ישמח משה, נצבים ג׳Yismach Moshe, Nitzavim 3
א׳ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך (דברים ל ו), עד כאן. הך בכל לבבך ובכל נפשך הוא אך למותר, דבשלמא היכא דמזהיר לאדם על אהבה, צריך להזהיר שיהיה בכל לבבו ונפשו, דיתכן שיפעל בנפשו אהבה למקום ב"ה וב"ש, אבל לא יהיה בשלמות, לכך מזהיר שיזדרז ויתאמץ שיהיה בשלמות, אבל כאן דמיירי בפעולת השי"ת שימול לבבנו לאהבה ית"ש, אין צריך לומר בכל לבבך וכו', דהרי כל פעולותיו ית"ש הם בשלמות, דהרי הוא מקור השלמות. ונ"ל דהא קשיא אם השי"ת הוא המל את הלב, אם כן צדיק מה פעל, ומה בין עובד אלקים לאשר לא עבדו. אבל באמת השי"ת הוא העושה, אחר שרואה השי"ת שמייגע בכל כחו ובכל לבבו ובכל נפשו, רק שפעולתו איננו נצחי, רק פעולת השי"ת הוא נצחי, כמו שנאמר ידעתי כי כל אשר יעשה האלקים הוא יהיה לעולם, ולכך האדם פעם עולה ופעם יורד, עד שמשוער בדעתו של אל דעות שכבר יצא ידי חובתו בהיגיעות, אז מל השי"ת לבבו והוא קיים לעד ולא ישתנה. וזה שאמר ומל וכו', ושמא תאמר צדיק מה פעל, לזה אמר דהמילה הוא יעשה בכל לבבך ובכל נפשך שנתתי' לזה, והבן כי נכון הוא בס"ד.
1