ישמח משה, מקץ ו׳Yismach Moshe, Miketz 6
א׳אתה תהיה על ביתי וגו' רק הכסא אגדל ממך (בראשית מא מ), בב"ר (פ"צ ב') אמר ריש לקיש שתי פרשיות הכתיב משה בתורה, ואנו לומדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב אחד אומר (דברים כח יג) והיית רק למעלה, יכול כמוני אתמהא, תלמוד לומר רק, גדולתי למעלה מגדולתכם. ואנו למדים אותה מפרשת פרעה הרשע אתה תהיה, יכול כמוני, תלמוד לומר רק, גדולתי למעלה מגדולתך, עיין שם ועיין ביפה תואר ובנזר הקודש. ועדיין התמיה במקומה עומדת מהיכי תיתי נימא ח"ו כמוני. והנ"ל על פי מה שפירשתי בפסוק (תהלים סב יג) ולך ה' חסד וגו'. על פי מה שפירשתי מלמד שכל אחד נכוה מחופתו של חבירו (ב"ב ע"ה ע"א), (ור"ל אם היה משלם לפי ערך המצוה שהוא בלתי בעל תכלית, היה המקבל מתבטל במציאות, לכך אמר לך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו דייקא בגבול ותכלית), עד כאן. והשתא אתי שפיר יכול כמוני, היינו בלתי בעל תכלית כפי בחינת המצוה, ואם כן יתבטל המציאות ורעה חולה הוא, לכך נאמר רק, (ר"ל דרק לשון מיעוט הוא, ב"ר פ"א י"ד). וזה פירוש הפסוק והיית, פירוש כדי שתהיה במציאות, לא תהיה אלא רק למעלה והבן, ואף הגודל שבצדיקים ואף שמוסיפים תמיד על אין תכלית כמבואר בפרקי הצלחה, מכל מקום לעולם לא יגיעו עד בלתי בעל תכלית, דהא בכל פעם יש גבול מן התחלה כיון שיש לו התחלה, מה שאין כן הבלתי בעל תכלית ית' שאין לו ראשית ולא אחרית, והבן יסוד זה שכל נברא נופל תחת הזמן והוא ית' ברא הזמן. וכן בפרעה קשה דהיה ראוי לומר והכסא אגדל, ורק למה. אבל הענין הוא, דגדולת יוסף לא יתכן רק באם גדולת פרעה קיים בשלמותו שהוא לבד המלך, אם כן כבר יש להם אימת מלך מלשנות את תפקידו שיהיו כולם תחת יד יוסף, אבל אם הוא ישפיל מלכותו במקצת במה שיצרף אליו עוד אחד, כבר איתרע בעיניהם ולא יחישו גם לו, ואת יוסף הרי לא קבלו ולא יקבלו, והבן. וזה אמרו אתה תהיה על ביתי, רק זה לא יתקיים רק אם הכסא אגדל, הא זולת זה הייתי משוה אותך אלי מחמת חיבה, והכסא אגדל היא סיבה לקיום גדולת יוסף, הכי נמי המיעוט הוא סיבה לגדולתינו, אבל לא מחמת צרת עין ח"ו, והבן כי נכון היא בס"ד. וכן גבי הקדושה, על פי המדרש רבה בפרשת קדושים (ויק"ר כ"ד ח') נתן שתים בראש בניו ואחד בראש עצמו, וה"פ על פי התרגום של הקדושות קדיש בשתי מרומא, קדיש על ארעא וכו', והאחת שבראש עצמו היינו הבלתי תכלית, וההפרש שבין גדולה לקדושה כמ"ש היפה תואר, ואם כן יתפרש על דרך שפירשתי בשלפניו ואני פרעה גם כן כן, כמ"ש רש"י אני פרעה (בראשית מא מד), ובידי לגזור, ואם כן שני הפירושים של רש"י בפסוק הנ"ל בקנה אחד עולין, וההפרש שבין האמירה ראשונה של פרעה לבין האמירה השניה כמ"ש היפה תואר והבן. ועל פי זה נתבאר שפיר מאמר ר' יהושיע דסכנין על ידי שאמר פרעה אני פרעה, היה לו כל הכבוד הזה, ולכך נסמך לכאן, והבן.
1