פרי צדיק, דברים ג׳Peri Tzadik, Devarim 3
א׳אלה הדברים אשר דבר משה וגו' אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי. להבין למה נאמר אחרי הכותו וגו' לאחר שכבר פרט המקום והזמן. וגם הלא כבר ידענו זאת מסדרים הקודמים שכבר כבש את סיחון. וגם הלשון אשר יושב בהוה והלא כבר הכה אותו ולא שייך לשון יושב. וכמו כן בעוג נאמר ג"כ אשר יושב וגו'. הענין הוא כי החומש אלה הדברים הוא התחלת משנה תורה שמשה מפי עצמו אמרה (כמ"ש מגילה ל"א:) והוא ספר השביעי כידוע שפ' ויהי בנסוע הוא ספר בפ"ע והוא נגד מ' מלכות פה תושבע"פ קרינן לה. ובה דברי תוכחה כמו שנא' כי ברב חכמה רוב כעס שע"י הרוב כעס של היצה"ר בהכרח לעמוד כנגדו ע"י הרוב חכמה של תושבע"פ. והיינו ע"י שמחבר את החכמה שבמוח עם הבינה שבלב שיכנוס למעמקי הלב. וכבר דברנו מזה למעלה שסיחון ועוג המה הקליפות הקשות המנגדים לחכמה ובינה שהמה מוחא ולבא ולכן בא דייקא התגלות תושבע"פ אחרי הכנעת הקליפות של המוח והלב שהמה סיחון ועוג. והנה אחר מלחמת סיחון נאמר ע"כ יאמרו המושלים בואו חשבון וגו' ודרשו ע"ז (ב"ב ע"ח:) ע"כ יאמרו המושלים אלו המושלים ביצרם בואו ונחשוב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה תבנה ותכונן אם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז ותכונן לעוה"ב. עיר סיחון אם משים אדם עצמו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה וכו'. ונירם אמר רשע אין רם אבד חשבונו של עולם וכו'. כי הנה זהו עיקר הקליפה הקשה שאמר אין חשבון דלית דין ולית דיין וזהו קליפת סיחון אשר יושב בחשבון שהוא מקום המחשבה שבמוח ואינו מניח להאדם לחשוב א"ע שיש עוד עולם הבא. ועתה אחרי שהכה את סיחון והכניע את הקליפה הזו נאמר ע"כ יאמרו המושלים ביצרם בואו ונחשוב חשבונו של עולם. וכמו ששמענו מאדמו"ר הק' מאיזביצא זצ"ל שהישראל שמאמין שיש עוד עולם לעולם הבא כבר הוא ישראל נושע בכל עניניו. וי"ל שע"ז רמזו חז"ל (סנהדרין צ.) כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ואלו שאין להם חלק האומר אין תחיית המתים מן התורה ואין תורה מן השמים ואפיקורס י"ל ששלשה אלו המה ג"כ נגד ג' קליפות הנ"ל שמנגדים לג' ראשונות כח"ב שבקדושה ולכן לא נאמר בלשון חוץ מאלו כי אלו הג' אינם מכלל ישראל שיש להם חלק רק המה מערב רב וכדאי' במדרש שכל מי שאינו מאמין בשני עולמות בידוע שאינו מזרע אברהם. וכל זה נרמז ג"כ בפסוק בואו חשבון הנ"ל. כי נגד הראשית הוא המהלך אחר סיחה נאה והוא התחכמות המליצה שיש לו חן בעיניו והוא בדקות ובאמת מזה נסתעף שרש פורה ראש ולענה כמו שנא' כי נפת תטופנה שפתי זרה וגו' והוא בחי' אפיקורס. ומזה בא אח"כ לכפור בתח"ה שהיינו בחי' אבד חשבון שמתדמה בעיניו שלית דין ולית דיין שדרך רשעים צלחה. והוא נגד בחי' חכמה שבקדושה שבאמת צריך התחכמות גדולה לזה לחשוב הפסד מצוה היינו שכל מי שעוסק בתורה ומצוה הוא מפסיד בכל עניני עוה"ז רק שיהי' כדאי לו בשביל השכר שלעוה"ב. ושכר עבירה היינו הגם שדרך רשעים צלחה אין כדאי בשביל הפסד של עוה"ב. ונגד בחי' בינה שבלב הוא האומר אין תורה מן השמים. ועוד דרשו על פסוק הנ"ל אכלה ער מואב שמהלך אחר יצרו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה בעלי במות ארנון אלו גסי הרוח. כי קליפת מואב הוא בתאוה ומזה בא לגסות הרוח כמו שנא' פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת. וכן נא' שמענו גאון מואב גאה מאוד. ועל סדר הזה נרמז בפסוק ער מואב בעלי במות ארנון זה גסות הרוח כמו שנא' כי ארנון גבול מואב ומזה בא לונירם שאין רם אבד חשבונו של עולם כמו שנאמר ורם לבבך ושכחת כנ"ל:
1
ב׳ונחזור לענין הנ"ל שקליפת סיחון הוא מנגד לבחי' חכמה שבקדושה היינו נגד המחשבה שבמוח וזה אחרי הכותו את סיחון אשר יושב בחשבון ולא נאמר שהרגו רק בלשון הכאה היינו שהתיש את כוחו מפני שבאמת אין עוד תכלית הבירור בזה בשלימות עד עת קץ כנ"ל ולזה נאמר אשר יושב בחשבון גם אחרי הכותו כי שורש הקלי' עוד קיימת בעולם. וכמו כן עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי והיינו שהוא המנגד לבחי' בינה שבלב היינו לעשות את הלב כאבן לבל להתפעל בד"ת וע"ז רומז רש"י ז"ל עשתרות לשון צוקין וקשים כמו עשתרות קרנים לשון חוזק. והנה כבר דברנו מזה שבחי' מלך וכהן שבקדושה המה נגד הלב והמוח כי הכהן גדול הוא נגד מוח החכמה ולעומת זה הי' קליפת סיחון כדברנו הנ"ל שלכן כשמת אהרן בא מלך ערד להלחם שהוא סיחון כנ"ל. ומלך הוא נגד הלב כדאי' בס' יצירה לב בגוף כמלך במדינה וזה הוא קליפת עוג המנגד לזה ומשרע"ה שנקרא מלך כמו שנא' ויהי בישורון מלך והוא בחי' הלב הכניעו ועי"ז נקלטים הד"ת בלב:
2