פרי צדיק, אחרי מות י׳Peri Tzadik, Achrei Mot 10
א׳להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. בזוה"ק (ס"ד ע"ב) ר"י פתח כו' אל אלקים הוי"ה דיבור ויקרא ארץ וגו', והיינו ג' קדושות האבות שהם ג' קדושות שבת, שהוא ש' בת, בת מתעטרא באבהן (כמ"ש בזוהר הקדוש ויקהל ר"ד ע"א) אל כנגד אברהם אבינו ע"ה שהוא מרכבה למדת חסד וכ' חסד אל כל היום, אלקים מדת גבורה שיצחק אבינו מרכבה למדה זו כמש"נ פחד יצחק, והוי"ה יעקב אבינו מרכבה לשם זה, וז"ש בזוהר הקדוש (ס"ה ע"א) אל דא נהירו דחכמתא ואיקרי חסד, והוא כמ"ש (ב"ר פ' ב') יהי אור זה אברהם שהוא היה התחלת האור שהבין כל הד"ת מכליותיו, כמ"ש (ב"ר פ' ס"א) אב לא למדו רב לא היה לו וכו', אלקים דא גבורה שיצחק אבינו ע"ה מרכבה למדה זו, הוי"ה שלימו דכלא רחמי מדת יעקב, וע"ד דבר ויקרא ארץ, ארץ נקרא כנסת ישראל בת מתעטרא באבהן, וז"ש בזוהר הקדוש לעיל מינה בההוא שעתא אבהן מזדמנין במטרניתא וקדמין לאשתעי בהדה ולאתחברא בה, וכמ"ש בזוהר הקדוש (ויקהל שם) ש' רזא דג' אבהן דמתאחדן בבת יחידה ואיהי מתעטרא בהו כו', ואמר וקב"ה מליל עמה והוא איקרי לה לפרסא לה גדפוי, וזש"נ דיבור ויקרא ארץ וגו', ואמר להגיד בבוקר חסדך בוקר דאברהם וכמ"ש בזוהר הקדוש (ס"ד ע"ב) ומנ"ל דהאי בוקר דאברהם הוא כו' דכ' וישכם אברהם בבוקר, וזש"נ להגיד בבוקר חסדך עפמ"ש בזוהר הקדוש (ויחי רל"ד ע"ב) ואגידה או ויגד או ויגידו וכן כלהו דתנינין דרזא דחכמתא איהו וכו' (שם) אל אמר דא נהירו דחכמתא ואיקרי חסד, וזה להגיד לשון המשכה, כעין שדרשו (שבת פז.) ויגד משה דברים שמושכין לבו של אדם כאגדה, בבוקר חסדך, בסעודה זו דאברהם זוכין לנהירו דחכמתא, וז"ש נהורי' ישרי בה, ואמונתך בלילות עדמ"ש (רע"מ פנחס ר"ל ע"א) איהי אמונה שבלילה סעודתא דחק"ת ואז זוכין באמונה להרגיש הד"ת, מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה, וכל א' מישראל זוכה בשבת לד"ת, ואף לפועלים לא נתנו שבתות אלא לעסוק בד"ת וכמ"ש (בפסיקתא ותנחומא הובא ב"י או"ח סי' רפ"ח) דעז"א בירושלמי (פי"א דשבת ה"ג) לא נתנו שבתות ויו"ט אלא לעסוק בהן בד"ת, וכמ"ש (ריש סא"ר) שבת יעשה כולו תורה וכו' וזש"נ מגיד דבריו ליעקב וכמ"ש בזוהר הקדוש (פ' זו ע"ג ע"א) תרי דרגין אינון יעקב וישראל כו' הה"ד מגיד דבריו ליעקב, והיינו אגדה המשכה מנהירו דחכמתא דאיקרי חסד, אבל חוקיו ומשפטיו לישראל דאיהו בדרגא עלאה יתיר, והיינו דת"ח שפנוים לד"ת כל ימי המעשה ועוסקים בעמל תורה, זוכין בשבת לחוקיו ומשפטיו. ואמר בזוהר הקדוש חוקיו ומשפטיו לישראל אלין רזי אורייתא ונמוסי אורייתא וסתרי אורייתא כו' והוא כמ"ש בזוהר הקדוש (שם ע"ב) ואת חקותי תשמרו חקותי אלין נמוסי מלכא משפטי אלין גזרי אורייתא רי"ה אומר כל אינון נמוסין מאתר דאיקרי צדק אקרין חקותי וכו' ובכל אתר דאיקרי משפט איקרון דינא דמלכא דאיהו מלכא קדישא קב"ה כו' צדק ומשפט וכו' ואינון דינא ורחמי ובג"כ חק ומשפט וע"ד כ' חקיו ומשפטיו לישראל וכו' וז"ש אלין רזי אורייתא, היינו דאו"ר ר"ז אתקרי (כמ"ש רע"מ פנחס רט"ו סע"א) והיינו תורה אור וזהו משפט וכמ"ש (ב"ר פ"ג) ה"פ כתיב כאן אורה כנגד חמשה חומשי תורה כו', וזה נהורי' ישרי בה, ונימוסי אורייתא וסתרי אוריי' כנגד חוקיו שהם תורה שבעל פה נמוסי אורייתא מאתר דאיקרי צדק, והם תורה שבעל פה ההלכות שהם הרב חכמה לתקן הרב כעס, וסתרי אורייתא שלזה זוכין הת"ח בשבת ועז"נ אז תתענג על ה' ולת"ח נתנו השבתות להתענג שזוכין לד"ת בלא עמל רק בעונג, וזה שסידר האר"י הק' בפזמון לסעודה זו לבקש על הסודות יגלה לן טעמי' וכו' חדו חצדי חקלא וכו', ובשבת מתחיל המזמור מזמור שיר שמרמז לתורה שבכתב ותורה שבעל פה חכמה ותורת חסד (וכמו שנת' לעיל מ"ג), ובזוהר הקדוש (פ' זו ס"ז סע"א) נפשי אויתיך בלילה וגו' נפשי אותך בלילה מיבע"ל כו' אף רוחי בקרבי אשחרך ישחרך מיבע"ל, כיון שמדבר בעדו בלשון נפשי ורוחי, אלא הכי תאנא קב"ה רוחא ונפשא דכלא וכו', והיינו דדוד המלך ע"ה היה נפש דאצילות, נפש דוד, ומ"מ בשבת זכה יתיר ויהבין לי' רוחא דאצילות וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב צ"ד ע"ב) וזש"נ נפשי אויתיך נפשי ורוחי אנת, והיינו דכל ישראל זוכין לזה שהקב"ה לבן של ישראל וכמ"ש (שיר השירים ה' ב') מן הדין קרא דכ' צור לבבי וחלקי וגו' וכ"כ בזה"ק (ח"ב קכ"ח רע"ב) והיינו אני ה' השוכן בתוך בני ישראל, והיינו בלב חכם לימינו שהשי"ת משפיע ד"ת בלב חכם, אך לזכות להיות לבו דירה לשכינתא עלאה ותתאה בתרין בתי לבא ואתפני יצר הרע מן תמן (כמ"ש בתיקו' תי' מ"ח) לזה לאו כל אדם זוכה ועז"א בזוהר הקדוש (שם ע"ב) אף רוחי בקרבי אשחרך כד אתער בי רוחא קדישא אשחרך ברעותא למיעבד רעותך כי כאשר משפטיך לארץ בזמנא דמשפט נחית בארעא לבשמא עלמא, והיינו כשזוכה בשבת לחוקיו ומשפטיו, שזה נמוסי אורייתא מאתר דאיקרי צדיק, שהוא אור תורה שבעל פה שהיא מטלא דעתיקא מאור הראשון שנגנז לעמלי תורה שבעל פה כמ"ש (תנחו' נח ג') וזה הרב חכמה לתקן הרב כעס ולהוריק הרע מלב כסיל גם כן, כדין צדק למדו יושבי תבל, וכו' אימתי צדק למדו יושבי תבל, ללמד ללב כסיל גם כן שיהיה כן לעולם כאשר משפטיך לארץ, כשמופיע יחוד קוב"ה ושכינתי' משפט עמודא דאמצעיתא קוב"ה לארץ כנסת ישראל ואז צדק למדו יושבי תבל, שיהיה דירה לשכינתא בתרי בתי לבא, וז"ש נפשי אויתיך בלילה דא כנסת ישראל, אני ה' שוכן בתוך בני ישראל בלב חכם לימינו. שהקב"ה לבן של ישראל אף רוחי בקרבי אשחרך דא קב"ה והיינו כאשר משפטיך לארץ כשזוכין לחוק ומשפט ואז צדק למדו יושבי תבל, שיהיה אף הלב כסיל מלא קדושה, למיעבד דירא לון בתרי בתי לבא ואתפני יצר הרע מן תמן, ולזה יכולים לזכות בשבת:
1