פרי צדיק, במדבר י״בPeri Tzadik, Bamidbar 12
א׳מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחרות הוא יגאל אותנו בקרוב. להבין זה מה ענין תפלת גאולה זו לברכת החדש הוא כמו שנאמרה מיד בגאולת מצרים החדש הזה לכם ראש חדשים והוא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל בגאולה ראשונה להיות ישראל מונים לחידוש הלבנה דלית ליה מגרמה כלום רק מה שמאיר עליו מאור השמש. והיינו שאין להם מעצמם שום כח רק מה שמשפיע להם משפעו ית' כמו הלבנה. והוא ענין אמרם ז"ל (שבת קנ"ו.) מאן דבלבנה אכיל דלאו דילי' ושתי דלאו דילי' מפני שיודע בטח בנפשו שאין לו כלום מצדו. מה שאין כן או"ה מונין לחמה דאכיל מדילי' ושתי מדילי' שמדמה לו שהכל מכוחו ועוצם ידו. וזה היה מיד בראשית הגאולה ממצרים וכמו כן בכל חודש נעשה רושם התחדשות הגאולה בנפשות ישראל כדאיתא בגמרא (תענית כ"ח:) רב איקלע לבבל חזא דאמרי הלל בר"ח סבר לאפסקינהו כי כל האומר הלל בכל יום הוא כמגדף כי נתקן הלל רק על גאולה מכל צרה שלא תבא ומה זה ענין הגאולה בר"ח. אבל כשראה שמדלגי דלוגי אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם. היינו שדייקא בגלות בבל הרגישו זאת שיש הארת התחדשות הגאולה בכל ר"ח להיות חוסה בהשגחתו ית' גם בגלות ולידע שכל הנהגת מלכי או"ה עמנו הוא רק מכוחו ית'. ועל ידי זה נוכל לומר הללו עבדי ד' ולא עבדי אחשורוש גם בגלות. והוא כענין אמרם ז"ל (באבות) כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות והיינו שיודע בנפשו שהכל הוא מהשגחתו ית'. וע"ז אומרים בברכת החודש מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות בהתחדשות הראשון של יציאת מצרים הוא יגאל אותנו בקרוב גם בכל מיני דחק וגלות על ידי שנדע בטח שהכל בהשגחתו ית' ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ אמן:
1