פרי צדיק, לחנוכה י״בPeri Tzadik, Chanukah 12
א׳במס' סופרים (פרק כ הל' ה) נ"ח כו' שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל לקיים מה שנא' מה יפית ומה נעמת מה יפית במזוזה ומה נעמת בנר חנוכה. והנה בשהש"ר על פסוק מה יפית וגו' נדרש הרבה דרשות יפית במצות ונעמת בגמ"ח. יפית במ"ע ונעמת במצות ל"ת. יפית במצות הבית ונעמת במצות השדה וכו' הכל בב' מצות המזדווגים זה לזה ומה אמר זה בכאן לקיים מש"נ כו' כאלו רומז על ב' אלו דוקא. גם נראה שאמר זה לטעם על השייכות זה לימין וזה לשמאל דוקא וגם אם היו שניהם יחד במקום אחד יוכלו לדרוש כן עליהם. אבל באמת בשהש"ר דרשו מקודם (בפר' א) על פסוק הנך יפה רעיתי הנך יפה שדרשו ג"כ על כל אותם חבורי מצות שדרשו ע"פ מה יפית ומה נעמת הנ"ל יעוש"ב. והנה הך פסוק מוקדם ואי המ"ס דורש כהמ"ר רק צירוף ב' מצות הול"ל קרא דהנך יפה הנך יפה המוקדם. ועל כרחן דנקט זה דיפית ונעמת שהם ב' ענינים דמרמזי על ב' אלו דוקא ומה"ט הם בימין ושמאל. והוא דבשהש"ר שם לפני זה והוא ג"כ במדר' (תנחומא תצוה ו) ע"פ ראשך עליך ככרמל האמור לפני פ' מה יפית דרשו הרשים שבכם חביבים עלי כאליהו שעלה להר הכרמל כו' ודלת ראשך כארגמן הדלים והרשים שבישראל חביבין עלי כדוד שנא' והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד. וי"א כדניאל דכתיב ביה והלבישו לדניאל ארגונא וגו' ועפ"י פשוט נדרש הפסוק שגם הרשים במצות שנראה לעין שקלקלו ח"ו יוכלו להתקן להיות נחשב כאליהו שהקריב בשעת איסור הבמות בהר הכרמל ועכ"ז נתברר שהי' לזכות לישראל כמו כן יתהפכו הזדונות לזכיות ע"י תשובה. וכן יוכלו להיות כדויד שהיה נראה לעין הקלקול הגדול שלו. ומ"מ נתברר בימי שלמה בנו שנהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה (כמ"ש שבת ל'.) אבל מהו שייכות הדרוש על דניאל ולמה נבחר הוא להדמות אליו יותר מכל גדולי הדורות. גם מה ענין הדרוש הזה בפר' תצוה דאח"כ נדרש סוף הפסוק מלך אסור ברהטים על משרע"ה מה מלך כו' אף אתה גזור עליהם והם עושים והיינו מפני שלא נא' בפרשה זו וידבר ה' וגו' צו את בנ"י ויקחו אליך רק ואתה תצוה וגו' שמשרע"ה יצוה מעצמו. וצריך ביאור מה נשתנה מצוה זו משאר הדברות וגם שייכות זה לתחלת המקרא ראשך וגו' הנ"ל. וי"ל שכל ענין הדרוש סובב הולך על פר' הדלקת המנורה כענין הדרוש הנזכר שם למעשה ידיך תכסוף ואין תכסוף אלא לשון תאוה כו' אתה מאיר לכל העולם ואתה מצוה להעלות נר תמיד כו' והיינו כמו שאמרנו כי עיקר הארת הנרות מרמז על הארת תושבע"פ שהאדם מאיר בנפשו וזהו שהקב"ה רוצה שנאיר לפניו (כמו שנת' למעלה) וזה הענין מצינו ג"כ באאע"ה שאמרו (ב"ר סו"פ ל) משל כו' עד שתהא מאיר לי מאספוטמיא וחברותיה בא והאר לפני כו' כי הוא היה הראש לפרסם אלהותו ית' בפי כל העולם להיותו נקרא אלהי הארץ וזה היה ע"י שקידש שם שמים במסירות נפשו. והנה כמו כן בדרך הזה היו הכהנים החשמונאים שמסרו נפשם במתי מעט נגד כל ההמון הגדול וקידשו שמו ית' ואנו אומרים ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך שנתקדש ש"ש אז ואנו מכירים שגם הכח הזה היה מהשי"ת. אבל עיקר ההתעוררות היה מצדם וכמ"ש שעשית לאבותינו כו' ע"י כהנך הקדושים וזה הענין חביב מאד אף נעים לפניו ית' שחומד ומתאוה שנאיר לפניו מצד האדם וע"ז דרשו ודלת ראשך כארגמן שאף הדל והרש שבישראל יהיה חביב כדניאל שנקרא בפ' איש חמודות ונא' לו בפי' כי חמודות אתה כמו כן אפי' השפל שבשפלים אם רק יתעורר מעצמו לקדושת שמו ית' יהיה נחמד אף נעים לפניו. וע"ז דרש סוף הפ' מלך אסור ברהטים על משה רבינו דכ' ואתה תצוה. דידוע שכח כל המצות שאנו מקיימים כתיקונם הוא רק מכח מאמרו ית' שצוה אותנו בתוה"ק כדש"נ כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב וגו' כי אם עשה את אשר חפצתי וגו' אמנם כאן על מצות הדלקת הנרות נא' דייקא ואתה תצוה. שיהיה הציווי ג"כ ממשרע"ה בעצמו שהוא ג"כ רק מכח האדם בעצמו. מפני שזה עצם מצות הדלקת הנרות שנאיר לפניו ית' מעצמינו וזה חביב מאד לפניו ית'. וזה שרמז במ"ס בפ' מה יפית ומה נעמת דכ' אחריו על מצות מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל דידוע שכל התורה והתרי"ג מצות אשר האדם מקיים עפ"י התורה שבכתב מה שהשי"ת מופיע על לב חכם לימינו מזה נעשה האדם יפה ומפואר בשלימות גופו בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו הנעשים בצלם אלהים ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת וזהו הענין מזוזה בימין שנכתב בה קבלת עומ"ש והמצות להאיר על לב חכם לימינו והוא היופי של אדם וא' בזוה"ק אורייתא וקוב"ה חד ואורייתא שמא דקוב"ה (כמ"ש זח"ב צ ב וש"מ) ונחשב המזוזה שהשי"ת עומד על ימינו לשמרו כש"נ ה' שומרך וגו' על יד ימינך וכמו שאז"ל (ע"ז יא.) הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ שנא' ה' ישמר צאתך ובואך וגו'. ונר חנוכה הוא בחי' הנעימות הארת ההתחדשות כח תושבע"פ שהאדם מאיר לפניו יתברך העומד לנגדו בימינו כש"נ עליהם הנחמדים מזהב וגו' ומתוקים מדבש. והוא בשמאל להאיר גם על לב כסיל לשמאלו כי הרוב חכמה מאיר גם על הרב כעס של הלב כסיל (כשנ"ת מא' י) וזה נחמד ונעים לפניו כמו שאמרנו וז"ש ומה נעמת בנר חנוכה. ולזה הרמז נזכרו דיני הדלקת נרות חנוכה בפ' במה מדליקין דקדושת המקדש במקום כקדושת שבת בזמן ונרות חנוכה המה ג"כ משורש קדושת נרות המקדש וכמ"ש הרמב"ן במ"ש (במד"ר בהעלותך) אבל הנרות לעולם שמרמז על נר חנוכה ע"ש וכמו שאמרנו:
1