בית יעקב על התורה, בראשית ס״חBeit Yaakov on Torah, Bereshit 68
א׳ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי. היינו שמתחלה היתה אם של כל דבר, וכדאיתא במדרש תנחומא (בראשית א) שיש אש שחורה ויש אש לבנה, אש לבנה היא רחוקה מן האדם מאד ואין פועלת בו כלל, ואש שחורה קרובה להאדם ופועלת בו. וזהו דכתיב (ואתחנן ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא, שזה נאמר לבאי הארץ. ולכן כתיב ה' אלהיך דייקא, כי דור המדבר היו דבוקים באש לבנה, כיון שהלכו במדבר ולא פעלו כלל פעולת עוה"ז, ועיקר רצון השי"ת היה שיכנסו לפעולות עוה"ז, כמו דור באי הארץ שהיו פועלים ועוסקים בפעולות עוה"ז כמו חרישה וזריעה, שהמה פעולות כמו שהאומות עושים, ובעניני העוה"ז יכול האדם לשכוח בהבורא ב"ה ולומר כחי ועוצם ידי, לכן היו צריכים לאשא תכלא שהוא קרוב להאדם ופועלת בהאדם שלא יאמר כחי ועוצם ידי, כי רצון השי"ת הוא שיהיה יגיע כפיך. וזהו דאיתא בזוה"ק (משפטים קא.) מעיקרא אימא והדר איתתא, היינו שהשי"ת משך כל האור ממנה והתקיפות עד שהיא צריכה שיתנו לה אור, וכמו דאיתא (שם) לענין יבום מעיקרא בעלה והדר בנה, כמו כן מעיקרא אימא אם של כל דבר והדר איתתא. וזהו דאיתא בהאר"י ז"ל לקוטי תורה (פ' בראשית) שחוה עולה בגמטריא המילוי של שם הוי"ה ב"הרדהיינו מילוי שם מ"ה כמבואר לעיל פרשה זו אות סא ובהערה קפ שם., והמילוי הוא כשהנקודה הראשונה נסתרת, ומתחלה המילוי נכללת בנקודה הראשונה ואח"כ היא יוצאה לפועל. כי מילוי הוא הפירוש של הנקודה הראשונה, בעת שצריך לפרש הדבר נצרך המילוי, ולפעמים המילוי היא עם הנקודה הראשונה ביחד. וחוה היא המילוי כשהנקודה הראשונה נסתרת ולא נשאר רק המילוי בלבד. וכמו שהוא בענין זכור ושמור, שכל זמן שיש זכור אז שמור נכלל בו שאין שייך כלל לומר שמור. וכמו בעת שנגלה מפורש לעיני האדם המצות עשה של ואהבת לרעך כמוך ומקיימה בשלמות, לא שייך לומר אז לא תרצח. וכמו שאין שייכות לומר לאב שלא יהרוג את בנו כן הוא הענין בזכור, שכל זמן שנגלה בחינת זכור אז שמור נכלל בו, רק בעת שנסתר בחינת זכור וצריך להבינו צריכין שמור להבין בחינת זכור. וכן הוא בהמילוי שכשיש עצם הנקודה אין צריכין להמילוי, רק כשעצם הנקודה נסתרת אז צריכין להמילוי כדי להבין עצם הנקודה, כי ה' תתאה נבנה מה' עילאה וכן איתתא נבנה מאימא. וזהו מעיקרא אימא שהיתה ה' עילאה ומלאה אור, ואחר כן משך השי"ת האור ממנה ונעשה ה' תתאה, וצריכים להאיר אותה שהיא נבנית מה' עילאה, כי הדורות הראשונים חטאו קודם שבאו לגוף כדאיתא בזוה"ק (קדושים פג.) אדם קדמאה לא הוה ליה מהאי עלמא כלום וכו':
1