פרי צדיק, דברים ח׳Peri Tzadik, Devarim 8
א׳ובמנרתא טבתא דנהרא על רישין בגמרא (נדה ל:) דרש על הפ' בהלו נרו עלי ראשי על עובר במעי אמו שנר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו וכלשון הזה אי' (חגיגה י"ב.) באור שנברא ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו וכו' כיון שנסתכל הקב"ה וכו' עמד וגנזו מהן ולמי גנזו לצדיקים לעת"ל שנא' וירא א' את האור כי טוב ואי טוב אלא צדיק וכו'. ובמעי אמו שאין לו עוד היצה"ר שהיצה"ר שולט משעת יציאה והנשמה נתנה משעת פקידה כמ"ש (סנהד' צ"א:) והוא ג"כ בבחי' צדיק לפיכך נר דלוק על ראשו וצופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו כמו האור הראשון. וכן בשבת דאי' בזוה"ק (ח"ב פ"ח ב') נשמתא דכל שלימו בה כדוגמא דעלמא דאתי ובג"כ איקרי שבת וזוכין לאור הראשון כמו הצדיקים לעת"ל וזהו דנהרא על רישין כמו עובר במעי אמו. וסעודה זו חשבה האריז"ל כנגד יצחק אע"ה שהוא אושפיזא של סעודה זו שהוא הי' הראשון שנימול לח'. ואי' (פסחים קי"ט:) ויגדל הילד ויגמל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק וכו'. ועל סעודה זו אי' (ב"ר פ' נ"ג) גדול עולמים הי' שם וגדול עולמים בלשון המד' הוא כמו אריך אנפין בלשון הזהר. ואצל השי"ת שהוא אין סוף אין שייך לשון אריך או גדול ורם וכדומה אך מצד האדם מכונה השכל הנעלם מכל רעיון בשם אריך אנפין או בבחי' גדול ורם וכדומה. וז"א היינו התפיסה שיש במדותי' מכונה בשם ז"א. ויצחק אע"ה שהי' הראשון שנימול לח' היינו שנולד בקדושת ישראל שהרי ע"י שנימול לח' ימים נעשה בבחי' צדיק כמו שנא' ועמך כולם צדיקים וכל מאן דאתגזר איקרי צדיק כמ"ש (זח"ב כ"ג א') היינו שקשור בשורש בראשית המחשבה כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית מה דלית מחשבא תפיסא בזה זהו הפי' של גדול עולמים הי' שם. ולכן נדרש מזה על סעודת הקב"ה לצדיקים לעת"ל. ואי' בזוה"ק (שם י"ד ב') עביד כו' ליצחק ברזא דתבונה ליעקב ברזא דדעת והיינו דבינה לבא (כמו דאי' בפתח אליהו) והמדות האציל השי"ת לבריאת העולם שיהי' בו תפיסה כמו שנא' בצלמנו כדמותינו שהמדות האציל השי"ת כדמות אדם וחשב בינה לבא כמו שבלב יש ב' חללים לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו כן ברא השי"ת בעוה"ז שיהי' בו בחירה עם יצה"ר והאדם צריך לבחור בטוב דבלא בחירה כבר יש לו מלאכים בשמים עושי רצונו. וזה שא' (קידו' ל':) בראתי יצה"ר וכו' והיינו שברא בחירה ובראתי לו תורה תבלין שבאמת תכלית בריאת היצה"ר שיכופו אותו ויכניעהו ולהפוך אותו לטוב מאוד וכמו שא' (תנחו' בראשית ז') אתה עושה אותו רע. ולמלאכים שאין להם בחירה אי' (שבת פ"ט:) כלום יצה"ר יש ביניכם. ויצחק שהי' הראשון הנימול לח' ונולד בקדו' ישראל עשהו השי"ת ברזא דתבונה ויצא ממנו עשו שהוא הלב כסיל והי' יכול עוד לעקור שם ישראל ממנו ומ"מ נקרא ישראל מומר כמ"ש (קידושין י"ח.) אך הי' בכוחו לעקור שם ישראל ממנו ואינו בכלל זרע אברהם ויצחק כמ"ש (קידושין ל"א.) ביצחק ולא כל יצחק. משא"כ זרע יעקב שמטתו שלימה ואמרו (סנהד' מ"ד.) אע"פ שחטא ישראל הוא שאף אם יגדיל עונות ח"ו אין שם ישראל נעקר ממנו כמו שנא' ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ ובזוה"ק (ח"א צ"ג א') וכי כולהו צדיקי נינהו והא כמה חייבין אית בהו בישראל וכו' אך כל מאן דאתגזר אקרי צדיק והוא בכלל בן עוה"ב. וזה שא' ליעקב ברזא דדעת שהוא פנימיות מכ"ע:
1
ב׳ובמ"ר פ' זו פנו לכם צפונה הצפינו עצמיכם מפניו וכו' ברחו לתורה שנא' יצפון לישרים תושי' וכו' יצפון לישרים תושי' היינו תושבע"פ (כמו שנת' במק"א) והוא מאור הראשון שנגנז לעמלי תורה שבע"פ וזה הפי' יצפון לישרים היינו כשנתיישר הלב כמו שא' (תענית ט"ו.) ישרים לשמחה לישרי לב שמחה והיינו כשנעקר היצה"ר מכל וכל. וזה שנא' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך שעיקר אור הראשון נגנז לצדיקים לעת"ל והוא כמו שא' (קה"ר ב' א') כל התורה שאדם לומד בעוה"ז הבל הוא לפני תורה של עוה"ב שעיקר התגלות תושבע"פ יהי' ע"י משיח. מהו ענין הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לזרעו של יצחק שיתגלו עקרי הסודות שלא נגלה לאדם מיום שנברא העולם ויתגלה לעת"ל וזה ענין יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. ובשבת דאי' (תי"ז תי' מ"ח) זכאה מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי לבא ואתפני יצה"ר מן תמן זוכין ג"כ לאור הראשון וכמ"ש בס' הבהיר. אך זה הוא רק לפי שעה ומעין עוה"ב א' מס' לעוה"ב כמ"ש (ברכות נ"ז:) שטועמין מעין העתיד. ות"ח דמשתדלי באורייתא דמיין לשבתות ויו"ט (כמ"ש זח"ג קכ"ד ב') שעמלים תמיד בעמל תושבע"פ וכמו שנדרש (תנחו' נח) הפ' העם ההולכים בחושך ראו אור גדול על עמלי תושבע"פ הם זוכין תמיד לטעום מעין עוה"ב. וזה שנא' יצפון לישרים תושי' והוא מטלא דעתיקא כמו שנא' תזל כטל אמרתי וזוכין לנשמה יתירה שמה שזוכין כל אחד בשבת זוכין הן בכל ימי המעשה (כמ"ש תי"ז תי' כ"א) וזה שנא' יצפון לישרים תושי'. אך מ"מ אינו רק לפי שעה שזוכין ליישר הלב ועיקר התגלות תושבע"פ יהי' לעתיד כשישחוט הקב"ה ליצ"ר (כמ"ש סוכה נ"ב.) אז יתגלה כל עמקי סודות תושבע"פ וזה שנא' מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וזה שנדרש על הסעודה שיגמול לזרעו של יצחק בלשון גדול עולמים הי' שם. ואלמלא משמרין ישראל ב' שבתות מיד נגאלין (כמו"ש שבת קי"ח:) ואמרנו שהוא כשזוכין לשבת עלאה ואתפני יצה"ר מן תמן. אך העולם נידון אחר רובו אבל כל נפש בפרט המשמר שבת כהלכתו מיד נגאל מכל וכל. וזה שנא' פנו לכם צפונה ברחו לתורה יצפון לישרים תושי' שהוא אור הראשון בחי' טלא דעתיקא וזוכין לנר ה' דנהרא על רישין:
2