פרי צדיק, עקב ח׳Peri Tzadik, Eikev 8
א׳זכור את יום השבת לקדשו היינו ע"י קידוש היום (כמ"ש פסחים ק"ו.) והוא הברכה שמברכין על מצות השבת אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו וכו' כעל כל המצות שמברכין אקב"ו. ובזוה"ק ר"פ זו ואכלת ושבעת וברכת וגו' לברכא לי' לקוב"ה על כל מאי דאכיל ושתי ואתהני בהאי עלמא ואי לא בריך איקרי גזלן לגבי קוב"ה דכתיב גוזל אביו ואמו וכו'. וכן אי' בגמ' (ברכות ל"ה:) לענין ברכה ראשונה והיינו שגוזל לאביו להקב"ה שצוה לברך ולאמו לכנס"י הם החכמים אנכה"ג שתקנו נוסח הברכות. ואח"כ אי' בזוה"ק רזא דרזין וכו' למנדע רזא דברכאן בפקודי אורייתא ובכל הנאין וכיסופין דהאי עלמא לארקא ברכאן מעילא לתתא. והמכוון על ברכת הנהנין ברכה ראשונה שנלמד ג"כ מפסוק זה בק"ו כשהוא שבע מברך וכו'. גם מאשר נתן לך משנתן לך (כמ"ש ברכות מ"ח:) ומ"ש בפקודי אורייתא זה מוסב על ברכת התורה וברכת המצות שהוא נלמד ג"כ מפסוק זה בק"ו או מדכתיב על הארץ הטובה אשר נתן לך וכתיב ואתנה את לוחות האבן (כמש"ש בגמ'). ואמר בזוה"ק בגין דברכאן דבריך ב"נ לקוב"ה אתי לאמשכא חיין ממקורא דחיי לשמי' דקוב"ה קדישא וכו' ואתי לאמשכא מתמן לכל עלמא וכו' מאן אתר נחתי לבתר דנחתא מאתר דרישא דצדיק וכו' הה"ד ברכות לראש צדיק כיון דהאי דרגא אתמליא אריק להאי כלה וכו'. ובשבת אי' בזוה"ק (ח"ב פ"ח א') והאי יומא מליא רישי' דז"א מטלא דנחית מעתי"ק ואטיל לחק"ת. והוא דשבת זמן השפעה בתושבע"פ שהוא מטלא דעתיקא (כמ"ש תי"ז תי' י"ט) טל תורה מחייהו (ונת' כ"פ). וע"י ברכות מצות שבת שהוא קידוש היום כנ"ל ממשיכין הברכה מעתי"ק ואטיל לחק"ת וזה שנא' זכור את יום השבת לקדשו. ואי' ברקנטי על הפ' ארץ חטה וגו' שלא יתכן שנשתבחה א"י בזה בפשוטו שיש כמה ערים בחו"ל משובחין במינים ע"ש. ואף שבגמ' נראה ששבח א"י הוא בפשוטו דאי' (כתובות קי"ב.) אין לך מעולה בכל ארץ מצרים מצוען ואין לך טרשים בכל א"י יותר מחברון וכו' ואפ"ה חברון וכו'. אך מ"מ גם דברי הרקנטי אמת שז' מינים מרמזין לז' המדות וז' הרועים מרכבה לז' המדות כידוע. וחטה ושעורה מרמז נגד משה ואהרן חטה גימ' כ"ב כנגד כ"ב אותיות התורה הוא כנגד משה רבינו שהוריד התורה תושב"כ. ושעורה נגד בחי' אהרן הכהן שהי' בחי' שורש תושבע"פ כמו שנא' כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו מפיהו דייקא. ושעורה מאכל בהמה (כמ"ש פסחים ג':) והתושבע"פ שהוא הרב חכמה שבא לתקן הרב כעס היינו שמועיל לתקן אף מאכל בהמה ג"כ. וכ' שחטה כולל גם כוסמין ושעורה כוללת שבולת שועל ושיפון וג' אלו הם נגד ג' ראשונות ויש בס"ה עשר מינים כנגד הע"ס. ואף שאלו הג' מינים פחותין משעורה וחטה מ"מ מרמזין לג' ראשונות כיון שהשגה מהג"ר הוא בהעלם מאוד. והנה לפי"ז שעורה כולל כל ג' ראשונות שהרי כוסמין הוא מין שעורין ג"כ ומצטרף גם עם השעורין כמ"ש (חלה פ"ד מ"ב). והיינו דכוסמין הוא נגד בחי' כ"ע ולכן הוא ג"כ מין חטין שמרמז למשרע"ה היינו שזהו ההשגה שהשיג משה רבינו התושבע"פ שהי' כלול בתושב"כ (ותושבע"פ הוא מטלא דעתיקא בחי' כ"ע כמו שנת' במק"א) וכמו שיהיה לעתיד כמו שנא' ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כולם ידעו אותי. וכן בגמ' (נדרים כ"ב:) אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ה' חומשי תורה וכו' והי' כל אחד משיג כל התושבע"פ מתושב"כ וכן ישיגו לעתיד כל אחד מישראל ולא יצטרכו ללמוד מאחרים. ושבולת שועל ושיפון הם מין שעורין מרמזים לחו"ב וגם הכוסמין הם מין שעורים ג"כ היינו שע"י תושבע"פ יכולים להשיג הדעת שהוא פנימיות מכ"ע והוא האור הראשון שנגנז לעמלי תושבע"פ (כמ"ש תנחו' נח) והיינו תגו של יוד שמרמז לכ"ע. וכן כתיב כי תבא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם היינו כשנכנס החכמה לעומק הלב בחי' בינה לבא עי"ז זוכין להדעת. ותושבע"פ הוא בחי' בינה שמבין דבר מתוך דבר. נמצא שעורה שהוא מרמז לתושבע"פ שהוא כנגד אהרן הכהן כנ"ל כולל הג' מינים כוסמין וש"ש ושיפון שהם נגד ג"ר. וכתיב ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה וכתב הרקנטי שהוא כנגד יסוד שנקרא כל ונקרא לחם כמש"ש. והיינו דההשפעה מתושב"כ לתושבע"פ הוא ע"י מדת צדיק יסו"ע כתרגומו על כי כל בשמים ובארץ דאחיד בשמיא וארעא כלומר יסוד אחיד בת"ת דאיקרי שמים ובארץ דאיקרי כנס"י (כמ"ש זח"א ל"א א') ת"ת הוא בחי' תושב"כ קוב"ה תורה איקרי (זח"ב ס' א') וכן נדרש (ברכות נ"ח.) והתפארת זו מתן תורה. ארץ מדת מלכות פה תושבע"פ קרינן לה. ארץ אשר אבני' ברזל וגו' כתב הרקנטי שא"א לומר שנא' לשבח א"י שהרי כתיב בהתוכחה בהיפך. אך נראה דקאי על ד"ת כמ"ש (תענית ד'.) אשר אבני' ברזל אל תקרא אבני' אלא בוני' ות"ח נקראו בנאין (כמ"ש שבת קי"ד.) והיינו על תושבע"פ ואח"כ כתיב ואכלת ושבעת וברכת וגו' דקאי על ברכת התורה ג"כ שנדרש מק"ו או מגז"ש כמו שזכרנו ושבת הוא זמן השפעה בתושבע"פ אשר אבני' ברזל וכן אז ההשפעה מתושב"כ לתושבע"פ שמיא וארעא. וז"א עמודא דאמצעותא הבריח התיכון שמבריח מן הקצה שהוא כ"ע אל הקצה מ' מלכות וההשפעה הוא ע"י מדת יוסף צדיק יסו"ע. וזה שמברכין אקב"ו בקידוש היום שהוא ההשפעה לג' אבהן מעתיקא ממקורא עלאה ומשם לחק"ת כאמור:
1