פרי צדיק, במדבר ה׳Peri Tzadik, Bamidbar 5
א׳פ' במדבר קורין תמיד קודם חג השבועות אחר התוכחה של פ' בחקותי שהוא כדי שתכלה השנה וקללותי'. וכמו כן קורין פ' נצבים קודם ר"ה אחר התוכחה שבמתן תורה שהוא גם כן כדי שתכלה השנה כו' כדברי חז"ל (מגילה ל"א:) והיינו שלאחר התוכחה קורין אתם נצבים היום כולכם וגו' שלאחר התוכחה והיסורין נתבררו כל פרטי נפשות ישראל איך שיהיה מחוטב עציך וגו' שכולם יש להם שורש בהקדושה. וכמו כן בפ' במדבר נתבררו כל פרטי נפשות שיש להם מספר וכולם נכללים בשורש הקדושה כדאיתא בזוהר הקדוש (ריש פ' זו) דאתו למפקד חיילין דאורייתא וחיילין דמשכנא. כי כולם המה חיילין דמשכנא כי הקרבנות היו ממחצית השקלים של כל פרטי נפשות מישראל. וגם חיילין דאורייתא הם כולם כדאיתא במדרש על פסוק ע"פ אל כל קהלכם שאם היה חסר אפילו נפש אחת מישראל לא היה ניתן להם התורה. ואיתא במדרש רבה פ' זו על פ' והיה מספר בני ישראל וגו' שבשלשה ברכות נתברכו ישראל. ככוכבים וכחול וכעפר הארץ. ברכת הכוכבים ניתן לאברהם והרביתי את זרעך ככוכבי השמים וספור הכוכבים וגו'. וברכת החול ניתן ליצחק וכחול אשר על שפת הים. וברכת העפר ניתן ליעקב והיה זרעך כעפר הארץ והיינו כי בחי' אברהם אבינו ע"ה היה לזכך נפשו לישא עיניו למרום בתשוקה גדולה להתדבק בו ית'. ונגד זה נאמר לו הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו' כה יהיה זרעך במדריגה זו. ובחי' יצחק אבינו ע"ה היה מדת הגבורה להיות גבור הכובש את יצרו לכן ניתן לו ברכת החול שעל שפת הים כדאיתא ניתן לו ברכת החול שעל שפת הים כדאיתא במדרש (תנחומא פ' חוקת) ע"פ ויתן ה' חכמה לשלמה כחול שעל שפת הים מה החול גדר לים כך חכמתו של שלמה היה לגדר בפני יצרו. כי מי הים רומזים על תאוות ההיפך כמש"נ כהמות ימים יהמיון ועל ידי ברכת החול יש לכל פרט נפש הכח להיות כובש את יצרו. וברכת עפר הארץ ניתן ליעקב אבינו ע"ה שגם אם חלילה שום נפש מישראל יהיה נטבע בשפל המדרגה עד לעפר ח"ו יוכל להתברר ולהיות חוסה בשם ה' אחר תשובה שלימה שהכל היה בהשגחה מרצונו יתברך:
1
ב׳עוד שם במדרש ברכת הכוכבים נתקיים בימי משה רבינו ע"ה והנכם היום ככוכבי שמים לרוב וברכת החול בימי הושע והיה מספר בני ישראל כחול הים וברכת העפר בימי בלעם מי מנה עפר יעקב. עוד שם משל מי שיש בידו ג' אומניות זהבי וזגג ויוצר מי שהוא אוהב קורא אותו בנו של זהבי זה משה שהמשילם ככוכבים. מי שהוא שונא קורא אותו בנו של יוצר זה בלעם שהמשילן לעפר. ומי שאינו לא אוהב ולא שונא קורא אותו בנו של זגג זה הושע שהמשילן לחול. ולהבין זאת הלא ימי משה וימי בלעם היה בזמן אחד. וגם ימי הושע מאן דכר שמי' הלא ברכת והיה מספר בני ישראל חוזר על לעתיד לבא. וגם איך שייך לומר על הושע שהיה נביא ישראל שלא היה אוהב ח"ו. אך יובן כ"ז ע"פ מה שכבר דברנו מזה מתמיהת האר"י ז"ל (לק"ת להאר"י פ' בלק) ע"פ תמות נפשי מות ישרים שהלא לא נתקיים בו והיאך נכתב זאת בתורה. אמנם י"ל כי באמת נתקיים בזה במה שנמנה (סנהדרין צ'.) בין ד' הדיוטות שאין להם חלק לעולם הבא. כי זהו היה בקשת בלעם על נפשו שעכ"פ תמות נפשי היינו מיתת הנפש שאין לה חלק לעולם הבא עם מות ישרים היינו הגרועים שבנפשות ישראל שאין להם חלק לעולם הבא. כי בלעם לא היה לו השגה בנפשות היקרות בישראל רק באותם השפלים כעפר הארץ שאין להם חלק לעולם הבא. והנה בגמרא (שם ק"ד:) דורשי רשומות אמרו כולם באין לעולם הבא. דורשי רשומות היינו מי שיש לו התקשרות בשורש שהוא מרומז ברשימות הקיצו של י' המה רואים בבירור שגם הנפשות מישראל שנטבעו בשפל המדרגה על ידי מעשיהם יש להם התקשרות בשורש הקדושה ושם נעשים מכל העונות זכיות כש"נ אם יהיו חטאיכם כשנים ואמרו ז"ל (שבת פ"ט:) כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימי בראשית כשלג ילבינו. והם לא חשבו בלעם בכלל כי הוא אין לו תיקון. (עי' ברסיסי לילה אות מ"ד שם נת' באורך). והנה משה רבינו ע"ה היה אוהב לכל פרטי נפשות ישראל איך שיהיה מפני שהשיג היקרות של כולם איך שהמה דבוקים בשורש לכן אמר להם והנכם היינו כולכם ככוכבי השמים שגם אותם הנפשות שנטבעו בשפל המדרגה עד לעפר יש להם התקשרות בשורש שבמשנה תורה שמשה מפי עצמו אמרן (מגילה ל"א:) היינו כפי שורש השגתו. הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד וגו' כי משנה תורה מרמז על תורה שבעל פה (זח"ג רס"א א') וכדאיתא בזה"ח (פ' תבא) שהתוכחות שבמתן תורה מרמזין על חורבן בית שני שהיה בימי התחלת התנאים. ועל זה מרמז תכלית הבירור על ידי בחינת תורה שבעל פה להתעלות גם הנפשות שנטבעו בעמקי הקליפות. וזהו הגר אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה מעלה מרמז על נשמת רע"ק שהיה בן גרים ונשמתו היה מהשבטים כידוע ונטבעה בעמקי הקליפה דייקא ועל ידו נתברר שורש כח תורה שבעל פה כידוע שהיה דורש כתרי אותיות (מנחות כ"ט:) עד שאמר משה רבינו ע"ה שינתן התורה על ידו. וכאמרם ז"ל (שם) שתוק כך עלה במחשבה. והנה זהו השגת משה רבינו ע"ה לברר בתכלית גם מי שנטבע בעמקי הקליפה להחזיר לשורש הקדושה כנ"ל ולכן קיבל גם הע"ר כידוע. אבל בתוכחה זו שבתו"כ שהוא נגד תורה שבכתב לא נזכר הגר רק מספר בנ"י לבד בפ' זו. ולעת"ל נאמר כי גם הגרים יהיה להם חלק בארץ. אמנם הושע שהשגתו היה ע"פ התורה שמי שרואה בחבירו שעובר עבירה מצוה לשנאותו. ועכ"ז נקרא לא אוהב ולא שונא כדאיתא בהתניא מהרב זצ"ל שיוכל לקיים שניהם בכל נפשות ישראל לשנוא את חלק הרע שבקרבו מסבת השאור שבעיסה. ועם כל זה לאהוב אותו כנפשו מצד חלק הקדושה שמנפש אלהות שהוא בהעלם אצלו וע"ז המשילם כחול שעל שפת הים שעכ"פ זהו המעלה שראה גם בנפשות השפלים שבישראל שיש בכוחם להתגבר ולכבוש את יצרם גם אם כבר ירדו עד לעפר ח"ו כדברנו הנ"ל שהחול גדר לים:
2