יסוד ושורש העבודה, ו; שער הניצוץ ג׳Yesod VeShoresh HaAvodah, The Sixth Gate 3
א׳
1
ב׳
2
ג׳
3
ד׳
4
ה׳
5
ו׳מראשית השנה של שנה השלישית שנה שאין נוהג בו כמשפט הראשון אשר היית מסקהו עיקר למודך בפסוק או במשניות אך בשנה הזאת תחלק שעות היום על כל למודי תורתינו הקדושה גם על גמרא ופוסקים וקבלה ומדרשים ואגדות וספרי יריאים ומוסר כי כל א' מאלו הלימודים הוא צורך גדול אל האדם להערת ענינו כי לא הערה זה כהערה זה כי הערת של לימוד גמרא ופוסקים הוא שידע האדם כל מצוה ומצוה על בורי' כאשר נתברר כל מצוה ומצוה בגמרא הקדושה ע"י חז"ל איש מפי איש עד משרע"ה ואחרון אחרון נזכר בירור אחר בירור מכל מה שלפניו בפוסקים ראשונים ואחרונים אך אינו דומה אם יודע הדין של המצוה מהגמרא ששם נאמר שורש הדין להיודע דת ודין מפוסקים לבד כי אינו עומד על טעמו של דבר על המשפט ועל הדין והרי הן אצל האדם כמו חוקה חקקתי אבל אם לומד עם הפוסקים שורש הדין של הגמרא אזי יודע הדין בטוב טעם ודעת. גם תועלת עצום של לימוד הגמרא עם הפוסק הוא שיודע הדין מהפסוק שהוא מקור הראשון כי מפסוק א' של תורה שבכתב יתבאר בגמרא תילי תילין הלכות שמסתעפין ממנו והרי הוא כמו אילן שענפיו מרובים יוצאין משורש א' ועד"ז הפוסקים ג"כ מהגמרא. גם תועלת גדול הוא מלימוד פוסקים עם גמרא שהלימוד הוא בעיון גדול יותר ומתוך כך לא יבא לידי שכחה. ואז בעשות האדם כל מצוה כהלכתה וכתקונה עושה בזה תקונים גדולים ונוראים בעולמות העליונים הקדושים ועושה בזה נחת רוח גדול ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה זכרו לעד כמבואר בזה"ק ובתקונים במקומות הרבה. וז"ל פ' במדבר דף קי"ח ע"א ת"ח פקודי אורייתא עלאין אנון לעילא אתי בר נש ועביד פקודא חדא ההוא פקודא קיימא קמי דקב"ה ומתעטרא קמי' ואמר פלני' עבד לי ומן פלני' אנא בגין דאיהו אתער ליה לעילא כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא ה"נ אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא כמה דאתמר אז יחזק במעזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי. יעשה שלום לי לעילא, שלום יעשה לי לתתא זכאה חולקי' דההוא ב"נ דעביד פקודי אורייתא כו' עכ"ל. והערה של למוד הקבלה הוא שיודע לאדם גדלותו ורוממותו של יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה ואין אדם יכול לבא אל קצת השגת גדלותו ורוממותו ית"ש מכל למודינו כמו מלימוד חכמת הקבלה וביחוד מלימוד ס' הזה"ק והתקונים חכמת אדם תאיר פניו מרבוי העולמות העליונים הקדושים לאין קץ וסוף ותכלית גם בראותו בשאר ספרי המקובלים וביחוד בכהאריז"ל מהשתלשלות העולמות מרום המעלות עד עולם התחתון הזה ובראותו ג"כ אף קצת פרטי סדר הנהגתם מעולם התחתון עד רום המעלות לאין קץ ותכלית מזה ישיג האדם קצת גדולתו ורוממותו של יוצרנו ובוראנו ב"ה וב"ש וזה עיקר כונת בריאות האדם בעולם הזה השפל והשמם לחקור ולהשיג גדולת ירוממות יוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה. גם מלימוד חכמת הקבלה ישיג האדם קצת מעלת תורתינו הקדושה והתמימה כי בראות האדם בספרי המקובלים וביחוד בזה"ק ובתקונים מפירושי נפלאים ונוראים של תורתינו הקדושה ואיך נטמן ברמז סודות גדולים ונוראים לפעמים בתיב' א' ולפעמים באות א' גם בראותו רזין עליונים וסודות נפלאים ונוראים הנסתרים בציור האותיות וביותר בטעמים ובנקודות ובתגין מכל זה ישיג האדם קצת גודל מעלת תורה"ק ועי"ז בא בלבו אהבת הבורא ית"ש ותשוקתו גדלה עד למאוד מאוד כי מהשגת תורה"ק יבא האדם ג"כ לקצת השגה של הבורא ית"ש ויתעלה כי אורייתא וקב"ה חד הוא כנזכר בזה"ק במקומות הרבה וימצא האדם קצת מזה במאמרים הנ"ל ומהראוי להאריך בזה מאוד אך פרץ עלי פרץ גדרי לקצר בכל היותר אפשרי ולכן מפליג הזה"ק והתיקונים בכמה מקומות גודל מעלת לימוד הקבלה לאין תכלית וקצת להודעותהון מאמרים קצרים מזה הענין ואף גם זאת בקיצור נמרץ ע"צ היותר אפשרי:
6
ז׳פ' תרומה ד' קפ"א ע"ב ז"ל קרי קב"ה לחד ממנא די מני קב"ה ברשותי' כל נשמתין דזמינין לנחת' להאי עלמא ואמר ליה זיל אייתא לי רוח פלוני. בההיא שעתא אתי' ההיא נשמתא מתלבשא בדיוקנא דהאי עלמא וההוא ממנא אחזי לה קמי מלכא קדישא קב"ה אמר לה ואומי לה (פי' ומשביע אותה) דכד תיחות להאי עלמא דתשתדל למנדע ליה ולמנדע ברזא דמהימנותא דכל מאן דהוי בהאי עלמא ולא אשתדל למנדע ליה טוב ליה דלא יתברי בגין כך אתחזי קמי מלכא קדישא למנדע בהאי עלמא ולאשתדלא ביה בקב"ה ברזא דמהימנותא הה"ד כו' דהא בגין דא אייתי ליה קב"ה לב"נ בהאי עלמא כו' עכ"ל. בפ' פקודי רמ"ז ע"ב ז"ל האי חיותא קדישא קיימא כד נשמתא סלקא ומטאת לגבי' כדין שאיל לה ברזא דחכמתא דמארי' וכפום ההיא חכמתא דרדיף אבתרה ואדבק בה הכי יהבי ליה אגרא ואי יכיל לאדבק ולא אדבק דחי ליה לבר ולא עיילה כו' עכ"ל וכבר העתקתי כל המאמר בשלימות לעיל בשער הראשון ועיי"ש. וז"ל פ' חיי שרה דף ק"ל ע"ב ת"ח זכאה אנון צדיקי' דאתגניז להו כמה טבין לההוא עלמא ולית אתר פנימאה בכל אנון כאנון דידען רזא דמאריהון וידעי לאתדבקא בהו בכל יומא על אלין כתיב עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו מאי למחכה לו כו' אלין אנון דמאריהון משתבח בהון בכל יומא אלין אנון דאעלין בין עילאין קדישין ואלין אעלין כל תרעי דלעילא ולית מאן דימחי בידיהון זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי עכ"ל. וז"ל בתקונים תיקון ל' ד' ע"ג ע"ב ווי לון מאן דגרמין דיזל ליה מן עלמא ולא יתוב לעלמא דאלין אנון דעבדין לאוריתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמה בקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו י' מינה כו' ווי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבד בעלמא כו' עכ"ל בקצור וז"ל תיקון ע"ג ד' פ"ב ע"א בראשית תמן אתר יבש כו' והכי מאן דגרם דאסתכלא קבלא בחכמתא מאורייתא דבע"פ ומאורייתא דבכתב וגרים דלא ישתדלון בהון ואמרין דלא אית אלא פשט באורייתא ובתלמודא כו' ווי ליה דלא אתברי בעלמא ולא יוליף ההוא אורייתא דבכתב וההוא אורייתא דבע"פ דאתחשב ליה כאלו אחזור עלמא לתוהו ובהו וגרם עניותא בעלמא עכ"ל. וביחוד מבואר בזה"ק ובתיקונים גודל מעלת לימוד ס' הזהר וז"ל בר"מ פ' נשא ד' קכ"ד ע"ב והמשכילים יבינו מסטרא דבינה דאיהו אלנא דחיי בגינייהו אתמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע בהאי חבורא דילך דאיהו ס' הזהר מן זוהרא דאימא עילאה תשובה באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ס' הזהר יפקון ביה כו' עכ"ל בקצור וראוי לאדם לעיין בסיום המאמר כלו. וז"ל ג"כ פ' בהעלותך ד' קנ"ג ע"ב והמשכילים יבינו אנון מארי קבלה דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלין אנון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי ס' הזהר דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים מעיר ושבעה ממלכותא ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ודא אורה דספר דא כו' עכ"ל בקצור. וז"ל בתקונים תקון ששי ד' כ"ד ע"א אדהכי הא אליהו קא נחית מעילא כו' כמה בני אנשא לתתא יתפרנסון מהאי חבורא דילך (ר"ל מס' הזהר) כד אתגליא לתתא. בדרא בתרא בסוף יומיא ובגיני' וקראתם דרור בארץ עכ"ל. אחיי ורעיי אם כל כך גדלה לשמים שיחו ומעלתו וכמה תקיף חילא דהאי אילנא רברבי של לימוד ספר הזה"ק ושורש בארץ גזעו האיך לא יתלהב לב האדם להעיר אוזן לשמוע בלמודים לקבוע שיעור קבוע בכל יום בזה"ק ובתקונים ושאר ספרי המקובלים. והערה של לימוד מדרשים ואגדות הוא קרוב להערה של לימוד הקבלה כי יתבונן האדם בהם מפירושי נפלאים של תורתינו הקדושה וגם מגדלותו ורוממותו של הבורא ית"ש ויתעלה כנזכר במדרשים ואגדות בהרבה מקומות. וגם אל זה יביט ולבבו יבין לאשורו שאין מענה החכמים בהם כפשוטו יתן דעתו להבין דברי חכמים וחדותם ויראו נפלאות מתוה"ק ובינה יתירה נודעת לו בזה והודאה במקצת מן גודל מעלות תורתינו הקדושה ומלימוד זה בא לאדם ג"כ תשוקתו עצום לאהבת הבורא ית"ש ויתעלה כי זה כל האדם עיקר ביאתו בעה"ז השפל לעלות משפל מצבו לרום המעלות כנ"ל וז"ל הזה"ק פ' שלח ד' קס"ב ע"ב אמר להו ר' אילעי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקיכון קמו ואעלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרו כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריהון דאגדה וחמאן בכל יומא נהירן דאורייתא כדקא יאות. עכ"ל בקיצור. אחיי ורעיי שיתו לבכם לחילא של הגדה שאוהביו כצאת השמש בגבורתו והאיך לא יתחייב כל אדם בשיעורו ודי בהערה זו. והערה מספרי יראים ומוסר הוא ידוע ופשוט שמהתמדת למודו בהם יבוא בלב האדם מטע נעמני היראה מאוד ויראת ה' תוסיף וזהו ג"כ עיקר בריאת האדם בעוה"ז השפל כמפורש בתוה"ק ע"י עבדו נאמן ביתו באמרו מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו' ועוד כמה פסוקים המורים מהם כיוצא. ודבר זה אין צריך סהיד לתומכו כי פשוט הוא שמתוך לימוד ספרי יראים ומוסר יבא האדם אל התמדת הלימוד ויכנוס בלבו יראה גדולה מלילך בטל אף רגע אחד מחמת יראת הבורא ב"ה שתקוע בלבו בתמידות ממה שרואה בהם מהעונש הגדול של הולכי בטל ומהשכר הגדול של עובדי השם ית"ש ולומדי התורה בתמידות וזה מבואר בזה"ק שחיוב על האדם לחקור ולשית את לבו לידע מעונש העולם העליון. וז"ל בז"ח דף נ"ו ע"א חכמתא דאצטרך לי' לבר נש חד למנדע לאסתכלא ברזא דמרי' וחד למנדע לי' לגופי' ולאשתמודעא מאן איהו ואיך אתברי ומאן אתי ולאן יהך ותקונא דגופא האיך אתתקן והאיך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכלא וחד למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתין מאי היא האי נפש דבי' ומאן אתי' ועל מה אתיא בהאי גופא טפה סרוחה דהיום כאן ומחר בקבר וחד לאסתכלא בהאי ולמנדע עלמא דאיהו בי' ועל מה אתתקן ולבתר ברזין עילאין דעלמא דלעילא לאשתמודעא למאריה וכל דא יסתכל ב"נ מגו רזין דאוריתא ת"ח כל מאן דאזיל לההוא עלמא בלא ידיעה אפי' אית ביה עובדין טבין סגיאין מפקין לי' מכל תרעי דההוא עלמא פוק חמי כו' עכ"ל. הרי מבואר שחיוב על האדם לחקור ולידע הדין והעונש של עולם העליון כמ"ש ותקונא דגופא האיך אתתקן. והאיך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכלא וכ"ז ימצא האדם בספרי יריאים ומוסר. גם מלימוד ספרי יריאים יבוא האדם ג"כ למדריגת החסידות בכל עניני עבודות ית"ש וגם למדות ישרות ומנהגים ישרים שנמצא בספרי יריאים. לכן חיוב גדול מאוד על האדם בלימוד ספרי יריאים ומוסר בכל יום בשיעור קבוע יותר משאר הלימודים. וגם האר"י ז"ל מזהיר מאוד לאדם שילמוד בכל יום ספר יראה ומוסר ולא יעדר אף יום אחד מלימוד זה ובודאי מהראוי להאריך בהערה זו מאוד אך גדר בעדי אהבת הקיצור. ודי בהערה זו. לכן יזהר האדם לחלק שעות היום על כל הלימודים הנ"ל. והחזרה מועיל בם לבל יגבר עליו כך השכחה. ועיקר הלימוד לשמה הוא החזרה על לימודו בתמידות וביחוד בלימוד גמרא ופוסקים שמצוי בם השכחה יזהר אם ילמוד חבילות חבילות ולא יחזור על לימודו בתמידות ועל אומר השכחה הוזהרנו בתורתינו הקדושה בהרבה מקומות במשנה תורה ואין תקנה לשכחה אלא בהחזרת לימודו בתמידות. וגם הגמרא הקדושה מזהיר מאוד על חזרת הלימוד כמ"ש בחלק דף צ"ט אריב"ל כל המלמד תורה ואינה חוזרה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר לומד ומשכח דומה לאשה שיולדת וקוברת גם ארז"ל בפ"ק דחגיגה ד"ט אין דומה שונה פרקו מאה פעמים למי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד. וכ"כ האריז"ל שצריך האדם לחזור על לימודו מאה פעמים וא' שאז לא יפחד מהשכחה ע"כ. ואף גם זאת שימעט האדם מהלימוד החדש כפי שיעור העת שחוזר על לימודו שלמד כבר לא עליך המלאכה לגמור ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו אחד המרבה וא' הממעיט ובאריכות הזמן אי"ה ויגזור עליו בחיים יתקיים בידו כל הלימודים בשלימות. ועכ"פ חיוב גדול לחזור על לימודו עכ"פ לא פחות מד"פ ודבר זה נרמז בזה"ק בהקדמת בראשית דף ה' ע"א. גם בגמרא דעירובין דף נ"ד בבריתא דכיצד סדר המשנה ע"ש. ודי בזה:
7
ח׳הנה אחר שבארנו הערת הלמוד עתה אבאר בעז"ה סדר הלימוד דבר יום ביומו וזה אחר שילמוד פ' חומש ושני פרשיות עשרים וארבע ופרק ומחצה משניות תיכף אחר תפלתו שחרית כנ"ל יקבע שיעור בלימוד גמרא ופוסקים אחד המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין ויתחיל לימודו בגמרא על סדר הש"ס ממסכת ברכות וילמוד הפוסק מכל מסכת ומסכת ולימוד על זה הסדר הוא בודאי לש"ש עד שבאריכות הזמן לא יצטרך לחזור רק הד' ש"ע וכן שמעתי על רבים בני תורה שמסיימין כל ד' ש"ע בכל שנה ואשרי חלקם. ואחר שיעור הלימוד של גמרא ופוסקים יקבע שיעור ללמוד בקבלה ויתנהג בדרך זה שיראה לסיים זהר ישן וז"ח ותיקונים בכל שנה אך אם ילמוד סדר הפרשיות של הזה"ק על סדר השבועות לא יספיק לפעמים שנים ושלשה שבועות בפ' אחת דהיינו בפ' גדולות כגון פ' בראשית ופרשת ויחי ומשפטים ותרומה ויקהל ופקודי ועוד כמה פרשיות גדולים לכן ראוי שיקבע שיעור הלימוד מזה"ק ומתיקונים ג' דפין בכל יום וחקרתי ומניתי וספרתי ושקלתי בחשבון שיעוריו ג' דפין שיוכל להשלים כל הזהר ישן וחדש ותיקונים בכל שנה ואחר לימוד הג' דפין מזהר יקבע לימודו בשאר ספרי המקובלים על הסדר דשיסיים כל ספרי המקובלים הנמצאים ואז יתחיל עוד מראש על הסדר אך הזהר הקדוש והתיקונים יזהר לסיימם בכל שנה כנ"ל וכזה יתנהג כל ימי חייו. ואחר שיעור לימוד הקבלה יקבע שיעור לימוד במדרשים ואגדות ויתחיל ממדרש רבא וילך על הסדר עד שיסיים כל המדרשים והילקוטים ואז יתחיל עוד מראש על הסדר ואגדות יתחיל מעין יעקב על הסדר וכזה יתנהג כל ימי חייו. ואחר שיעור לימוד מדרש יקבע שיעור לימוד בספרי יריאים ומוסר ויתחיל מס' ראשית חכמה וילמוד על הסדר עד שיסיים כל ספרי יריאים ומוסר הנמצאים ואז יתחיל עוד מראש על הסדר ולא ימוש מפיך כל ימי חייך וראוי לאדם לחקור ולדרוש מאנשי מכירו ויודעו על איזה ספרי מוסר הנמצאים אצלם ולשאול מהם ללמוד אותם בכדי שיוכל לבוא לו איזה מוסר חדש או איזה הנהגה ישרה מהם כמאמר החכם מכל אדם (משלי ב) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'. גם את זה ראה מצאתי אומר קלוס ומשובח בספרים שחיוב גודל על האדם להיות בקי בכל התרי"ג מצות דרך כלל בע"פ ממש לכן ראוי לאדם שיקבע עכ"פ יום א' בחודש על החזרה של התרי"ג מצות בס' אור השנים ששם נסדרו על הסדר ומאיר עיני העברים ג"כ בכמה מנהגים ישרים. ובוודאי בהתנהגות בכל הלימודים כנ"ל בימי חיי הבלו בעה"ז השפל והבזוי יזכה לכל טוב הצפון שעין לא ראתה אלהים זולתך ודי בזה:
8