ישמח משה, בא ב׳Yismach Moshe, Bo 2
א׳במדרש רבה (שמו"ר י"ג ג') אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד), זה פרעה שהקב"ה הכביד את לבו (שמות י א), עד כאן. והקשה בספר בית שמואל אחרון שהוא סותר לדרש הגמרא (יומא ל"ח ע"ב) דדריש הבא לטמא פותחין לו, שנאמר אם ללצים הוא יליץ, ר"ל שמעצמו עושה, עיין שם. ונ"ל לפרש על פי דברי הרמב"ן בהכבדת לב פרעה, שהוא רק להסיר הכרח היסורין שיעמוד על קוטב חפשית הבחירה, והמליץ חכם אחד כי רשעת פרעה וצדקת יוסף על קוטב אחד יסובו, ופירש על פי זה אמרם ז"ל (סוכה דף נ"ב:) על הפסוק (תהלים לז לב-לג) צופה רשע לצדיק וגו', בכל יום יצרו של אדם מתגבר, ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו, היינו דכתיב (תהלים לז לג) ה' לא יעזבנו בידו, כלומר אם ההתגברות הוא כל כך עד שלולי עזר ה' לא היה יכול לו בבחירתו, אז ה' לא יעזבנו בידו עד שמעמידו על הבחירה. ולפי זה דברי המדרש מבוארין, דכונת המדרש ליישב מה שעמדו כל המפרשים איך יתכן שהקב"ה יקשה לבו כדי שיכהו, על כן אמר אם ללצים זה פרעה, ר"ל שהוא בבחירתו ללצים, רק שיש לו יסורין המכריחים אותו למנעו, היא יליץ שהקב"ה הכביד לבו כדי להשאר בבחירתו. וכמו שפירשנו למעלה, והיינו ממש כדרש הגמרא בא לטמא פותחין לו, ר"ל שאם יש דלת סגור המונע, פותחין לו ומסירין המונע. והיינו שאמרו פותחין לו ולא אמרו מניחין לו. והיינו הרבותא דאלו מניחין לו אין כאן שום רבותא, דאם אין מניחין לחטא אם כן חטטאים מנין, וכי חוטאים וחטאים שקלת מעלמא, והבן.
1