יסוד ושורש העבודה, ו; שער הניצוץ ב׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Sixth Gate 2
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳סדר הלמוד אחר נאחז בשבח המגיע לקשבים להקשיב מחלף מריעים לעצמם בבטולם מלמוד התורה ולו יהי' איתן העונש והמה באו בקצובים קצוב הוא ונערך ערכו עלי המאמרים הקדושים שהובאו בפרק הקודם ושם נאמר גודל מעלת הלימוד ועוצם גודל השכר ללומדיה לו נאמר ואחר שבא בשלהבת הקשורה בגחלת אש התורה באנו על סדר העבודה הזאת להורות את הדרך ילך בה ואת המעשה אשר יעשון פרי עץ חיים היא למחזיקים וסומכיה מאושר בקול דבר הנשמר ומתקיים שלא תשכח מפיו במהרה כאשר אסדר לפניך בעז"ה אך לא כל אפין שוין בה כי בודאי אין סדר למשנה למי שעדיין רך בשנים ולומד אצל הרב ולא על הכלל כולו יצאתי בסדר הלימוד כי אין דנין אפשר כו' אך הדא דתימא כללי סדר הלימוד לאיש אשר אלה לו שלומד בעצמו ואינו צריך שאלת חכם כדי שאילת התלמיד לרב והוא מלא על כל גדותיו בש"ס ופוסקים על נכון כשחר מוצאו בזה הסדר אשר אסדר לפניך בעז"ה שיבוא האדם עי"ז למדריגה שיהיה בקי בתנ"ך ובש"ס ובפוסקים ובזה"ק ובכל כתבי האריז"ל ובכל ספרי יראים ויציץ ציץ לעשות פרי טוב ובבוא הנה שכרו אתו בזה שלא ישתכח ממנו תלמודו ופעולתו לפניו כי אשריך וטוב לך לעוה"ב כמרז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. וזה סדר הנאות בעז"ה והכל שקלתי בכף מאזני השכל ולא מצאתי קל להיות רגיל על לשונו ובקי בהם כמו חמשה חומשי תורה כי אינו צריך לטרוח עצמו בטרחא כפולה לחזור על לימודו החמשה חומשי תורה כ"כ בקביעות כמו בשאר למודים אך בזאת נאות לכם אם יקבע האדם א"ע בקביעות ללמוד בכל שבוע ושבוע חק עולם לא יעברנו הסדרה עם פרש"י כנהוג וממעייני הישועה ישאבון לעיין בעיון גדול בשום שכל והבן במקרא כל פסוקא דפסקי' משה ולשונה וענינה ואיה מקום כבודה ומצורף לזה הקריאה בכל עש"ק שמו"ת בכוונה ובעיון כפי שיבואר בעזרת האל בכוונת הלימוד ועל דרך זה יהיה ג"כ שמיעתו הפ' יוצא מפי הקורא בתורה ביום שבת קדש ועי"ז יוכל האדם לבא לידי בקיאות בחמשה חומשי תורה היטיב על בוריה בעזרת האל אך לבל הוסר התמיד כסדרו אף אם יחיה אלף שנים פעמים לא ימנע עצמו בכל שבוע מללמוד תמיד כסדרן הסדרא עם פירש"י ודבר זה נקל לעשותו. אך להיות האדם בקי גם בכל פסוקי העשרים וארבע בזה צריך טרחא גדולה בהתמדת הלמוד וכל ימיו בעמוד וחוזר קאי. ואת כל זה נסיתי ובחנתי וחקרתי בשבע חקירות כי שבע יפול החזרת למודו בשנה אחת לא תחסר אם לא תוסיף וע"כ שנה אחת תמימה תקבע למודך רק בפסוק בל יערב למוד דבר אחר בלמודה תוכל להיות בקי בכל העשרים וארבע עם פרש"י כמעט ע"פ אך עכ"פ לא תמעט מהיות חוזר על למודך בשנה ההיא שבע פעמים לא פחות ומעלת שבע הוא סוד ידוע למבין ואין כאן מקומו להאריך בזה ותוכל ללמוד פסוק עם פרש"י גם בלילה כי מה שהזהיר האריז"ל שלא ילמוד אדם פסוק בלילה אזהרתו הוא על הקורא הפסוקים בלי פירש לכן יזהר האדם כשלומד פסוק בלילה שלא יאמר כמה תיבות ככתוב בלא פי' הלע"ז אפי' תיבות המובנים ומורגלים פירושם כגון ויאמר ה' אל יהושע וכיוצא יזהר שלא יאמר אותן בלא פי' הלע"ז בהיות כי מוזהר ועומד הוא שלא יקרא פסוק בלא פי' בלילה ומה לי פסוק שלם או לשליש ולרביע אך כאשר יפרש השיחה כל תיבה בלשון לע"ז ליכא סכנה כלל זולת בלמוד פסוק בליל ששי ובליל ש"ק אין צריך לזהר בזה ג"כ. ונקל עוד זאת בעיניך ללמוד פסוק במה שהאירו עיני מן השמים לתקן הטעות מה שנמצאו בנביאים ובכתובים בפירש"י ז"ל וביחוד בס' יהושע בסי' ט"ו ט"ז י"ז י"ח י"ט שבאלו החמש מוצאות גבולי ארץ ישראל רובא דרובא נמנעו מללמוד פרשיות אלו מפאת הסכמה בלב ושכל אנושי שמן הנמנע ההתבונות בהם ולו חכמו ישכילו זאת לתקן מקודם הטעות שנפלו בדפוס בפרש"י יבינו לאחרית דבר מראשיתו. וגם מפאת סיבה זו של טעות הדפוס שנפל בספרים בפרש"י נמנעים מללמוד בנין הבית של שלמה בס' מלכים א' ובס' יחזקאל בנין הבית של עתיד שיבנה ב"ב וגדול כבוד הבית האחרון בלימודו שמעלה עליו הכתוב כאלו עוסק בבנינו כמובא בשם ילמדנו וז"ל כתוב ביחזקאל הגד לבית ישראל את הבית ותכונתו ומוצאיו אמר הקב"ה הגד לבית ישראל את הבית א"ל יחזקאל וכי עכשיו הם בונים שאמרת וישמרו את כל צורותיו ועשו אותם א"ל הקב"ה אע"פ שאינם עושים אותם עכשיו יהיו קורין בצורת הבית ואני מעלה עליהם כאלו בבנינו הם עסוקים עכ"ל הילמדנו. וע"כ הציקתני רוחי אף כליותי בקרבי לעשות נחת רוח ליוצרי ית"ש הגו סיגים מכסף צרוף ויצא לצרף כולו להסיר מקודם כל מכשול וטעות שנפלו בדפוס בנביאים וכתובים ועוד נוסף הוא ביאור בגבולי א"י של ספר יהושע ושל ספר יחזקאל מס' קצוי ארץ גם בבנין שלמה בספר מלכים וביחוד בבנין העתיד בספר יחזקאל ביארתי בעז"ה ביאר קצר על סדר הפסוקים מס' צורת הבית ומצו"ד ביאור מספיק ובתוספת ביאור בעז"ה כפי שיראה המעיין ולכל זה עשיתי מדור בפני עצמו והצגתיו לבדנה בסוף החבור בכן אחי ידידי אם את הדבר הזה תעשה בסדר לימוד הפסוק כנ"ל והיה לתקופת השנה תהיה בקי בכל התנ"ך כמעט בע"פ ממש ובתנאי שהממעיט לא החסיר מלחזור על משנתו ז' פעמים. ודבר בעתו מה טוב שילמוד כל מגילה בזמנה וביחוד לחזור ג"כ ז"פ. ובמלואות לו שנה תמימה וקם לו קימה של הידור מהדורא בתרא פעם א' בכל שנה ושנה לעשות אותם על זה הסדר לקרות המגילות בזמנם ושאר כל הפסוק יתחיל ביום אסרו חג של חג הסוכות ללמוד שני פרשיות בכל יום פרשה א' של נביאים ויתחיל מס' יהושע ופרשה אחת מכתובים ויתחיל מתהלים אך הפרשיות שבנביאים יותר המה שבכתובים הלא המה בכתובים לא יותר משכ"ג פרשיות ובנביאים ש"פ פרשיות וע"כ תן דעתך וראה באיזה יום להעדיף ובאיזה יום להחסיר עד מלואות הימים שוה בשוה לסיים כל הפסוק ביום שמחת תורה ולעשות בו ביום לגמרה כל התורה שבכתב. (ותתום) השנה ההיא ואבעי אליו בשנה השנית שניות מדברי סופרים להתחיל בלימוד משניות לבד ובל יערב עמו לימודים אחרים זולת פ' חומש מפרש"י וב' פ' נביאים וכתובים כנ"ל ולכו בה כל השנה השנית ותוב ובלה בה ומינה לח תזוע להחזיר על לימודו שבע פעמים עד תום שנתו ובודאי בעמוד והחזר קאי יוכל ז"פ בשנה אחת בעיון גדול כל ש"ס משניות והוא בדוק ומנוסה בל יערב לימודים אחרים בלימודה זולת פרשה חומש עם פרש"י וב' פרשיות ג"כ כנ"ל וגודל מעלת לימוד פסוק ומשניות מבואר בזה"ק פ' בראשית וז"ל ד' מ"ב ע"א מאן דאקרי ותני שית סדרי משנה דא הוא מאן דידע לסדרא ולקשרא קישורא יחודא דמרי' כדקא יאות אלין אנון דמקדשין שמא קדישא דמאריהון בכל יומא תדיר עכ"ל. ועיקר למוד משניות להיות האדם בקי בהם בע"פ ממש והובא בספרים גודל מעלה זו ובודאי אין יכול לבא למדריגה זו להיות בקי במשניות היטיב ממש אם לא יתמיד בהם התמדה עצומה. ואחר שעלתה לו שנה בשנה שנית בלימוד משניות כנ"ל אף שיתחיל אח"כ בלימודים אחרים גם מזה אל תנח ידך ועשה תורתך קבע גם שיעור משניות בכל ימי חייך דבר יום ביומו כמבואר בזה"ק הנ"ל בכל יומא תדיר ויקבל לימודו במשניות פרק ומחצה בכל יום בכדי שישלים כל הש"ס משניות בכל שנה ויעשה ג"כ סיום על משניות בכל שנה ביום שמחת תורה. אך את זה לו תוכלו שאת על דעתכם אחיי ורעיי אף שהלא קצבתי לך במועצות ודעת שלא יוסיף ללמוד שום לימוד אחר בשנה זו של לימוד הפסוק ושל לימוד המשניות אין כוונתי בלאו שבכללות גם על לימוד הש"ע א"ח עם באר היטיב ח"ו כי א"ח פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע מעגלי צדק להנחותם הדרך הטוב כי בש"ע א"ח חיוב גדול על כל יודע ספר להיות בקי בכל הלכותיה בתמידות כי רוב הלכותיה הם תמידים כמו ציצית ותפילין קריאת שמע ותפלה וכל סדר התפלה וברכות הנהנין וכל הברכות והלכות שבת שהם כהררים התלוים בשערה והלכות חגים ומועדים ושאר הלכותיה בקדש שבודאי המכשלה הזאת תחת ידך תהיה אם לא תתמוד בלימודו לכן חיוב גדול על כל יודע ספר לשמור את דרך עץ החיים לקבוע שיעור ש"ע א"ח בכל יום אף בתוך שנתו שנ עסקו בפסוק או במשניות וגם כמה הלכות מש"ע י"ד שחיוב ג"כ על האדם להיות בקי בהם בתמידות היינו הלכות. נדה ודיני הכשר כלים הנקנים מן האינו יהודי והלכות כבוד אב ואם וכבוד רבו והלכות ת"ת והלכות צדקה שהיא מ"ע ג"כ מן התורה והלכות מזוזה וכיוצא שהם תדירים לכן יזהר האדם מאוד בזה להשלים בכל שנה ש"ע א"ח וכמה הלכות מש"ע י"ד הנ"ל אף שיעסוק אז בשאר למודים יקבע ג"כ למודו בסדר הזה דף ש"ע בכל יום אף בעת האכילה הן בשאר שעות היום דהיינו בכל ימי החול דף ש"ע מתחילת הש"ע ובכל ש"ק דף ש"ע בהלכות שבת וחיוב גדול על האדם להיות בקי בהלכות שבת מאוד ומאוד כי כהררים התלוים בשערה הלכותיה וחמורים עונשיה. וע"כ זאת מועצותיה. לבל ירבה מכשוליה. דבר בעתו מה טוב שבתו בשלום עולות שבת בשבתו תמידין כסדרן ללמוד הלכותיה ובר"ח של ר"ח וקודם כי בא מועד ילמוד מהלכות מועד ונכון הוא למועד הרגל כל הלכותיו וכן חנוכה ופורים ודי בהערה וו:
5
