יסוד ושורש העבודה, ז; שער הבכורות י״בYesod VeShoresh HaAvodah, The Seventh Gate 12
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳
6
ז׳
7
ח׳
8
ט׳
9
י׳
10
י״א
11
י״ב
12
י״ג
13
י״ד
14
ט״ו
15
ט״ז
16
י״ז
17
י״ח
18
י״ט
19
כ׳
20
כ״א
21
כ״ב
22
כ״ג
23
כ״ד
24
כ״ה
25
כ״ו
26
כ״ז
27
כ״ח
28
כ״ט
29
ל׳
30
ל״א
31
ל״ב
32
ל״ג
33
ל״ד
34
ל״ה
35
ל״ו
36
ל״זסדר ק"ש שעל המטה
37
ל״חהנה חיוב ק"ש שעל המטה אף שכבר קרא ק"ש של ערבית בזמנה מבואר בגמרא אריב"ל אע"פ שקרא ק"ש בבה"כ מצותה לקרותה על מטתו עוד אר"א כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב פיפיות בידו שנאמר כו' עוד אמר ר' יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו. מזיקין בדילין הימנו שנאמר כו' עוד אמרו בגמרא על מי שלא קרא ק"ש על מטתו נקרא מטתו מטת ארמית ר"ל. ע"כ יזהר כל אדם מאוד בק"ש שעל המטה לקרותה בכוונה עצומה כל המזמורים וכל הפסוקים. ועל המטה לאו דוקא אלא פירושו סמוך למטתו בשעה שרוצה לילך לישן כן כתב ב"י. והאר"י ז"ל כתב וז"ל טוב לו שיאמר מעומד כל הסדר דק"ש של המטה כו'. עכ"ל. וראוי לכל ירא וחרד להתנהג כן לקרותה מעומ' ועכ"פ בישיב' אך לא בשכיב' על מטתו כי אז קרוב הדבר שיחטפנו השינה באמצע ק"ש ויהי' מעוות לא יוכל לתקן ובלא"ה הוידוי צריך דוקא מעומד ככל הוידוים. וז"ל האריז"ל ומפני שהשינה אחת מששים במיתה כו' וצריך לעשות עצמו כאלו מת וע"י הוידוי יפריד החיצוני' כו' ואם לא קרא ק"ש מעומד יקום עתה מעומ' ויתודה על כל העונות כמ"ש בנוסח הוידוי כו' ויתודה בפרט על אותם שזוכר שעבר עליהם ביום שעבר כו' עכ"ל. וגודל החיוב להתודות בלילה קודם השינה הובא בזה"ק בכמה מקומות וז"ל פ' וישב דף קצ"א ע"א כד אזיל ב"נ בכל יומא בעי לי' לאסתמרא מחובוי בכל יומא ויומא כד אתי לילא בעי לאסתכל ולמבדק בכל מה דעבד כל ההוא יומא בגין דייתוב מנייהו ויסתכל בהו תדיר בגין דייתיב קמי' מארי' כמה דאת אמר וחטאתי נגדי תמיד בגין דייתיב מנייהו עכ"ל. ובפ' קרח ג"כ דף קע"ח ע"א ז"ל בכל לילא ולילא עד לא ישכב ועד לא נאים בעי בר נש למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא ויתוב מנייהו ויבעי עלייהו רחמי מ"ט בההיא שעתא כו' ואלין אקרי מארי דחושבנא עכ"ל ובפ' צו דף כ"ט ע"ב ברע"מ ג"כ ז"ל צריך בר נש לקרבא לקרבן לילא קרבן נפשא ורוחא ונשמתא דבעירן קד' ה' יתודה בכמה מיני וידוין ויסלק לון במחשבתי' קרבנא קדם ה' לאפקא לון בק"ש לקמי קב"ה ויפיק רוחי' דדפיק בערקין דלבא נפש יכוין בשריפתה ובשחיטתה ובנחירתה דהוו נחירין כהניא הה"ד ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל, היינו חנק. ותלתא מיתות כו' ויכוין למעבד סקילה כו'. עכ"ל. (וביותר) צריך האדם להתודות על דברים בטלים שדבר ביום ויקבל על עצמו בלבו תשובה שלימה וגמורה שלא יחזור על זה עוד. כמבואר בזה"ק פ' נשא דף קכ"א ע"ב. וז"ל ת"ח בשעתא דבני נשא דמיכין וטעמין טעמא דמותא ונשמתא סלקא לעילא קיימא באתר דקיימא ואתבחנת על עובדה' דעבדת כל יומא וכתבין לה על פתקא מ"ט בגין דנשמתא סלקא לעילא ואסהיד' על עובדוי דב"נ ועל כל מלה ומלה דנפיק מפומי' בגין דההיא מלה דאפיק ב"נ מפומי' סלקא ובקע רקיעין וקיימא באתר דקיימא עד דאעל לילא ונשמתא סלקא ואחיד לההוא מלה ואעיל לה קמי מלכא הה"ד משוכבת חיקך שמור פתחי פיך וכדין אתרשים ההוא מלה וההוא חובא עליה דב"נ ובג"כ אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון אימתי כשאין ברוחו רמיה. עכ"ל. וז"ל בז"ח פ' נח דף נ' ע"ב. עבר כל יומא צריך למבדק גופי' מה דעבד בההוא יומא ואי צריך יעשה מיד תשובה עליו קודם שישן עכ"ל (אחי) ורעי פקח עיניך וראה גודל החיוב ומעלות הוידוי בלילה קודם השינה. ויתחיל ויאמר (רבון) כל העולמים הריני מוחל לכל מי שהכעיס כו' וע"י מחילה זו מתקן נפשו מאוד וגודל מעלת מחילה זו קודם השינה מבואר בזה"ק פ' מקץ דף ר"א ע"א וע"ש ויעתק שיעור ממקומו מאמר הלז בשער הכולל בעז"ה (ואח"כ) אל מלך נאמן שמע ישראל כל הג' פרשיות של ק"ש עם כל הכוונות הנ"ל בתפלת שחרית. וביחוד עם המסירת נפש ואחר ג' פרשיות של ק"ש יקרא כל הפסוקים והמזמורים על הסדר שנדפסו בשערי ציון או בסידור של משנת חסידים כי שם נאמר הסדר ע"פ כתבי האריז"ל על סדר הדרגת תיקון עולמות העליונים ותקון נפשו ואחר מזמור יושב בסתר עליון יאמר ג"כ מזמור ה' מה רבו צרי כו' אף שלא נדפס שם. שמזמור זה נזכר ג"כ בגמרא גם יאמר השכיבנו כו' בלא חתימה האריז"ל. (ובנוסח) הוידוי כשיאמר הריני מקבלעלי סקילה יצייר במחשבתו מיתת סקילה כנ"ל בשעת הא' וכן בכל הד' מיתות. (ותפלת) אנא בכח יאמר במתון וז"ל האריז"ל ואח"כ יזכיר השם דמ"ב בסדר אנא בכח בקול ערב ויתן ריוח בין כל שתי תיבות כיצד יאמר אנא בכח ויפסיק מעט ויאמר גדולת ימינך ויפסיק מעט ויאמר תתיר צרורה וכן עד כולהו ואז יאמר בשכמל"ו בחשאי. ע"כ לשון האריז"ל. (וגודל) מעלת אמירת השם של אנא בכח על סדר זה בק"ש על המטה מבואר בז"ח דף ע"ב ע"ד. וז"ל שם אב"ג ית"ץ עלייהו אתמר שש כנפים שש כנפים לאחד והאי שמא איהו סגולתי' דילי' לכסאה לנשמתא כד סליקת לעילא בכל לילא ולילא לאסהדא על עובדין טבין דב"נ ממלאכי חבלה ומכל מזיקין ורוחין ולילין ושידין ובהון פרחת לעילא. בשתים אתוון מכל שם תכסה אנפהא מנהון. ובשתים אתוון תכסה רגלהא. ובשתים אתוון פרחת לעילא. ואוף הכי לרוחא ואוף הכי לנפשאי עכ"ל:
38
ל״טובפסוק בידך אפקיד רוחי יכוין אני מוסר נפשי ורוחי ונשמתי לך הבורא ית"ש ויתעלה בפקדון ותיכף יצייר במחשבתו מסירת נפש בציור איזה מיתה. ומסירת נפש בפקדון קודם השינה בפסוק בידך אפקיד רוחי מבואר בזה"ק בכמה מקומות וז"ל פ' במדבר ד' קי"ט ע"א כתיב בידך אפקיד רוחי כו' ת"ח כיון דעאל לילא אילנא דמותא שליט בעלמא כו' וב"נ בעי לאקדמא ולמפקד בידי' פקדונא דנפשי' כפקדונא דב"נ דיהיב פקדונא לאחרא כו' כך ההוא אילנא בני נשא אקדימו ויהבין ליה פקדונא דנפשייהו עכ"ל. ובז"ח ד' ס"ט ע"ב וז"ל צריך אדם להפקיד נשמתי' ליוצרו וקורא פסוקי דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת והואיל והיא בפקדון אע"פ שהיא מחוייבת בכמה חובין הקב"ה משיב אותו לחיקו של אדם כענין זה צריך להתנהג במדותיו של הקב"ה וללכת בדרכיו עכ"ל ובהקדמת בראשית די"א ע"א ז"ל ת"ח עיטא לב"נ כד איהו סליק בלילא על ערסי' בעי לקבלא עלי' מלכותא דלעילא בלבא שלים ולאקדמא למסר קמי' פקדונא דנפשי' ומיד אשתזיב מכל מרעין בישין ומכל רוחין בישין ולא שלטין עליה עכ"ל:
39
מ׳ברכת המפיל בא"י כו'
המפיל חבלי שינה. ז"ל אבודרה"ם פי' חבלי שינה חלקים מחלקי השינה וי"מ חבלי שינה כמו חבלי יולדה שכשאדם עומד זמן רב ואינו ישן חבלי שינה וצירים אוחזים אותו ואנו מברכים על השינה מפני שהיא מצרכי בני אדם שמתוך שאדם ישן קמעא עומד ויגע בתורה. (ותנומה) על עפעפי. ומאיר לאישון בת עין ע"ש יצרנהו כאישון עינו ורצה לומר שכשהאדם חפץ מאוד לישן מחשיך אישון בת עינו וכשישן ומקיץ מאיר אישן בת עינו זהו ומאיר לאישון בת עין פי' כשיקום משנתו עכ"ל האבודרה"ם. ויזהר האדם מאוד לו' הנוסח ומאיר לאישון בת עין כי כן הנוסח בגמרא והובא בטור ג"כ. גם בכהאריז"ל כתוב ובתיבות אלו ג"כ כוונה עצומה (והאר) עיני פן אישן המות ז"ל אבודרה"ם. כלומר שתחזור בי נשמתי ולא תהא שינתי שינת עולם. (בא"י) המאיר לעולם כלו בכבודו פי' שמעמידם ממטתם לאור היום לילך כל אחד לעסקיו עכ"ל האבודרה"ם. יזהר האדם ללמוד קודם שינתו וגודל מעלתה מבואר בגמרא וז"ל פ' משפטים ד' קי"ט ע"ב זכאין אנון ישראל דקרבין רוחין דלהון קרבנין קדם ה' בכל לילא ולילא דרוחא דלהון היא העולה לגביה אי סליק לה בתורה ובמצוה בתורה דאיהו עשר אמירן כו' זכאה מאן דסליק לה במצוה כו' בגיני' אתמר בידך אפקיד רוחי וגו' רוח אתפקד כו' עכ"ל ויזהר האדם בעת השכיבה בלילה להכניס בלבו יראת הבורא ית"ש. וז"ל פ' בחקתי ד' קי"ג ע"ב ר' יוסי פתח רגזו ואל תחטאו כו' אבל בשעתא דרמש לילא וב"נ שכיב על ערסי' כמה גרדיני נימוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין ובני נשא בעאן לארגז' מקמי קב"ה ולדחלא מניה בגין דלא ישתכח נפשי בגווייהו וישתזיב מינייהו עכ"ל גם יזהר האדם שלא יישן יחידי בבית כמבואר בגמרא דשבת ובזה"ק פ' בראשית ד' י"ט ע"ב וז"ל אדם מאה ותלתין שנין כו' עד דאתת נעמה ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה עז"א ועזא"ל ואולדית מנייהו ומינה אתפשטו רוחין בישין ושדין בעלמא דאיהו אזלא משוטט' בלילות ואזלא בעלמא וחייכין בבני נשא ועבדי לון דאושדן קרי ובכל אתר דאשכחן בני נשא ניימין יחידאין בביתא שרן עלייהו ואחיד' לון ומתדבקן בהו ונטלי מינייהו תאובתא ואוליד מינייהו. ותו פגעין ביה במרעין ולא ידע כו' עכ"ל ויפק רצון מה' שוכן מעונה חן יתן לידידו שינה:
המפיל חבלי שינה. ז"ל אבודרה"ם פי' חבלי שינה חלקים מחלקי השינה וי"מ חבלי שינה כמו חבלי יולדה שכשאדם עומד זמן רב ואינו ישן חבלי שינה וצירים אוחזים אותו ואנו מברכים על השינה מפני שהיא מצרכי בני אדם שמתוך שאדם ישן קמעא עומד ויגע בתורה. (ותנומה) על עפעפי. ומאיר לאישון בת עין ע"ש יצרנהו כאישון עינו ורצה לומר שכשהאדם חפץ מאוד לישן מחשיך אישון בת עינו וכשישן ומקיץ מאיר אישן בת עינו זהו ומאיר לאישון בת עין פי' כשיקום משנתו עכ"ל האבודרה"ם. ויזהר האדם מאוד לו' הנוסח ומאיר לאישון בת עין כי כן הנוסח בגמרא והובא בטור ג"כ. גם בכהאריז"ל כתוב ובתיבות אלו ג"כ כוונה עצומה (והאר) עיני פן אישן המות ז"ל אבודרה"ם. כלומר שתחזור בי נשמתי ולא תהא שינתי שינת עולם. (בא"י) המאיר לעולם כלו בכבודו פי' שמעמידם ממטתם לאור היום לילך כל אחד לעסקיו עכ"ל האבודרה"ם. יזהר האדם ללמוד קודם שינתו וגודל מעלתה מבואר בגמרא וז"ל פ' משפטים ד' קי"ט ע"ב זכאין אנון ישראל דקרבין רוחין דלהון קרבנין קדם ה' בכל לילא ולילא דרוחא דלהון היא העולה לגביה אי סליק לה בתורה ובמצוה בתורה דאיהו עשר אמירן כו' זכאה מאן דסליק לה במצוה כו' בגיני' אתמר בידך אפקיד רוחי וגו' רוח אתפקד כו' עכ"ל ויזהר האדם בעת השכיבה בלילה להכניס בלבו יראת הבורא ית"ש. וז"ל פ' בחקתי ד' קי"ג ע"ב ר' יוסי פתח רגזו ואל תחטאו כו' אבל בשעתא דרמש לילא וב"נ שכיב על ערסי' כמה גרדיני נימוסין מתערין בעלמא ואזלין ושאטין ובני נשא בעאן לארגז' מקמי קב"ה ולדחלא מניה בגין דלא ישתכח נפשי בגווייהו וישתזיב מינייהו עכ"ל גם יזהר האדם שלא יישן יחידי בבית כמבואר בגמרא דשבת ובזה"ק פ' בראשית ד' י"ט ע"ב וז"ל אדם מאה ותלתין שנין כו' עד דאתת נעמה ומגו שפירו דילה טעו בני האלהים בתרה עז"א ועזא"ל ואולדית מנייהו ומינה אתפשטו רוחין בישין ושדין בעלמא דאיהו אזלא משוטט' בלילות ואזלא בעלמא וחייכין בבני נשא ועבדי לון דאושדן קרי ובכל אתר דאשכחן בני נשא ניימין יחידאין בביתא שרן עלייהו ואחיד' לון ומתדבקן בהו ונטלי מינייהו תאובתא ואוליד מינייהו. ותו פגעין ביה במרעין ולא ידע כו' עכ"ל ויפק רצון מה' שוכן מעונה חן יתן לידידו שינה:
40
מ״אסלד ורנן. לאל ראשון ואחרון. מקימי דל מעפר וחול. לברך על המוגמר חלק ראשון היא עולת החול. ובעזר האחד ואין שני. נתחיל חלק שני גודר פרץ משובב נתיבות לשבת. היא עולת שבת:
41
