ישמח משה, כי תצא י״דYismach Moshe, Ki Teitzei 14
א׳שם (ישעיה נד ב-ג) הרחיבי מקום אהלך כו', (ישעיה נד ג) כי ימין ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו. על פי פירוש הפסוק (קהלת א ו) הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח. ופירשו בו דורשי רשימות וחכמי המוסר על פי מאמר חז"ל (ב"ב כ"ה ע"ב) הרוצה שיעשיר יצפין, כי מצפון זהב יאתה (איוב לז כב), והרוצה שיחכים ידרים, וסימנך שלחן בצפון ומנורה בדרום. והטעם כי שפע העושר מצפון קא אתי, ושפע החכמה מדרום. וגם ידוע מאמר חז"ל (קה"ר פ"א י"ג) אין אדם מת וחצי תאותו בידו. וגם ידוע מי שהוא נמשך אחר התורה והחכמה, הוא בלי ספק הולך ממדריגה למדריגה בכל עת, כמ"ש (זכריה ג ז) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. אבל מי שהוא נמשך אחר עסקי העולם לצבור כסף וזהב, הוא כדמות הסובב בעיגול שלעולם לא יגיע אל שפתו וסופו, כי אין לו התחלה וסוף כנודע מצורת העיגול, כך אינו מת וחצי תאותו בידו. ומי שהוא נמשך רק אחרי עסקי העולם וחושב בדעתו שכאשר ימלא כל תאותו מעניני העולם, אז יפנה אל אלהיו, (אבל) היא עצת היצר כי לעולם תאותו לא ימולא, ואדאזיל ואתי תצא רוחו ישוב לאדמתו. וידוע דמי שלא תיקן עצמו, מוכרח לבא בגלגול. ועל פי זה מבואר הפסוק הנ"ל הולך אל דרום, דהיינו מי שהוא נמשך אל דרום דהיינו אחר התורה והחכמה, הוא הולך באמת ועדיף ממלאך דהוא עומד ואשרי לו. וסובב אל צפון, דהיינו מי שהוא נמשך אחר שפע העושר דמצפון קא אתי, הוא סובב כדמות סובב בעיגול שכתבנו, ולעולם לא יגיע לשפתו וסופו, כי אין אדם מת וחצי תאותו בידו, סובב סובב דהיינו בעוד שהוא מסבב, ביני וביני הולך הרוח כי לא ידע האדם את עתו כי גז חיש ונעופה, ועל סביבותיו הנ"ל שב הרוח מוכרח לבא בגלגול, עד כאן דבריהם. והוא עונש גדול קשה רע ומר, כי כולי האי ואולי לא יתקן רק יעוות ויקלקל, כי בפעם השנית הוא עלול יותר לחטא, כי גם בנפשו נשרש מדות רעות. היוצא מזה ימין דהוא דרום, הוא מקור החכמה והמדע, ושמאל דהוא צפון הוא מקור העושר.
1
ב׳והנה איתא במסכת כתובות (דף קי"א ע"ב) אמר ר' אלעזר עמי הארץ אינם חיים לעתיד לבוא, אמר ליה ר' יוחנן לא ניחא למרייהו דאמרת להו הכי, אמר ליה מקרא אני דורש (ישעיה כו יט) כי טל אורות טלך, כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו, וכל שאין משתמש באור תורה אין אור תורה מחייהו, כיון דחזי דקא מצטער, אמר ליה רבי מצאתי להם רפואה מן התורה ואתם הדבקים בה' אלקיכם (דברים ד ד), וכי אפשר לדבק בשכינה, והלא כתיב (דברים ד כד) כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא, אלא כל העושה פרקמטיא לתלמידי חכמים והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, כאלו מדבק בשכינה, וכתיב חיים כולכם, אלמא על ידי דביקות של תלמידי חכמים יזכו לחיות, עד כאן. והנה על פי זה אתמר משמיה דהגאון בעל ב"ח ז"ל לפרש מה שאמרו חז"ל (שבת קי"ט ע"ב) כל המבזה ת"ח אין לו רפואה למכתו, דהיינו שרפואה מצא להם להדבק ת"ח, אם כן המבזה ת"ח אין לו רפואה, וק"ל ודפח"ח.
2
ג׳והנה אם הוי קיימא לן כר' אלעזר דמעיקרא שלא יזכו לעתיד רק תלמידי חכמים, אם כן לא הוי כל כך מרובה באוכלסין, כי עמי הארץ נפישי טפי מתלמידי חכמים בכל דור, מה שאין כן למאי דהדר ביה ר' אלעזר ואומר שגם עמי הארץ יזכו לעתיד, אם כן יהיה מרובה באוכלסין ובתנאי שיחזיקו תלמידי חכמים, כמו שדרשו חז"ל (פסחים נ"ג ע"ב) על פסוק (קהלת ז יב) כי בצל החכמה בצל הכסף, דהיינו באותו הצל של החכם יכנס בעל הכסף. והנה ידוע מאמרם ז"ל באיכה רבתי (פתיחתא ג') רבי הוי משלח לר' אסי ולר' אמי דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל, והוין עלין לקרייתא, ואמרו להון אייתי לן נטורי קרתא, והוי מייתי להון ריש מטרתא וסנטרא, והוין אמרין להון אלין נטורי קרתא, אילן חרובי קרתא. ועיין שם במתנות כהונה שפירש דריש מטרתא, הוא ראש הממונה על שמירת העיר, וסנטרא הוא שומר שדות העיר, ואמרו אלין חריבי קרתא, שהם משתקעים בהבלי עולם ובנינו, אמרי ומאן אינון נטורי קרתא, והשיבו אלו סופרים ומשנים. ופירש במתנת כהונה סופרים מלמדי מקרא, משנים מלמדי משנה ומשמרים את התורה ביום ובלילה, על שם שנאמר (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה. וכן הוא אומר (תהלים קכז א) אם ה' לא יבנה בית וגו'. וכתב במתנת כהונה סיפא דקרא אם ה' לא ישמר עיר, עד כאן. נמצינו למדין מדברי המדרש הנ"ל, דהעוסקין בהבלי העולם הם חרובי קרתא. ונמצא לפרש עיר שאין בה תלמידי חכמים, הוא נקרא חריבה ושוממה, ולהיפוך כשמחזיקין בה תלמידי חכמים. ונראה שלכך נקראים חכמים בוניך (ברכות ס"ד ע"א), לפי שהם בוני העירות, וכן אמרו במסכת מגילה (ג' ע"ב) כל כרך שאין בו עשרה בטלנים, נידון ככפר. ועל פי זה יתבארו הכתובים בס"ד הרחיבי מקום אהלך וגו', שיהיה מרובה מאד באוכלסין כי ימין ושמאל תפרוצי, היינו הן המתנהגים במדת החכמה כראוי, והן המתנהגים במדת עושר כראוי, והיינו ממש בצל החכמה בצל הכסף ואף עמי הארץ יזכו. ואמר עוד ולא זו שיהיה צריך להרחיב, אלא אף ההרחבה לא יספיק, רק וזרעך גוים יירש, כי גם ארצות אחרות שלא נתקדשו עדיין, יתקדשו לעתיד בקדושת הארץ כמו קני קניזי וקדמוני, רק זה היעוד של הריבוי באוכלסין, הוא בתנאי וערים נשמות, היינו שאין בהם תלמידי חכמים, יושיבו ויחזיקו יד לומדי תורה, כי זולת זה אין רפואה לעמי הארץ כאמור.
3