ישמח משה, בראשית כ״אYismach Moshe, Bereshit 21
א׳והנחש היה ערום (בראשית ג א), וגו' ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמותין (בראשית ג ד), פירוש רש"י (ד"ה לא) דחפה עד שנגעה בו, אמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה. נשאלתי במה שנתקשו לומדי בית המדרש דק"ק דראהביטש, האיך אמרה הנחש כשם שאין מיתה בנגיעה וכו', הא עדיין לא כלה היום והשי"ת אמר ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב יז), (וכן הקשה השפתי חכמים). והשבתי בתוך כדי דבור, כיון שדעתה היה שהנגיעה והאכילה שוין המה, אמרה בדרך ממה נפשך, אם יש מיתה, אם כן כיון שכבר נגעה מה יתן ומה יוסף אם תאכל, דהלא כבר המיתה מזומנת מכח הנגיעה, ושוב אין לה לירא לנפשה שלא תאכל. ואם אין מיתה בנגיעה, אם כן באכילה גם כן אין מיתה, רק דנקטה בלשונה הצד הטוב של הממה נפשך, דהיינו אם אין מיתה וכו', ומזה יובן מכללו דאם יש מיתה באכילה אם כן גם בנגיעה, ושוב אין לה מה להפסיד, ופשטה טלפה לומר רק הצד הטוב של הממה נפשך, ולא צד הרע משום אל יפתח אדם פיו לשטן (ברכות י"ט ע"א), וכדרך אוהב נאמן שאינו פותח פיו לרעת אהובו, והוא מובן מאליו מכללו, וזה ברור.
1
