ישמח משה, כי תשא ל״הYismach Moshe, Ki Tisa 35
א׳וייראו מגשת אליו (שמות לד ל). הנה להבין מאמר רז"ל בברכות (דף ז' ע"א) בשכר כי ירא (שמות ג ו), זכה וייראו מגשת אליו, ובשכר מהביט, זכה לתמונה ה' יביט (במדבר יב ח). שהוא יראה משולל הבנה, שאין כאן אלא דבר אחד כי ירא מהביט, והוא גיזרת המאמר. ויתפרש על פי המורה (בחלק א' פרק ה') שכתב ועל זה נאמר כי ירא מהביט, מחובר למה שנראה מפחדו להסתכל באור הנראה, ועל זה אמרו רז"ל בשכר מהביט זכה לתמונת ה' יביט, עד כאן לשונו הזהב הצריך לענינינו. והוא מוכרח מתוך הכתוב, שאם אין כונת הכתוב רק על מה שנראה, היה די באומרו כי ירא לבד, ובודאי דמסתיר פניו מדבר הנראה, מיראה הוא ירא מהביט. ועוד קשה מלראות ראוי לומר, והבטה אינו נופל רק על דבר שמרחוק שצריך השקפה והבטה, והלא אצלו היה עומד כאמרו של נעלך וגו' (שמות ג ה). רק דזה יורה על תוכו, ושייך הבטה כי בודאי דאינו (ירא לשלח) רק במה שהוא רחוק. וזה אמרם בשכר כי ירא שיורה על הפשוטו, זכה גם כן מדה כנגד מדה דהיינו מיראת ראיית הגשמיי אור הנראה, זכה גם כן ליראה ראיית הגשמיי אור הנראה מלפניו, ובשכר מהביט שיורה על המחובר למה שנראה, דאם לא כן אין נופל לשון הבטה, זכה לתמונת ה' יביט מדה כנגד מדה, דהיינו אמיתת ה' ישיג כמו שמבאר שם במורה בשם תמונה (בפרק ג'), ובשם הבטה (בפרק ד'), והבן.
1