בית יעקב על התורה, וירא ט׳Beit Yaakov on Torah, Vayera 9
א׳וירא אליו ה' וגו'. בתנחומא (ראה) לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שָנִים, אל תקרי שָנִים אלא שְנַיִם מילה ופריעה. עשר תעשר. הענין בזה, דהנה השי"ת הציב בעולם שכל ההנהגה הוא ברזא דדכר ונוקבא, שמתחלה כשיתחיל האדם לעסוק בתורה ומצות אזי דומות עליו כמשא אשר יכבד עליו, וזה הוא מבחינת שם הק' אדנ"י שהוא רזא דנוקבא. אמנם רע רע יאמר הקונה רק בראשיתו, שאז יצרך לצמצומים רבים, לכן דומות עליו כמשא, וזה הוא מילה ופריעה שהוא רק צמצום, אבל אחר שנעשה האדם רגיל בעבודה במעמקי לבו אזי שורה עליו שם העצם, שכל הטובות באות מזה השם הק' יקו"ק, וזה הוא עשר תעשר, ודרשו בש"ס (תענית ט.) עשר בשביל שתתעשר, שאז יש לו לאדם כל השמחות, ואין דומות עליו כמשא, רק ירגיש ויראה איך שהוא בן חורין. וכן אנו רואין בזו הפרשה, שאחר שנמול אאע"ה, שזה מורה על שצמצם את עצמו בעבודת השי"ת והורגל בעבודה, בבררו את עצמו שאין לו שום חלק כלל לעשיית ההיפך מרצון השי"ת, אז הרגיש רב שמחה בעבודת השי"ת וראה שהוא בן חורין, וזה הוא שנתגלה אליו השי"ת ברזא דשם הק' יקו"קמכמו שהתבאר לעיל פרשה זו אות ו.:
1