פרי צדיק, דברים ד׳Peri Tzadik, Devarim 4
א׳במ"ר פ' זו רב לכם סוב את ההר הזה פנו לכם צפונה הצפינו עצמכם וכו' ולהיכן נברח וכו' ברחו לתורה ואין צפונה אלא תורה שנא' יצפון לישרים תושי'. דהנה התורה נקראת צפונה מפני שהאור הראשון נגנז לעמלי תושבע"פ כמו"ש (תנחו' נח ג') וע"ז נא' העם ההולכים בחשך ראו אור גדול אור שנברא ביום ראשון. והיצה"ר ג"כ נקרא צפוני (כמ"ש סוכה נ"ב:) שצפון ועומד בתוך לבו של אדם והיינו שהיצה"ר יוכל להסתיר א"ע ולפתות לאדם ולהטעותו לשום לפניו חושך לאור וכמו"ש (ברכות ס"א.) ויושב בין שני מפתחי הלב אף בלב חכם לימינו שלפעמים מסתיר עצמו כמורהו דרך טוב לשום חושך לאור ועושה עצמו כלב חכם לימינו. וזה ענין שנזכר כאן בפרשה אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וגו' וכן אח"כ ונעבור מאת אחינו בני עשו וגו' ולמה נזכר כאן האחוה בשלמא שם בשליחות אליו נאמר כה אמר אחיך ישראל ע"פ מ"ש במ"ר (חוקת והובא בפירש"י) משל לב' אחין שיצא עליהן שט"ח וכו' אבל כאן למה הוזכר האחוה. אך הענין הוא ע"פ מה שכתב האר"י הק' בענין מה שאמרו נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע ונוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם שכל אחד מישראל יש לו נפש אחד כנגדו באו"ה ומזה בא השאור שבעיסה בלב ישראל שיש בו ג"כ מהרע. וכן יש לעומתו בהרשע שהוא מאו"ה קצת מה מהטוב ג"כ וכמו"ש ואתה מחי' את כולם וצריך זאת להוציא ממנו. ועשו ויעקב הם היו הראשונים זה לעומת זה וזה פירוש הפ' הלא אח עשו ליעקב וע"ז ביקש יעקב אבינו הצילני נא מיד אחי מיד עשו היינו מה שיש לו אלי אחוה בצד מה. והענין ע"פ מ"ש בזוה"ק (ח"ב קס"ו ב') בענין ש"י עולמות ר"ז אינון בסטרא דימינא ק"ג אינון בסטרא דשמאלא וכו' ושם בזוה"ק (קס"ז א') ויהי אור דמימינא נפק שמאלא וכו' ויהי אור דא שמאלא וכו' ומיני' נפיק ההוא חושך וכו' ויהי דכתיב ויהי עשו איש יודע ציד וכו' לפתאה בני עלמא דלא יהכון באורח מישור וכו'. והיינו דמסט' דימינא ר"ז בגי' אור וכמו"ש (ב"ר פ' ג') ה' פעמים אורה כנגד ה' חומשי תורה. ומשמאלא ק"ג ואי' מהאר"י הק' שהוא בגימ' מנח"ה לעש"ו. והיינו דשמאלא מורה תמיד למשמאילים בה לרעה כמו שנאמר לב כסיל לשמאלו והיינו שבתושבע"פ יוכל להיות למשמאילים בה ג"כ ח"ו שכן מצינו (סנהד' ק"ג:) ירבעם מאה ושלשה והיינו שהי' דורש בתו"כ ק"ג פנים כמנין עגל שהי' מראה פנים שלא כהלכה שיש בהעגלים ח"ו עבודה לשמים שזה ענין תו"כ (וכמו שנתבאר במק"א) רק הישראל צריך להוציא האור מתוך החושך דמימינא נפיק שמאלא כנ"ל שצריך להוציא התושבע"פ מתוך התושב"כ ומשם מוציאים האור הראשון שהוא יהי אור מימינא. וע"ז נא' העם ההולכים בחשך ראו אור גדול כמו"ש בתנחומא אור שנברא ביום ראשון:
1
ב׳ועיקר שלימות תושבע"פ יתגלה לעתיד בימות המשיח וע"ז א' במ"ר אח"כ דבר אחר צפונה המתינו עד עכשיו מלך המשיח לבוא ויקיים מה רב טובך אשר צפנת ליריאך שעיקר אור תושבע"פ נגנז לעת"ל רק בשבת מתגלה מעין עוה"ב וכמ"ש בס' הבהיר לקח שביעי ושם להם במקומו והשאר נגנז לצדיקים וכו'. וכן לת"ח דאתקריאו שבתות ויו"ט (כמו"ש זח"ג כ"ט ב') להם מתגלה בכל יום מאור הראשון וכמו"ש בזוה"ק (תרומה שם) שהם מוציאים האור מתוך החשך וכמו"ש (סנהד' כ"ט.) במחשכים הושיבני זה תלמוד של בבל. ועשו הי' בו ג"כ ניצוץ מבחי' תושבע"פ וכמו"ש האר"י הק' על הפ' כי ציד בפיו שהי' בו נשמת ר"מ שבא מנירון קיסר (כמו"ש גיטין נ"ו.) ור"מ הי' שורש תושבע"פ. וע"ז א' במ"ר (איכה ב' ט') יש חכמה באדום תאמין הה"ד וכו' יש תורה אל תאמין דכתיב בגוים אין תורה וכו'. והיינו שאף שיש בהם ג"כ חכמה אבל החכמה אין מורה אותם דרך הטוב שעל שם זה נקרא תורה שיורה דרך ה'. וכמו שמצינו בחכמיו דהמן שהיו ג"כ מן הסתם ממשפחתו מבני עשו ולמדו מזה (מגילה ט"ז.) שהאומר דבר חכמה אפי' באו"ה נקרא חכם והיינו במה שאמרו בזה האמת אם מזרע היהודים וגו' כי נפול תפול לפניו וזה נקרא חכמה שכיוונו להאמת אעפ"כ לא הי' מורה לו החכמה שישפיל עצמו לפני מרדכי רק אדרבא רצה עוד לתלותו והוא מפני שהחכמה שלהם הוא משמאלא דנפיק מיני' האי חושך איש יודע ציד לפתאה בני עלמא דלא יהכון באורח מישור כנ"ל. והוא מה שמצינו בשר שלו שכת"ח נדמה לו (חולין צ"א.) שעשה עצמו ליעקב כמורהו דרך הטוב ורצה לשים חושך לאור ואמר שהחזיק בו כמו רבו שמורהו דרך ה'. אך לא יכול לו שיעקב אבינו שמדתו אמת כמו"ש תתן אמת ליעקב הרגיש שהוא שקר. ויצה"ר הזה נקרא צפוני שצפון בלבו של אדם שמצפין ומסתיר עצמו ורוצה להטעותו לשום חשך לאור שיסבור שעושה מצוה. ובשעת מ"ת כתיב וזרח משעיר למו שלקחו מעשו הנהירו שהי' לו ונתנו לישראל (כמו"ש זח"ג קצ"ב ב'). ולימות המשיח יתגלה כל עיקר אור תורה שבע"פ שהוא אור הראשון מה רב טובך אשר צפנת וגו'. וכתיב ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו שיוציאו כל הני"ק וכל הזכות שהי' לו מה ששימש את יצחק ואז לא יהי' שריד לבית עשו. ובעוה"ז שיש בו עוד מה מהני"ק אמר הצפינו עצמכם ברחו לתורה שנא' יצפון לישרים תושי' והוא תושבע"פ וכמו שנא' לי עצה ותושי' ולמדו מזה (פ"ו דאבות) שנהנין ממנו עצה ותושי' וזהו יצפון לישרים מאור הראשון שצפון לעמלי תושבע"פ כמו"ש בתנחומא הפליא עצה והוא מטלא דעתיקא. ובשבת יש התגלות תושבע"פ מאור הראשון כמ"ש בס' הבהיר לקח שביעי ושם להם במקומו:
2