בית יעקב על התורה, ויצא ע׳Beit Yaakov on Torah, Vayetzei 70
א׳ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את נשי ואת ילדי וגו'. איתא במדרש רבה על זה (ויצא עג) כיון שנולד יוסף שטנו של עשו שנאמר ויאמר יעקב אל לבן שלחני וגו' מסורת היא שאין עשו נופל אלא ביד בניה של רחל, וכדכתיב ג"כ (עובדיה א׳:י״ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש. הענין בזה, כי באמת הוא עיקר הכח באש, כי להבה בלבד בלא אש אינו שורף כלל, רק שאש בלא להבה אינו שולט למרחוק. והיינו, כי יעקב אבינו ע"ה דבוק באשא חוורא ויוסף באשא תכלא, וכדאיתא בזוה"ק (בראשית נא.) החילוק שבין אשא חוורא לאשא תכלא, שתכלא אשתני לגוונין אלין לזמנין תכלא או אוכמא ולזמנין סומקא ונהורא חוורא לא אשתני לעלמיןקפחעניין האש מבואר בבית יעקב שמות פרשת תרומה אות נד, סוד ישרים שמיני עצרת אות א בסופו.. אשא תכלא הוא ששורף ומכלה לכל מי שנוטל כח לעצמו ואומר שיש לו הוות כדכתיב (תהלים צב) היחברך כסא הוות, והאומות אומרים שיש להם כח בפני עצמם מהרוח חיים שניתן להם, ויוסף הצדיק הוא העומד לנגד זה ומכלה זה הכח. ויעקב אבינו הוא אשא חוורא שהוא גבוה למעלה מאשא תכלא, שאשא תכלא הוא שניכר קצת גוון בו מדבר שנשרף בתוכו, וכדאיתא בזוה"ק שם, והאי כרסיא תכלא אוכמא אתאחד במלה אחרא לאתדלקא דהוא מתתא וההוא אתער ליה לאתאחדא בנהורא חוורא וכו' אבל האי תכלא אשתני לגוונין אלין לזמנין תכלא או אוכמא ולזמנין סומקא. אבל יעקב אבינו אין שום דבר מתנגד להאור שלו, כי הוא מביט להעומק ולהשרש, ובאמת הוא שבכל מקום נעשה רצון השי"ת אפילו ע"י מי שנדמה לו שעובר רצונו ית', וכדכתיב (מלאכי א׳:י״א) בכל מקום מוקטר מוגש לשמי וגו', היינו השי"ת מנהג למעלה מהשגתו, ובאמת אינו יכול לעבור על רצונו, ואף אם יאמר שכחו ועוצם ידו עשה לו חיל לא יתנגד לאור שלו. אבל יוסף אינו מסכים על זה, ורוצה לברר גם בהלבוש האחרון ועל הגוון החיצון שמקיים רצון השם יתברך בפועל טוב, אכן להבה בלבד גם כן אינה יכולה לשלוט בהם ולכלה, רק שניהם יחד אוכלים ודולקים בהם:
1