ישמח משה, ויצא כ״בYismach Moshe, Vayetzei 22
א׳(בהפטורה) (הושע יא ז-ח) ועמי תלואים למשובתי וגו'. היינו תלואים בספק אם ישובו אם מועיל, כי מסופקין בהשגחה מחמת דעת אפיקורסת כי אין כבודו להשגיח בשפלים, והסתירה מ"ש הרמב"ם כי לנגדו אין סוף ית' הכל שוה, והיינו ואל על יקראהו יחד גם כן לא ירומם והבן, ואם כן (הושע יא ח) איך אתנך אפרים אמגנך ישראל, ר"ל ביד המקרים רק הוא בהשגחה, אם כן איך אתנך כאדמה וגו', כיון שהוא בהשגחה נהפך עלי וגו', והבן. עוד י"ל על פי שאמרו רז"ל (חולין צ"א ע"ב) שישראל גדולים ממלאכי השרת, שמזכירין שם הקדוש אחר שני תיבות בשמע ישראל (דברים ו ד), ובימלוך אחר תיבה אחת, ומלאכי השרת אחר ג' תיבות, עד כאן. ואני אומר כי רבותא גדולה יש בשמע ישראל מה שאין בימלוך, וכן בברוך כבוד ה', ומכל שכן בקדוש, שבכל אלו יש שבח קודם הזכרת ה', אם כן נזכר על השבח, מה שאין כן בשמע ישראל, והבן. והכי פירושו ועמי תלואים למשובתי שהן מחזיקין עצמן בשפלות כמ"ש, והם אינם מבינין חשיבותן הוא ואל על הוא ית', שהוא על כל יקראהו יחד מזה אחד ומזה עדיין לא ירומם, והבן. ועוד י"ל על פי דאיתא בחולין (דף צ"א ע"ב) דאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל למטה, נמצא דמלאכי השרת קוראים אותו אחר שכבר נתרומם מישראל, אבל ישראל קוראים אותו כשעדיין לא נתרומם, הרי דישראל חשיבי טפי, והבן. (עוד ביאור על זה הפסוק תמצא בפרשת וישלח בפסוק (בראשית לב כז) ויאמר שלחני כי עלה השחר, עיין שם).
1