בית יעקב על התורה, בראשית ס״זBeit Yaakov on Torah, Bereshit 67
א׳ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי. והענין בזה הוא, כמו שנתבאר בספר מי השלוח (חלק א פ' בראשית ד"ה ויאמר האדם) כי חוה ניתנה לו באמת לעזר שישמע לדבריה, ורק החטא היה שההסתה באה מצד הנחשראנביא כאן לשון קדשו של המי השלוח כאן (ח"א פ' בראשית ד"ה ויאמר האדם) להבנת העניין: כי באמת טעות אדם הראשון בחטאו נצמח מזה, כי הש"י אמר אעשה לו עזר כנגדו, ביען כי כאשר נאסר לאדם לאכול מעץ הדעת פחד מאד, כי אמר בוודאי לא אסר לי הש"י רק מפני שיודע שיש בי חסרון, אך כאשר ברא לו הש"י את חוה וניתנה לו לעזר היינו שילך אחר דעתה, כמו שנאמר לאאע"ה (בראשית כ״א:י״ב) כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ואז נתקרר דעתו, וזה שטען האדם, האשה אשר נתת עמדי, היינו שהיה מותר לו לאכול עפ"י דיבורה. אך ענין חטאו היה כמו דאיתא בגמ' ת"ח שמורה הלכה ובא, אם קודם מעשה אמר שומעין לו ואם לאחר מעשה אין שומעין לו (קדושין עשרה יוחסין ע:) והיינו מחמת שהוא נוגע בדבר מאחר שכבר עשה מעשה, וכן כאן אף שהיה צריך לשמוע בקולה מ"מ מכיון שכבר עשתה מעשיה לא היה צריך לשמוע אליה במה שנתנה לו לאכול. וטענתה היתה, הנחש השיאני ואוכל, שהביא הסתה וחמדה בלבו וסברתו שהחשק היא מהש"י, ובאמת מאחר שאדם בעצמו קרא את שמו נחש ונחש היינו רמאי כמו מנחש שהוא מרמה וצבוע, היינו שיוכל להראות לחבירו דבר שמדמה לו כי מה' הוא, ע"כ היה צריך לשמור א"ע שלא יטעה מאחר שידע שנמצא טעות. עיין בית יעקב הכולל פרשת בראשית ד"ה ויקרא.. אבל באם היה מצד חוה בלבד לא היה בזה שום חטא כלל, ומכל שכן שבאמת לעתיד כשיתוקן החטא יאיר מזה אור גדול מאד. ואחר שהבין זאת אדם הראשון כי בסבתה בא לזו המעלה, כי מעצמו לא רצה לכנוס בספק, רק היא הכניסה אותו לזה. והכיר בה שלא לעזר בלבד נתנה לו, אבל היא מנשאת אותו בדרכי השי"ת בדברים שהם למעלה מתפיסת שכלו, ועיקר החיים שופע לו ממנה, לכן אמר, כי היא היתה אם כל חי, היינו שממנה הכל. והשם חוה בוא"ו הוא כדאיתא בהאר"י ז"ל לקוטי תורה (פ' בראשית) שהמילוי של שם הוי"ה ב"ה עולה חוהרבהיינו מילוי שם מ"ה כמבואר לעיל פרשה זו אות סא ובהערה קפ שם., כי כפי הפשוט היה לו לקרותה חיה. אכן האות וא"ו הוא מקור החיים בהיות המילוי הפירוש משם הוי"ה ב"ה, ומשם הזה יוצא מקור החיים (ועיין פרשת ויצא)רגכדאיתא בזוהר הקדוש ויחי (דף רמא:) ונתתם לי אות אמת ומאי איהו אות אמת דא אות ו' בגין דביה שריין חיין.:
1