פרי צדיק, דברים ט׳Peri Tzadik, Devarim 9
א׳הנה פ' דברים קורין תמיד קודם ט' באב הענין הוא ע"פ מ"ש במדרש (ריש איכה רבתי) ג' נתנבאו בלשון איכה וכו' משל למטרונה שהי' לה ג' שושבינין וכו' כך משה וכו'. הנה תואר שושבינין נאמר על משה ואהרן כמו"ש (תנחו' עקב) ב' לוחות כנגד ב' שושבינין ובזוה"ק (ח"ג נ"ג ב') משה שושבינא דמלכא אהרן שושבינא דמטרוניתא. דמשה רבינו שהוא הוריד התורה מן השמים לישראל נקרא שושבינא דמלכא שקירב הקב"ה לישראל. ואהרן שכל כונתו ועבודתו הי' לקרב ישראל לאביהן שבשמים ולהכניס הד"ת בלב ישראל וכמ"ש (אבות פ"א) הוי מתלמידיו של אהרן וכו' ומקרבן לתורה. ומשה רבינו הי' שושבינא דמטרוניתא ג"כ וכמו שנא' ויוצא משה את העם לקראת האלהים רק עיקר שמו ובחי' הוא שושבינא דמלכא במה שהוריד התורה לישראל. והנה כאן במדרש הנ"ל שמשל משה ישעיה וירמיה לג' שושבינין כונתו שכולם היו מקרבין את ישראל לאביהן שבשמים. ואמר במד' משה ראה אותם בכבודם ובשלותם ואמר איכה אשא לבדי וכו'. היינו שקירב את ישראל לאביהם שבשמים בזה שאמר להם ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב שהי' מגדיל אותם שהם גדולים ככוכבים כענין שנאמר ומצדיקי הרבים ככוכבים וע"ד שא' (מגילה ט"ז.) כשהן עולין עולין עד לכוכבים. ואף שהם אמרו זאת בכונתם בעניני עוה"ז אבל באמת מה שנמשלו ישראל לכוכבים הכונה שהם גבוהים במעלה ובמדרגה ככוכבים. ואמר להם משרע"ה כיון שאתם גדולים במעלה כ"כ צריכים אתם לראות שלא תשפילו עצמכם ולא תפלו ח"ו ממדרגתכם וקרבן השושבין זה באופן זה. ישעי' ראה אותם בפחזותם והי' כונתו לקרבן להשי"ת בתוכחתו באמרו איכה היתה לזונה קריה נאמנה. היינו ג"כ כיון שהייתם גדולים במעלה כ"כ איך נפלתם משמים ארץ להיות גרוע כ"כ לכן הטיבו מעלליכם ולא תגרמו להענש ח"ו. וירמי' ראה אותם בניוולם היינו אחר שכבר נענשו ואמר איכה ישבה בדד הי' כונתו לקרבן עי"ז לאביהם שבשמים ע"ד שנא' וממכותיך ארפאך שע"י הפורעניות ישומו על לב לשוב בתשובה ויתקרבו עי"ז לאביהן שבשמים וכמו שבאמת נולד תיכף משיח אחר החרבן (כמ"ש ירוש' ברכות ואיכה רבתי פ"א) והיינו שקרבן להשי"ת באופן זה וכמו שאמרו (מ"ר איכה ה') טובה מגילות קינות לישראל מארבעים שנה שנתנבא עליהם ירמי'. ולזה קורין בשבת זה פ' דברים שיש בו תוכחתו של משרע"ה שא' איכה אשא ובהפטורה חזון ישעי' שאמר איכה היתה ואח"כ בט' באב איכה ישבה שאמר ירמי' שכולם נקראו שושבינין היינו שכולם קרבו ישראל לאביהם שבשמים:
1
ב׳ובשבת זה הקודם יוכלו להתקרב בכל הג' אופנים שבשבת יש התגלות עתיקא היינו שקשורים בשורש והם ככוכבי השמים והוא כנגד תוכחות משה רבע"ה. ובריש תנדב"א נדרש על שבת הפסוק ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי עני נגד בניוולם שהם בבחי' עני ע"י הפורעניות ונכה רוח שבשבת נעשה הישראל נכה רוח ע"י שחושב כל מה שעבר עליו בכל ימי המעשה מה שעשה נגד רצונו ית"ש. ושבת זמן תשובה וכמו שנא' טוב להודות לה' וא' בפרדר"א כמה דכתיב ומודה ועוזב ירוחם ואפי' עובד ע"ז כאנוש מוחלין לו (שבת קי"ח:) והוא כנגד תוכחות ירמי'. וחרד על דברי היינו שכל אחד הוא בבחי' ת"ח שזוכה לתושבע"פ וכמו שא' (ב"מ ל"ג:) החרדים על דברו אלו ת"ח וכו' ותושבע"פ הוא מטלא דעתיקא וזהו ג"כ כנגד ככוכבי השמים. וכן נדרש בזוה"ק (ח"ב פ"ט) הפ' ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה קשה על יום השבת כיון דכ' ביום הניח ולא בהניח. ופי' מעצבך מה שעצב על העבר ומרגזך מרוגז היצה"ר על העתיד שבשבת זוכה כל א' מישראל להנצל מקטרוג היצה"ר כמ"ש במכילתא ושומר ידו מעשות כל רע שהוא משומר מן העבירה ובפע"ח אי' שניצול מקטרוג היצה"ר וזה כנגד תוכחות ישעי' שראה אותם בפחזותם. ומן העבודה קשה שבשבת יש לישראל נייחא בלב אף שהוא עוד בתוך העבודה קשה במה שמכיר אז שהכל מהשי"ת והוא צופה רק לטובה וכמו שנא' וממכותיך ארפאך שהמכה בעצמה הוא לרפואה. ומש"ה קורין התוכחות של הג' שושבינין ביחד בשבת של משה וישעי' ואח"כ של ירמי' כדי שנתקרב ע"י כולם לאבינו שבשמים ונזכה עי"ז ללידת המשיח כנ"ל ויהי' הגאולה במהרה בימינו אכי"ר:
2