ישמח משה, וארא ג׳Yismach Moshe, Vaera 3
א׳בתרגום יונתן ושמי ה' (שמות ו ג), ברם באפי שכינתי לא איתידעת להון. נ"ל על פי מ"ש כי הניסים על ידי שם שדי באתכסיא בשידוד, נעשה על ידי האבות, אבל על ידי שם העצם מהוה כל הויות באתגליא, נעשה על ידי משה, וזה כונת הראב"ע ועיין בהרמב"ן והבן. והנה באתכסיא הוא דרך אחוריים כמ"ש במקום אחר, ובאתגליא היא ישועות פניו (תהלים מב ו), והבן. ועיין בבעל הטורים שכתב ו' ארא, עיין שם, ואם כן למשה נגלה בשביעי והוא השביעי לאברהם, על כן הראשונים היו נגד ימי המעשה מכוסים בטבע, אבל התגלות הז' נגד שבת באתגליא בלי טבע, והויה הוא בתפארת שהוא תפארת ישראל, ונאמר לשבת כנסת ישראל יהיה בן זוגך (ב"ר י"א ח') והבן, ועיין במ"ש הבעל הטורים בר"ת של האבות שהיא אי"י, גימטריא אהיה, ובס"ת בק"מ, והוא בא"ת ב"ש שד"י. והנה אהיה כמו הויה, רק שמדבר בעדו אהיה לעולם, כמ"ש הרשב"ם בפרשת שמות והוא ישועת פניו, על כן הוא בר"ת שהוא לפנים, ושד"י הוא בס"ת. או יאמר כי אהיה מרמז על השיעבוד, כמו אהיה בשיעבוד זה עמכם (ברכות ט' ע"ב), על כן נרמז בר"ת שהוא התחלה, ושד"י על שידוד המערכות בהגאולה והוא הסוף, על כן הוא בס"ת, והבן.
1