פרי צדיק, במדבר ד׳Peri Tzadik, Bamidbar 4
א׳שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם. במספר שמות כל זכר לגלגלותם. לשון שאו הביא הרמב"ן ז"ל מפירש"י ואחר כך מצא כן במ"ר שהוא נדרש לגנאי סב רישא דפלן מלשון ישא פרעה הכ' אצל שר האופים. ומש"ה בשבט לוי כתיב פקוד. והק' הרמב"ן ז"ל לפי"ז במנין באי הארץ למה כתיב שאו וגו' והלא לא מתו. והביא מ"ר ויקרא שדרש לשון תלוי ראש אין שאו אלא לשון גדולה כו' כשם שיש לי תלוי ראש שנאמר והמתנשא לכל לראש אף לכם עשיתי תלוי ראש עיי"ש. אך באמת יש לפרש לשבח ולהיפך. וכמ"ש הרמב"ן אם יזכו יעלו לגדולה ואם לאו ימותו כולם. ולכן אפשר לתרץ מה שנאמר בפ' פנחס לשון שאו את ראש כיון שעדיין יכול היצר הרע לשלוט בהן ויוכל להיות ח"ו כמו לדור יוצאי מצרים שפיר נכתב לשון שאז שנדרש לכאן ולכאן. והנה נצטוו משה ואהרן להרים קרן לישראל בכל הע"ס עד עתיקא. וזה שנאמר לבית אבותם שכולל הג' מדות חג"ת שהאבות מרכבה להן. וכן משה ואהרן שהם נגד נצח והוד גם כן נקראו אבות עפמ"ש (סנהדרין י"ט:) תולדות אהרן ומשה כו' שכל המלמד בן חבירו תורה מעה"כ כאלו ילדו. ומשה ואהרן רבותיהן של ישראל משה הוריד כל הד"ת לארץ ואהרן מקרבן לתורה. משה שושבינא דמלכא ואהרן שושבינא דמטרוניתא (זח"ג כ' א' וש"מ) ולכן נקראו גם כן אבות. יוסף איתר בזוהר הקדוש (ח"א קע"ו ב') ויעקב ויוסף כחדא אינון ונקרא יוסף גם כן אב וכל ישראל נקראו על שמו שארית יוסף וכן חכמה ובינה מכונים אבא ואמא והם גם כן בכלל לבית אבותם. נמצא בלשון לבית אבותם נכלל כל הח' מדות מחכמה עד יסוד. ונאמר שאו את רא"ש כל עדת לגלגלותם. גלגלותם מורה עד השורש עד כ"ע קרקפתא דתפילין. [וזש"נ בשבט ראובן ושמעון עוד הפעם לגלגלותם. שב' שבטים אלו הוצרך משה רבינו להרים בפרט. כעין מש"נ יחי ראובן וגו' ויע"א בברכותיו קנטרן]. וכן לשון במספר שמות מורה ע"ז. ששם כל האדם הוא שורש החיים שלו כמ"ש בסה"ק נפש חיה הוא שמו. ונאמר למשפחותם וכן נאמר במספר תולדותם למשפחותם. י"ל שהוא מה שנאמר אחר כך ויתילדו על משפחותם ופירש"י הביאו ספרי יחוסיהם. והרמב"ן ז"ל הקשה ע"ז וכ' שאינו נראה שיוצרכו עדים ושטר יחוס. ולפי עניננו יתכן לפרש ויתילדו על משפחותם היינו ההשתדלות מצד האדם וזהו כונת רש"י ז"ל להביא ספרי יחוסיהן. וזהו נגד מדת מלכות שבת דמעלי שבתא איהי יראה ושריא בה יראה. ראשית חכמה יראת ה' וזהו מצד האדם מה ה' אלהיך שואל מעמך וגו' וזהו פי' תולדותם לתקן שורש הפגם בתולדה. הן בעוון חוללתי עוון מלא (מ"ר ר"פ תזריע) ובחטא יחמתני אמי. וזהו עטיו של נחש להרגיש הנאת הגוף וכמש"ש שאפילו חסיד שבחסידים כו'. וכמו שאמרנו במה שאומרים ראשי חדשים לעמך נתת זמן כפרה לכל תולדותם שאז הזמן לתקן שורש הפגם מה שהוא מתולדה מהנחש שהטיל זוהמא בחוה (שבת קמ"ו.) וזהו ההשתדלות מצד האדם. ולכן גם במנין באי הארץ כ' שאו את ראש כל עדת בני ישראל שגם שם הוצרכו לישא את ראש בני ישראל עד השורש להתברר בכל ע"ס. וזה הנשיאות ראש הוצרך להיות על ידי משה ואהרן ונשיא כל שבט שהם שרש קדושת ישראל. מה שאין כן בשבט לוי לא הוצרכו לנשיאת ראש ולכן כתיב פקוד את בני לוי ולא כתיב גם כן במספר שמות לגלגלותם (ונת' במ"א) וכן במנין באי הארץ לא כ' במספר שמות לגלגלותם דשם מדבר משורש תורה שבעל פה שיש בכל אחד מישראל ומלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה. ומ"מ כתיב שאו את ראש כל עדת בני ישראל אמר. לשון כל עדת בני ישראל שכל א' מישראל ראוי לנשיאת ראש עד כ"ע ע"י שמירת שבת שזוכין להתגלות עתיקא. כשמקבלים עליהם עומ"ש. בסעודת דמעלי שבתא על ידי היראה ראשית חכמה יראת ד' על ידי ההשתדלות מצדם. זוכין אחר כך להתגלות עתיקא בשבת דיומא בסעודתא דעתיקא להתברר עד השורש עד כ"ע:
1