בית יעקב על התורה, בראשית ג׳Beit Yaakov on Torah, Bereshit 3
א׳בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. זה שאמר הכתוב (ישעיהו נ״ח:י״ג) אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי וגו'. הנה השבת, אף שהכלל הוא זכור ושמור, וזכור מורה קום ועשה, מכל מקום העיקר הוא שב ואל תעשה בשבת. אכן שישאר בלבו קבוע יראת ה' אין ביכולת בלתי ע"י עשה טוב. וזה מקיים האדם בשבת אם ירצה לילך חוץ לתחום וישיב רגליו מחמת רצון השי"ת, וזהו אם תשיב משבת רגלךטזמקורו במי השלוח ח"א קהלת (ז) ד"ה טוב: הנה השי"ת צוה לישראל שיעבדו אותו בשני ענינים בקום ועשה ובשב ואל תעשה, ועל זה אמר שלמה המלך ע"ה אחוז בזה וגם מזה וכו'. היינו באם יקיים אדם רצון הש"י בקום ועשה יעשה בדעת וחשבון, כי אי אפשר שיקיים אדם מצות הש"י בשלימות רק לכבוד שמים, וזה צריך חשבון בכל מעשה אף במעשה המצות, וגם בעת שיקיים האדם רצון הש"י בשב ואל תעשה כגון שמירת שבת וכדומה צריך ג"כ לחשבון, הינו שלא ישבות ממעשה מחמת עצלות, רק צריך השביתה ג"כ להיות בזריזות, שהאדם ירצה לעשות מלאכה וישבות ממנה, כמ"ש (ישעיה כח) אם תשיב משבת רגליך, היינו שהאדם ירצה לילך ויזכור שהיום שבת ויחזיר את רגליו, והאדם שהוא תמיד בעבדות הש"י, אז הוא מקיים בכל מצוה את שניהם, הן המצות עשה יש לו הארה בהחשבון מלא תעשה והן בלא תעשה יש לו זריזות בהארה מקום ועשה. ועיין לקמן פרשה זו אות לו ובהערה קטז שם בהרחבת העניין.. ואם ירצה האדם לברר עצמו בקום ועשה בלבד, מ"מ צריך האדם ג"כ לבירורין אף בשב ואל תעשה, היינו אף שלא מדעת האדם ופעולותיו, כדאיתא בזוה"ק (בשלח מד) דאורחא דעלמא כיון דקאים בר נש מערסיה סליק שושיפא דנאים בה ריחא מנוולא ואלישע בשעתא דקאים הוא סליק שושיפא ריחא כגנתא דעדן. והיינו שמזה ראיה שהאדם הוא בעל חסרון אף שלא מדעת אף בעת שינה, ולכן סליק עמיה ריחא מנוולא. והבירור בשב ואל תעשה גם כן נכלל במאמר אם תשיב משבת רגלך, היינו ההרגל שלך, הן בקום ועשה והן בשב ואל תעשה, ותעשה כפי רצון הש"י:
1
ב׳עשות חפצך ביום קדשי. היינו, כי חפצי האדם ופעולותיו אפילו פעולות הטובות המה קטנים מאד, כי אינם רק לפי שעה. ולכן בשבת אסורים, כי שבת נקרא יום קדשי, היינו שהשי"ת עוסק אז בהשפעה שהוא קיים לעולמי עד:
2
ג׳ולזאת התחילה התורה במעשה בראשית, אף שעיקר בריאת האדם הוא בעבור שהאדם יקבל דברי תורה וישלים חסרונו בעולם הזה, והיתה צריכה להתחיל התורה מבריאת האדם. אכן לזה התחילה התורה במעשה בראשית, להראות שהאדם צריך לתקן אף מה שפעל הש"י קודם בריאת האדם, ולא די להאדם שיתקן רק מזמן בריאתו, אלא אפילו מהתחלת הבריאה השאיר הש"י חסרון בהבריאה, שהאדם ע"י עבודה ישלים החסרון, כדאיתא בזוה"ק (קרח קעח:) ועבד הלוי הוא, הוא אשלים לסטר שמאלא הוא אשלים לפגימו דעלמא ואפילו סטרא דצפון דאשתאר חסר בעלמא כד ברא קוב"ה עלמא ליואה בארונה אשלים לכולא. והיינו אפילו במקום שאין שם דעת האדם כלל, גם שם צריך האדם לתקן. וכן ראינו ששוגג צריך כפרה, והלא לא גרע מאונס ואונס רחמנא פטריה וכל שכן שוגג ששלא מדעתו עשה, אכן צריך כפרה, כי אף לשלא מדעת צריך האדם כפרה לברר עצמויזעיין במי השלוח ח"א פרשת משפטים ד"ה והאלקים, והרחבת הדבר בסוד ישרים עה"ת מכתי"ק פרשת משפטים ד"ה והנה שורש העניין ראה שם כל העניין.. ואם האדם יברר עצמו הן בקום ועשה והן בשב ואל תעשה, אזי תתבשם כל הבריאה, שהאדם יירא את האלהים אף שלא מדעת:
3