ישמח משה, בראשית ט׳Yismach Moshe, Bereshit 9
א׳ויאמר אלקים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף וגו' (בראשית א כ), בחולין (כ"ז ע"ב) דרש עובר גלילאה בהמה שנבראת מן היבשה, הכשרה בשני סימנים, דגים שנבראו מן המים, הוכשרו בלא כלום, עופות שנבראו מן רקק הכשרו בסימן אחד, אמר ר' שמואל בן קפוטקא תדע שהרי עופות יש להן קשקשה ברגליהן כדגים. ועוד שאלו כתוב אחד אומר ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף, אלמא ממים אבראו, וכתיב (בראשית ב יט) ויצר ה' אלקים מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים, אלמא מארעא אבראו, א"ל מן רקק נבראו וכו'. עיין שם בתוספות ד"ה שהרי יש להן קשקשת, תימא דמה צריך ראיה על זה, דקרא כתיב בהדיא ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף, ותירוצם דחוק. ולענ"ד נראה ליישב בדרך פשוט מאד, דהא לכאורה קשה דאין כאן התחלת קושיא על סתירת הפסוקים, וי"ל דהא והא איתא ומה רבו מעשיך ה', דכמה מיני אלפים עופות שיש בעולם, יתכן להיות שהרבה מיני עופות נבראו מן המים והרבה נבראו מן היבשה, וצדקו יחדיו שני הפסוקים, אך זה פשוט דקושית הגמרא היא מכח דכתב בקרא וייצר את כל עוף השמים וגו', ומבואר דכל העופות נבראו מן היבשה, ולכן קשיא קרא דוישרצו המים דעל כל פנים מוכח מניה דיש מיני עופות שנבראו מן המים, ועל כרחך צריך לשנוי דמן הרקק נבראו, ר"ל דאותן המינים שנבראו מן המים נבראו מן הרקק, דהיינו מעורב עם יבשה דהא כלם נבראו מן היבשה, אבל עדיין יש לומר דיש הרבה מינים דנבראו מן היבשה לבד, דהא בפסוק ישרצו המים לא נאמר כל עוף. והנה לפי זה קשה על עובר גלילאה דאמר עופות ניתרין בסימן אחד משום דמן רקק נבראו, איך מצינו לפוטרן מן השחיטה, מי יודע כמה מיני עופות יש שנבראו מן היבשה לבד, ועל כל מין עוף יש לומר דילמא מהן הוא. לכך אמר רב שמואל תדע שהרי עופות יש להן קשקשת ברגליהן כדגים, אם כן מזה מוכח מן המים נבראו כולם כמו מן היבשה דמבואר בקרא את כל עוף, ואתי שפיר מה שצריך ראיה על זה, כנ"ל ברור.
1
