יסוד ושורש העבודה, ז; שער הבכורות י״אYesod VeShoresh HaAvodah, The Seventh Gate 11

א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״חתפלת מנחה
28
כ״טז"ל האבודרה"ם ונקראת זאת התפלה מנחה מפני שבשעה עשירית מן היום שנברא בו אדה"ר חטא וזהו שכתב לרוח היום ומתרגמינן למנח יומא עכ"ל. וז"ל הטור וכשיגיע זמן תפלת המנחה יתפלל ומאוד צריך לזהר בה דא"ר חלבו א"ר הונא לעולם יזהר אדם בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה כו' עכ"ל. וגם הזה"ק מזהיר מאוד להתפלל אותה בכוונה עצומה יותר מבתפלת שחרית וערבית כמבואר פ' ויחי ד' ר"ל ע"א. וז"ל כתיב אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב מאן צללי ערב אינון מקטרגי דעלמא ורוגזי דדינין דזמינין בההוא שעתא וע"ד תנינן דבעי ב"נ לכוונא דעתא בצלותא דמנחה. בכלהו צלותא בעי ב"נ לכוונא דעתי' ובהאי צלותא יתיר מכלהו בגין דדינא שריא בעלמא וע"ד זמן צלותא דמנחה יצחק תקין לה והא אוקמוה עכ"ל. והאריז"ל כתב ג"כ וז"ל מפני שעתה הוא זמן שליטת הדינים צריך להזהר בו מאוד יותר מבשחרית שלא יתאחזו בו החיצונים כו' עד כאן לשונו ודי בהערה זו. האריז"ל קודם תפלת המנחה היה חוקר אם אין אתו שכיר יום לשלם לו ביומו שכרו לבל יתעכב עי"ז תפלתו לעלות למעלה. וגודל עון של הלנת פעולות שכיר בעז"ה יבואר בשער הכולל פרק י"ח. ויזהר האדם לקבל על עצמו מ"ע של ואהבת לרעך כמוך גם קודם תפלת מנחה וערבית כנזכר למעלה בתפלת שחרית וע"ש בשער הב' פ"ח. ויזהר לומר קודם אשרי פרשיות הקרבנות ופסוקי ה' צבאות כל פסוק ג"כ בהתלהבות גדול. ואח"כ יאמר אשרי בכוונה גדולה ובהתלהבות גודל כמבואר למעלה בתפלת שחרית. ופסוק עיני כל אליך ישברו כו' פותח את ידך כו' מבואר בתפילת שחרית בכוונת אשרי שקודם ובא לציון ע"ש. ואחר תפלת י"ח אף אם התפלל ביחידות יתוודה כנ"ל בתפלת שחרית ונפילת אפים כנ"ל ואח"כ עלינו. וכ"כ האריז"ל שיש לומר גם אחר תפלת המנחה עלינו. ואחר שבח עלינו של תפלה זו יאמר ב' מזמורים הנ"ל אחר תפילת שחרית:
29
ל׳תפלת ערבית
קודם תפלת ערבית יאמר (שיר המעלות) הנה ברכו את ה' כו' והעיקר הפסוקים ה' צבאות. (והוא רחום) כו' תקון יצירת פסוק זה בתפלת ערבית הובא בזה"ק ובתקונים בכמה מקומות וז"ל פ' תרומה ד' ק"ל ע"א צלותא דא איהו לאגנא עלן מגו פחד בלילות מגו פחד דכמה סטרין פחד גיהנם דהא בההיא שעתא טרדי לחייביא בגיהנם על חד תרון מביממא ובגין כך מקדמי ישראל למימר (והוא רחום) דאיהו בגין פחד דגיהנם עכ"ל. לכן יזהר האדם לומר פסוק זה בכוונה עצומה ברכו כו':
30
ל״אברכה א' מעריב ערבים
הנה עיניך הרואות את אשר עשו וסדרו אנשי כה"ג בברכה זו גבורותיו וחכמתו הנפלא' של הבורא ית"ש ויתעלה בפתיחת השערים של מעלה ובשינויי עתים וזמנים ובסדירת הכוכבים ברקיע ובכל הנהגתו בחכמתו הנפלאה הנזכר בברכה זו וסדרו כל זה כדי לשבח אותו ית"ש ויתעלה ובודאי לשון ברכה פירושה שאנו מברכים ומשבחים להבורא ית"ש ואם האדם אינו מכוין באמירת השבח כלל אין נקראת ברכה. ונקוט האי כללא בידך אחי ורעי ויהי' לזכרון בין עיניך תמיד בכדי שלא נצטרך להעלות זכרונו לפניך בפקוד' מקום אחר ודי בזה. ומסדר את הכוכבים כו' כרצונו ז"ל אבודרה"ם ואמר כרצונו כי אין חכם בעולם שידע למה נסדרו על סדר זה ועל התבונה הזאת עכ"ל. ובחתימת הברכה ראו לכוין גבורו' ה' בשמחה עצומה בחכמה נפלאה הזו:
31
ל״בברכה שניה אהבת עולם כו'
באמירת תיבות אלו יכניס האדם בלבו אהבת הבורא ית"ש מאוד בשמחה עצומה כנ"ל בברכת אהבה רבה. (ונשמח) בדברי תורתיך ובמצותיך יכניס בלבו בשמחה עצומה אהבת תורתו הקדושה ומצותיו הקדושים שניתן לנו כדי שנזכה בהם לחיי הנצחים. (ואהבתך) אל תסיר ממנו לעולמים יתפלל מעומקא דלבא מאוד. ובחתימות ברכה זו ראוי שיתן במחשבתו הודאה בשמחה עצומה מאד להבורא ית"ש ע"ז כנ"ל בברכת אהבה רבה דשחרית ועיי"ש:
32
ל״גקריאת שמע
הנה זה בא למעלה בתפלת שחרית כוונה פשטיות של ק"ש ואין עתה באתי אלא בלשון של זהורית שיזהר לכוין גם בק"ש זו דערבית כל הכוונת הנ"ל. ולא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה שבפסוק (וקשרתם) לאות על ידך כו' דפרשה הראשונה והשני' אף שאין עתה זמן תפילין ראוי לכוין במחשבתו בזה"ל אני מקבל עלי מ"ע זו של תפילין להניחם למחר בשחרית ובודאי בכונה זו יעשה נחת רוח להבורא ית"ש וביחוד אם יכוין אותה בשמחה עצומה. ודי בזה:
33
ל״דברכות שלאחריה ברכה ראשונה אמת ואמונה
אמת ואמונה כו' פי' כל זאת שאמרנו בק"ש קבלת עול מלכות שמים בפ' ראשונה וקבלת עול מצות בפ' שניה ובפ' ציצית הוא אמת ואמונה וקיים עלינו כי הוא ה' כו' ואין זולתו ואנחנו ישראל עמו וראוי לאדם לקבל על עצמו בתיבות אלו מסירת נפש בציור איזה מיתה בשמח' עצומה להראות בזה אמיתת אמונתו ביחודו ית"ש ויתעלה. ויאמר כל נוסח ברכה זו במתון וישים לבו ומחשבתו היטיב אל השבח וההודאה על כל הטובות שאנו מספרים בברכה זו שעושה לנו יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה בתמידות. הפודינו כו'. המכה בעברתו כל בכורי מצרים כו' יצייר במחשבתו כאלו הוציא אותנו עם קדוש משם ממש עכשיו ויתן במחשבתו הודאה בשמחה עצומה מאוד להשם יתעלה ע"ז. ויזהר האדם מאוד בזה כי על קוטב זה נצטוינו בתורה הקדושה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ואמרו רז"ל ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות ועיקור קיום מ"ע של הזכרת יצ"מ בלילה הוא בברכה זו אף שכבר הזכירו י"מ בפ' ציצית כמרז"ל בברכות דף י"ב ע"א כל שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא י"ח ועיי"ש בפרש"י וע"כ יש לזהר בזה מאוד. ומלכותו ברצון קבלו עליהם משה כו'. בכאן ראוי לאדם לחשוב בזה"ל גם אני מקבל עלי ועל בני עד סוף כל הדורות מלכותו ואדנותו ית"ש ויתעלה. מלכותך כו'. בא"י גאל ישראל. יכוין שהוא ית"ש גואלינו בתמידות וגאל אותנו ממצרים ויתן במחשבתו הודאה בשמחה עצומה לה' ית"ש על זה:
34
ל״הברכה שניה השכיבנו
ותקננו בעצה טובה מלפניך יכוין שיתן השם יתעלה בלבבנו עצות טובות ותחבולות איך להנצל מפח יוקש עצת יצה"ר ולעבוד אותו באמת ובלב שלם. והושיענו למען שמך יחשוב למען השכינה הקדושה שהיא עתה בצור בשבי' עונינו. והס' מעלינו כו' והס' שטן כו' יכוין שיוציא אותנו מן הקליפות ומן המזיקין שזמן שליטתן בלילה. כי ברכה זו לכך נתקנה כמבואר בז"הק פ' תרומה דף ק"ל ע"א. וז"ל צלותא דא איהי לאגנא עלן מגו פחד בלילות כו' ובג"כ אנן מקדימין שומר עמו ישראל לעד אמן פחד דכמה מזיקין וקטרוגין דמשתכחי בליל' ואית לון רשו לנזקא למאן דנפיק מתרע ביתי' לבר ובג"כ אנן מקדימין ושמור צאתינו ובואינו. ועל כל דא מגו דחילא לכל דא אנן מפקידניו גופין ונשמתין למלכותא עלאה די שולטנא דכולא בידהא וע"ד צלותא דערבית בכל לילא ולילא השת' דקרבנין ומדבחן לא אשתכחו. אנון עבדינן כל תקונין דאנן עבדין על רזא דנא עכ"ל צאו וראו הזה דרך טובה שיבורר בלבו של אדם שלולי עזרתו ית"ש ויתעלה לא היינו יכולים להנצל מהם בלילה מפאת תגבורת שליטתם וניתן להם רשות להזיק ע"כ יכוין במחשבתו כנ"ל. בא"י שומר כו':
35
ל״וברוך ה' לעולם אמן ואמן
ראוי לאומרם בכוונה גדולה והם י"ח פסוקי' עד יראו עינינו. ומיראו עינינו הוא התחלת הברכה של המלך בכבודו כו'. וז"ל אבודרה"ם ומפני שהיא סמוכה להשכיבנו לכן אינה פותחת בברוך דהפסוקים של ברוך ה' לא הוי הפסק. יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשנו בישועתך באמת כלומר ישועתך שנגיל בה היא באמת ע"ש ושכנתי בתוך ירושלים ונקרא ירושלים עיר האמת. ומה היא הישועה זו שנגיל בה נפשנו באמור לציון מלך כו'. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו'. זה אינו פסוק אלא המלאכים אומרים כך כדאיתא בפרקי היכלות והם כנגד הוה והיה ויהיה. בא"י המלך בכבודו כו' כלומר מימות המשיח ואילך. עכ"ל האבודרה"ם ואחר תפלת י"ח ועלינו ב' מזמורים הנ"ל כבר בא זכרונם לטובה בתפל' מנחה:
36

Welcome to Sefastia

Your AI-powered gateway to the Jewish textual tradition. Find sources with TorahChat and track your learning progress.