בית יעקב על התורה, בראשית ס״טBeit Yaakov on Torah, Bereshit 69
א׳והאדם ידע את חוה אשתו. וכל הפרשה, עד ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השומר אחי אנכי. לא ידעתי, היינו שלא היה לו בחינת דעת שהוא קו האמצעי בין חכמה ובינה, וקו האמצעי מורה על בחירת האדם להטות עצמו לכאן ולכאן. וזהו, השומר אחי אנכי, היינו שקין טען שרואה מפורש שהכל בידי שמים ואפילו יראת שמים, ובלי רצון השי"ת לא יֵעָשֶה שום דבר א"כ לא היה לו שום בחירה, כי כל כך גברה עלי מדת הכעס, עד שלא היה בכחי לשמור עצמי מהריגתו. וזהו, השומר אחי אנכי, היינו, וכי היה אפשר לי לשמור מהכעס ולבטל רצונך, ומאחר שנלקח ממני כח הבחירה אין אני חייב בזה (ועיין לקמן ענין ע)רהוכן מבואר בתפארת יוסף פרשת שמיני ד"ה ואת שעיר: כמו קין שאמר השומר אחי אנכי, וכמו שאיתא במדרש (תנחומא בראשית ט) שטען אתה שומר כל הבריות, היינו שהוא טען מאחר שאתה שומר כל הבריות ומבלעדיך לא יעשה שום דבר, ואיך היה יכולת בידי להורגו, ותלה את החסרון בהשי"ת.. וע"ז השיב לו הש"י, קול דמי אחיך צועקים אלי, היינו איך תוכל לומר שזה היה מרצוני שבא זמנו למות, א"כ למה צועקים דמיו, והלא כשבא הזמן הכל מודים להשי"ת ואומרים יפה דנת, וכדאיתא (בערובין יט.) הרשעים מצדיקין עליהן את הדין ואומרים יפה דנת. אבל כיון שדמי אחיך צועקים, מוכח שהחסרון מצדך, שהיה לך בחירה ויכלת לשמור עצמך. וזהו דאיתא במדרש רבה (פ' בראשית כב) דמו ודם זרעיותיו, היינו כיון שהיה עתיד להוליד עוד, מוכח שלא היה עדיין זמנו למות, ורק שהוא מצד בחירתךרועיין לעיל פרשה זו אות סו., ומדת הכעס מרוחק מאד מהשי"ת. ויאמר קין אל ה' גדול עוני מנשוא, ואיתא במדרש תנחומא (בראשית) על זה שקין אמר להשי"ת יש לפניך דלטורין שמלשינין לפניך אבי ואמי הרי הן בארץ ואינן יודעין שאני הרגתיו ואתה בשמים מנין אתה יודע. א"ל שוטה כל העולם אני סובל שנאמר (ישעיהו מ״ו:ד׳) אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט. א"ל כל העולם כלו אתה סובל ועווני אין אתה יכול לסבול, גדול עוני מנשוארזבית יעקב הכולל פרשת בראשית ד"ה והאדם.. והענין בזה, שתחלה אמר מנין אתה יודע, היינו איך תרגיש פעולה גרועה כזו, והשיב לו השי"ת כל העולם אני סובל, היינו שכל מה שנעשה בעולם הוא יתברך מרגיש מיד, אף שהכל גשמיות נגד אורו ואפילו אור המלאכים, ואפילו בשמים כתיב (איוב ט״ו:ט״ו) הן בשמים לא זכו בעיניו, היינו שאפילו גודל הבהירות שיש בשמים הם צמצומים נגד אורו יתברך. מ"מ כיון שהשי"ת הוא ממלא כל עלמין, הוא משגיח בהשגחה פרטית בכל פרט, ומכ"ש מעשה עוה"ז שהוא מרגיש. ואמר קין כל העולם אתה סובל ועווני גדול מנשוא, היינו בתחלה שדמיתי שמי שאין הולך נכוחות אין הקב"ה סובל נפלתי מאד בדעתי, אבל עכשיו שאני מבין שאף שמים לא זכו בעיניך, ורק אתה סבלן בחסדך נגד כל העולמות ותחתום שמך עליהן, גם עלי תוכל לחתום שמך ותברר שלא חטאתי נגדך כלל, ותוכל לצמצם רצונך עוד מעט ואז גם חטאתי תסבול:
1
ב׳והשיבו השי"ת, אם תיטיב שאת, שהבל הוא טוב גמור ולא היה צריך לברר ולצמצם עצמו, וקין היה מעורב טוב ורע, והיה צריך לסבול צמצומים עד שיתברר ויהיה נקי. וזהו, אם תיטיב שאת, שתהיה מנושא על אחיך, מאחר שסבלת צמצומים רבים. ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, היינו, אם לא תברר עצמך ותמתין עד פתח הקבר, אז שם לא תוכל לברר עצמך עוד כי שם החטא הוא רובץ, ואין באפשר להפרישו עוד מן הלב כמו בזה העולם. וזה הוא הענין בעדת קרח, שצועקים משה אמת ותורתו אמת כדאיתא בגמרא (ב"ב עד.), ומכל מקום לא נושעו עוד בזה, והלא אין הדין נותן שהקב"ה יעניש על העבר, כי הלא כתב לנו בתורתו הקדושה והזהיר אותנו לא תקום ולא תטור (קדושים יט), ומן הסתם הוא מקיים תורתו. אבל אמיתת הדבר הוא, שאם היו צועקים פעם אחת בלב שלם היו יוצאים מגהינם. אכן אחר המות אין באפשר להפריש החטא מהנפש אם לא תיקן בעוה"זרחמבואר במי השלוח ח"א פרשת בראשית ד"ה ואם לא תטיב: ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ. היינו שאמר לו כי לא ניתן זמן לאדם לשוב להש"י רק בעודנו בחיים ואז אינו נקבע החטא ויוכל לשוב. אבל לפתח היינו כשאפס כח חיות האדם, אז החטא רובץ ולא יוכל לקום וכמו שמצינו (בבא בתרא עד.) בעדת קרח שתמיד אומרים משה אמת ותורתו אמת ואינם ניצולין מגיהנם כי אמירתם אינו מעומק לבם כי בהדעה שהאדם הולך מעוה"ז בזאת הדעה נשאר לעולם, כי באם היו אומרים בחייהם משה אמת ותורתו אמת היו ניצולין.. ומה שאנו רואים שיש אדם אחד שצריך לסבול תמיד בעוה"ז ולברר עצמו בכל דבר, ואחד אין צריך כלל לברורין וסבלנות, זה הוא באמת מצד הנפש בעצמו, לפי בחירתה בטרם תבא לעוה"ז, כי בעת ששולח הקב"ה את הנפש לעוה"ז שואל להנפש אם תתרצה לסבול בעוה"ז כמה סבלנות ותהיה אחרי כן במעלה עליונה או לא תתרצה והכל לפי בחירתה. וכדאיתא במס' (ר"ה יא.) לדעתן נבראו לצביונן נבראו, וכדאיתא בזוה"ק (וישב קפא.) ר' שמעון פתח אך אל הפרוכת לא יבא (אמור כא) ואלין אינון בשותפותא חדא בסיהרא וכו' ע"שרטכל העניין מבואר באריכות בשער האמונה – פתיחה לבית יעקב דף קלו ד"ה וכן בסבלנות כל העניין שם.:
2