ישמח משה, מטות ב׳Yismach Moshe, Matot 2
א׳בפסוק (במדבר ל ב) וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל כו' איש כי ידור נדר לה' לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה. וי"ל בהקדים הגמרא (ריש חולין ב' ע"א) טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר כו', ואם כן לפי זה כל הנודר רעה עושה, כמו שאמרו ז"ל (נדרים כ"ב.) כל הנודר, כאלו בנה במה בשעת איסור הבמות, וכל המקיימו כאלו הקריב עליו קרבן בשעת איסור הבמות, אם כן איך הקב"ה מייחד שמו על הרעה. ועל כרחך צריך לומר נדר לה', היינו לעשות מצוה שהוא חוב עליו, כדאיתא בנדרים (דף ז':) אמר רב גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים את המצוה, שנאמר (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקיימה כו'. ועל פי הגמרא במסכת ר"ה (דף ו' ע"א) לה', אלו חטאות ואשמות שהן חובה, דמבואר דלה' משמע מה שהוא חובה לה', וכאמרם (נדרים דף ח':) האומר אשכים ואשנה פרק זה, נדר גדול נדר לאלקי ישראל וכן בכל המצות. והנה זה ודאי דכל איש חושב בכל יום על יום מחר שמן אז והלאה יעשה רצונו ית', כי היום יצרו תקפו, אבל אין לו היום יצר הרע של מחר, והיינו אמרם ז"ל (קידושין דף ל' ע"ב) יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, וכן בכל יום שקורא קריאת שמע שהוא דאורייתא, הרי מקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה ועול מצות, דאין נקרא אמירה באמת רק אם הוא על מנת לעשות כפיו כן לבו, ולכך קראו חז"ל (ברכות י"ג ע"א) לקריאת שמע קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצות. ואם כן לפי זה אין נדר גדול לאלקי ישראל יותר מזה, שמקבל עליו כל אחד מישראל פעמים בכל יום שחרית וערבית פעמים בכל פעם בפרשה ראשונה ושננתם לבניך כו' (דברים ו ז), וכן בפרשה שניה. ואם כל אחד מישראל היה מקיים מה שמקבל עליו בקריאת שמע, ודאי הגאולה קרובה לבא, והבן. והנה ידוע דבעת שישראל ישבו על אדמתם, והיה מלכים ושרים הכל מישראל שופטים ושוטרים, מה שאין כן בגלות. והיינו וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל, רצ"ל בשביל ראשי המטות שיהיה לבני ישראל מהם ובהם, לאמר זה הדבר כו' איש, (כמו שדרשו במקום אחר אין איש אלא ישראל, שנאמר (במדבר כה ו) והנה איש ישראל) כו', כי ידור נדר לה' דייקא, היינו לקיים המצוה ולעסוק בתורה, דעל נדר זה דוקא מייחד השי"ת שמו, וגם הוא חובה לה' כמ"ש, דהיינו כל איש ישראל אשר קבל עליו בקריאת שמע לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה, וממילא לא יהיו תחת יד עם אחר ויהיו ראשי אלה המטות לבני ישראל מהם ובהם, ונזכה לקיום הבטחת ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחלה (ישעיה א כו) אמן.
1