאפיק פתא מפומי' ויהב לפומי' דיששכר בגיני כך אקדים ליה בברכאן מהכא אוליפנא מאן דסעיד למארי' דאוריתא נטיל ברכאן מעילא ותתא ולא עוד אלא דזכי לתרי פתורי מה דלא זכי ב"נ אחרא זכי לעותרא דיתברך בהאי עלמא וזכי למהוי ליה חולקא בעלמא דאתי כו' עכ"ל. וז"ל פ' מצורע ד' נ"ג ע"ב עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר כו' מאן תומכיה אלין אנון דמטילין מלאי לכיסן של ת"ח כמה דאוקמוה ותומכיה זכי לנביאי מהימני דיפקון מני' כו' דאנון דמטילין מלאי לכיסן של ת"ח אנון תמכין לאוריתא מרישא עד סיומא דגופא וכל מהימנותא ביה תליא ואתמך וזכי לבנין דיתחזון לנביאי מהימנא עכ"ל:
20
כ״אולהיפך גודל העונש ר"ל
וגם את זה לעומת זה ראה רעה חולה שגורם גם לאחרים ח"ו בהרפו מלהחזיק ידי לומדי תורה כמבואר בזה"ק ובתקונים וז"ל הזה"ק פ' וישלח ד' קע"א ע"א מאן דלעי באוריתא ולית מאן דסמיך לי' ולא אשתכח מאן דאטיל מלאי לכיסי' לאתתקפא. על דא אוריתא קא משתכחא בכל דרא ודרא ואתחלש תוקפא דאוריתא כל יומא ויומא בגין דלית לון לאנון דלעאן באוריתא על מה דסמכין וסיטרא חייבא אתתקף בכל יומא ויומא. ת"ח כמה גרים חובא דא דבגין דלית מאן דאסמיך לאורית' כדקא יאות אנון סמכין חלשין (פי' בעולמות העליונים הקדושים יש עולמות שנקראים סמכין דאוריתא וזה"ש אנון סמכין ר"ל אותן העולמות חלשין כביכול תשש כחם) וגרמין (ר"ל אותם שאינם מחזיקים ידי לומדי תורה גורמין) לאתתקפא לההוא דלית ליה שוקין ורגלין לקיימא עלייהו (פי' לס"מ ונחש הקדמוני שהם עולמות הקליפות) פתח ואמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וגו' על גחונך תלך מאי על גחונך תלך דאתברו סמכין דילי' וקציצו רגלוי ולית ליה על מה דקאים כד ישראל לא בעאן לסמכא ליה לאוריתא אנון יהבין ליה סמכין ושוקין לקיימא ולאתתקפא בהו עכ"ל בקיצור. וז"ל בהקדמות בתקונים ד' ב' ע"א שכינתא כו' איהו רגזא יתיר על נבל כי ישבע לחם דאתמר ביה לכו לחמו בלחמי דאיהו קמצן נבל בממוניה נבל שמיה דלאו איהו נדיב ולא איהו מזרעא דאבהן דאתמר עלייהו נדיבי עמים נאספו דהא קמצן איהו עני הדעת בתר דלא עביד טיבו למארי תורה למהוי מחזיק בידייהו כו' עכ"ל. וגם בהקדמות בראשית מגודל מעלתו וע"ש ד' ח' ע"א ודי בהערה זו. הנוטה אוזן הלא ישמע ולבבו יבין גודל הפגם והרעה שגורם לעצמו גם לכל ישראל שאינו מחזיק ידי לומדי תורה שבכל יום ויום הולך ונסוע תוקף עוז התורה ומשתכחת מישראל גם מה שגורם את כל היקום אשר ברגליהם של הקליפות כי נותן עוז ותעצומות לנחש הקדמוני סמכין ושוקין לאתתקפא בהו ועושי רשעה מתגברים בכל יום ויום צור ילדך תשי כביכול שגורם תשוש כח ופגמים גדולים בעולמות העליונים הקדושים וגורם רעה לעצמו גם לאחרים כפי שמבואר במאמרים הקדושים הנ"ל והאיך לא ישים האדם אל לבו את כל הדברים האלה כל הימים אשר הוא חי על האדמה להיות דברי תורה מעות קונות לו בכל מקום בזה ובבא והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם שיהיו בניו ראוים שתשרה עליהם השכינה כמאמר הזה"ק הנ"ל ולמען תשכילו את אשר תעשון לזכות ברב טוב הצפון וספון ודי בזה כדי הזעה והערה למשכיל שיעור ידידות. סליק שער הניצוץ והוא שער הלימוד בעז"ה המושיע. אחיי ורעיי הנה אחרי דרך מבוא התאמץ בעז"ה סדר הנאות ללימוד בכל פרטיה ויהי כאשר תמו כל עניניה נכון היה למועד אשר ידעתי בשער הזה פרק ב' לקיים דברי לתקן שביל הטהור בפרש"י מכל סיג הטעו' שנפלו בדפוס גם ביאור גבולי יהושע וגבולי העתיד ובניו שלמה ובנין העתיד. אך גמר אומר בלבי אציגה נא אתהן לבדנה בסוף החבור בכדי שלא להפקיע את השערים של שערי תפלה וסדר היום זו מזו בהפסק גדול כזה ושם תמצאנה הכל על נכון בעז"ה המושיע ית"ש ויתעלה זכרו לעד אמן:
וגם את זה לעומת זה ראה רעה חולה שגורם גם לאחרים ח"ו בהרפו מלהחזיק ידי לומדי תורה כמבואר בזה"ק ובתקונים וז"ל הזה"ק פ' וישלח ד' קע"א ע"א מאן דלעי באוריתא ולית מאן דסמיך לי' ולא אשתכח מאן דאטיל מלאי לכיסי' לאתתקפא. על דא אוריתא קא משתכחא בכל דרא ודרא ואתחלש תוקפא דאוריתא כל יומא ויומא בגין דלית לון לאנון דלעאן באוריתא על מה דסמכין וסיטרא חייבא אתתקף בכל יומא ויומא. ת"ח כמה גרים חובא דא דבגין דלית מאן דאסמיך לאורית' כדקא יאות אנון סמכין חלשין (פי' בעולמות העליונים הקדושים יש עולמות שנקראים סמכין דאוריתא וזה"ש אנון סמכין ר"ל אותן העולמות חלשין כביכול תשש כחם) וגרמין (ר"ל אותם שאינם מחזיקים ידי לומדי תורה גורמין) לאתתקפא לההוא דלית ליה שוקין ורגלין לקיימא עלייהו (פי' לס"מ ונחש הקדמוני שהם עולמות הקליפות) פתח ואמר ויאמר ה' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וגו' על גחונך תלך מאי על גחונך תלך דאתברו סמכין דילי' וקציצו רגלוי ולית ליה על מה דקאים כד ישראל לא בעאן לסמכא ליה לאוריתא אנון יהבין ליה סמכין ושוקין לקיימא ולאתתקפא בהו עכ"ל בקיצור. וז"ל בהקדמות בתקונים ד' ב' ע"א שכינתא כו' איהו רגזא יתיר על נבל כי ישבע לחם דאתמר ביה לכו לחמו בלחמי דאיהו קמצן נבל בממוניה נבל שמיה דלאו איהו נדיב ולא איהו מזרעא דאבהן דאתמר עלייהו נדיבי עמים נאספו דהא קמצן איהו עני הדעת בתר דלא עביד טיבו למארי תורה למהוי מחזיק בידייהו כו' עכ"ל. וגם בהקדמות בראשית מגודל מעלתו וע"ש ד' ח' ע"א ודי בהערה זו. הנוטה אוזן הלא ישמע ולבבו יבין גודל הפגם והרעה שגורם לעצמו גם לכל ישראל שאינו מחזיק ידי לומדי תורה שבכל יום ויום הולך ונסוע תוקף עוז התורה ומשתכחת מישראל גם מה שגורם את כל היקום אשר ברגליהם של הקליפות כי נותן עוז ותעצומות לנחש הקדמוני סמכין ושוקין לאתתקפא בהו ועושי רשעה מתגברים בכל יום ויום צור ילדך תשי כביכול שגורם תשוש כח ופגמים גדולים בעולמות העליונים הקדושים וגורם רעה לעצמו גם לאחרים כפי שמבואר במאמרים הקדושים הנ"ל והאיך לא ישים האדם אל לבו את כל הדברים האלה כל הימים אשר הוא חי על האדמה להיות דברי תורה מעות קונות לו בכל מקום בזה ובבא והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם שיהיו בניו ראוים שתשרה עליהם השכינה כמאמר הזה"ק הנ"ל ולמען תשכילו את אשר תעשון לזכות ברב טוב הצפון וספון ודי בזה כדי הזעה והערה למשכיל שיעור ידידות. סליק שער הניצוץ והוא שער הלימוד בעז"ה המושיע. אחיי ורעיי הנה אחרי דרך מבוא התאמץ בעז"ה סדר הנאות ללימוד בכל פרטיה ויהי כאשר תמו כל עניניה נכון היה למועד אשר ידעתי בשער הזה פרק ב' לקיים דברי לתקן שביל הטהור בפרש"י מכל סיג הטעו' שנפלו בדפוס גם ביאור גבולי יהושע וגבולי העתיד ובניו שלמה ובנין העתיד. אך גמר אומר בלבי אציגה נא אתהן לבדנה בסוף החבור בכדי שלא להפקיע את השערים של שערי תפלה וסדר היום זו מזו בהפסק גדול כזה ושם תמצאנה הכל על נכון בעז"ה המושיע ית"ש ויתעלה זכרו לעד אמן:
21
